במערכת האמונה של השומרים, אֶנְכִּי (הידוע גם בשם אֶאָה אצל האכדים והבבלים) נחשב לאחת האלוהויות החשובות ביותר. במקור לאנכי סגדו כאל של מים מתוקים והוא שימש כאל הפטרון של העיר ארידו (שהמסופוטמים הקדמונים האמינו כי הייתה העיר הראשונה שיוסדה בעולם).
עם זאת, עם הזמן, השפעתו של אנכי הלכה וגברה והאלוהות הזו נחשבה לבעלת כוח על היבטים רבים אחרים של החיים, כולל תחבולות ותכסיסים, קסמים, יצירה, פריון ואינטליגנציה. הטקסט הניאו-שומרי "אנמרכר ואדון ארטטה" (Enmerkar and the Lord of Aratta) משבח גרסה מאוחרת יותר של אנכי:
"אנכי, אדון השפע וההכרעות האיתנות, אדון הארץ החכם והיודע, מומחה האלים, הנבחר לחכמה, אדון ארידו, ישנה את הלשון בפיהם, ככל שהניח שם, ולכן הלשון של האנושות היא באמת אחת."
מיתוסים שומריים, אכדיים ובבליים על משפחתו של אנכי
לפי השומרים (והאכדים), אנכי היה בנו של אנו, אל השמים. לעומת זאת, באנומה אליש הבבלי, אנכי מאוזכר כבנו של אפסו (Abzu), אוקיינוס המים המתוקים הקדום שמתחת לאדמה. אנכי נחשב גם לבנה של נאמו (Nammu), האלה האם הקדמונית שילדה את השמים והארץ. אשתו של אנכי הייתה נינחורסג, ובין ילדיהם אסארלוהי (Asarluhi), אנבילולו (Enbilulu) ומַרְדוּךְ.
הרבה ממה שאנחנו יודעים היום על אנכי מגיע מיצירות ספרות של מסופוטמיה ששרדו במשך אלפי שנים. ישנם מספר סיפורים שבהם אנכי משחק תפקיד דומיננטי. אחד המפורסמים שבהם הוא האנומה אליש, סיפור הבריאה הבבלי. בסיפור זה, אנכי היה צאצא של אפסו ותיאמת, האנשה של מים מתוקים ומים מלוחים, בהתאמה. אנכי ואחיו החלו לעשות הרבה רעש, מה שהכעיס את אפסו כשזה קטע את שנתו. אפסו החליט להשמיד את ילדיו, אולם תוכניתו נחשפה בפני אנכי על ידי תיאמת. כתוצאה מכך, אנכי החליט להכות תחילה בכך שהרדים את אביו ואז הרג אותו. למרות שהסיפור ממשיך, אנכי כבר לא הדמות הראשית בו, שכן בנו, מרדוך, מאפיל עליו.
אנכי עוזר לאנושות
אנכי גם ממלא תפקיד מרכזי במיתוס אכדי/בבלי אחר, האטרה-הסיס (Atra-Hasis), שהוא הגרסה המסופוטמית של המבול הגדול. במיתוס הזה, אנכי היה אחראי ליצירת האנושות, שתשרת את האלים. הגזע הזה של בני אדם התרבה במהירות, ואנליל, האלוהות הראשית, התעצבן מרמת הרעש שהם השמיעו. לכן, הוא החליט לצמצם את מספר בני האדם על ידי שליחת קטסטרופות שיהרגו אותם. אולם בכל פעם פנו האנשים לאנכי, שיגיד להם מה לעשות כדי לשרוד.
לבסוף, אנליל מחליט למחוק את המין האנושי אחת ולתמיד עם מבול גדול. אנכי אינו מסוגל לעצור את התוכנית של אנליל ומחליט להגיע לכדור הארץ כדי להציל אדם טוב אחד, אטרה-הסיס. נאמר לאיש לבנות תיבה וכך הוא מצליח להימלט מזעמו של אנליל. שאר המין האנושי, לעומת זאת, מושמד. לאחר מכן, אנליל מציע ליצור שוב בני אדם, אם כי היצירות החדשות הללו יהיו פחות פוריות, בעלות תוחלת חיים קצרה יותר ויהיו פגיעות יותר מקודמותיהן.
אנקי כטריקסטר וכאחד שמטעים אותו
בכמה מיתוסים, אנכי נחשב לאביה של האלה איננה, אלוהות מרכזית נוספת בפנתיאון השומרי. לדוגמה, במיתוס הידוע, "הירידה של איננה" ("The Descent of Inanna"), אנכי הוגה תוכנית לחלץ את בתו מהשאול כשהיא נהרגת על ידי ארשקיגל (Ereshkigal), אחותה. הוא שולח שדים להערים על ארשקיגל לתת להם את גופתה של איננה, שאותה הם מחזירים לתחייה.
במיתוס שכותרתו "איננה ואנכי" ("Inanna and Enki"), שתי האלוהויות משתתפות בתחרות שתייה, במהלכה אנכי, שהיה שיכור לחלוטין, נותן לבתו את כל ה-"מס"("Mes"), כלומר מתנות הציוויליזציה. למחרת בבוקר, כאשר אנכי מבין מה שהוא עשה, הוא שולח את חסידיו להחזיר את ה-"מס". איננה, לעומת זאת, חזרה בשלום לעיר שלה, אֶרֶךְ. כשהבין שרימו אותו, לא הייתה לאנכי ברירה אלא לעשות שלום עם איננה והעיר אֶרֶךְ.
במיתוסים הללו, ניתן לומר כי אנכי נתפס כאל חכם ומיטיב שדאג לאנושות. בנוסף, ניתן לומר שכוחו טמון בערמומיותו וביכולתו כתחבולן. אף על פי כן, כפי שמוכיחה הדוגמה האחרונה, אפילו על הטריקסטר ניתן לעיתים להערים.
מקורות:
댓글