מעט דברים יכולים להשתוות לריגוש של לראות לוויתן בים. מדי שנה, אלפי חובבי טבע יוצאים לים בחיפוש אחר הלוויתנים הללו, שבעיני רבים הפכו להתגלמות הטבע עצמו. מה האטרקציה? לווייתנים הם בעלי חיים ענקיים וחינניים המותאמים להפליא לסביבה הימית, וכפי שלמדנו במהלך חצי המאה האחרונה - מתוחכמים וחכמים מבחינה התנהגותית. כיונקים שעזבו את הארץ לפני יותר מ-50 מיליון שנה, הם אחרי הכל קרובי משפחה רחוקים, זרים אך איכשהו מוכרים וחביבים.
אולי הכוכב של הלווייתנים הגדולים הוא לווייתן גדול-סנפיר (humpback whale), כוכב בולט בין המינים הרבים בעולם. הרבה ממה שהוא עושה נראה מרגש בעיני הצופים. הלווייתן גדול-הסנפיר מטיח לעתים קרובות את זנבו ואת סנפירי החזה המוארכים שלו על פני המים. קבוצות של לווייתנים גדולי-סנפיר הניזונים מהרינג, צלופחוליים ודגים קטנים אחרים יוצרים מראות מונומנטליים כשהיונקים הימיים מתפרצים אל פני המים במאמץ לבלוע להקות שלמות של דגים. והם זורקים באופן קבוע את כל גופם החוצה מהמים בפעילות שנקראת פריצה (breaching). כמובן, גם לווייתנים אחרים עושים את הדברים האלה, אבל לא עם הראוותנות של הלווייתן גדול-הסנפיר.
ללווייתן גדול-סנפיר יש כישרון נוסף, שכאשר התגלה במקור - עזר לשנות את גישת הציבור ללווייתנים בתקופה שבה אוכלוסיות הלווייתנים בעולם נמחקו על ידי ציי ציד מסחרי. בשנת 1970, השירים של לווייתנים גדולי-סנפיר הוצגו לחלקים נרחבים של החברה, שההשפעה העמוקה עליהם נתנה לשומרי הסביבה כלי רב עוצמה במאבק להצלת לווייתנים.
במשך רוב המאה ה-20, מדענים ידעו כי לווייתנים "קולניים". אחת ההקלטות הראשונות של קולות לווייתן גדול-סנפיר נעשתה על ידי פרנק ווטלינגטון (Frank Watlington), חלוץ סאונד שעבד בתחנת SOFAR באי ברמודה בתחילת שנות ה-60. תוך כדי האזנה לצוללות סובייטיות ולצלילים תת-מימיים אחרים, הוא לכד הקלטות ארוכות של לווייתנים גדולי-סנפיר באמצעות מערך הידרופוני שנבנה להגנה לאומית. ניתוח ההקלטות שבוצע על ידי חוקר האגודה הזואולוגית של ניו יורק לשעבר, רוג'ר פיין (Roger Payne) וסקוט מקוויי (Scott McVay) מאוניברסיטת פרינסטון, גילה משהו שהיה ראוי לציון בסוף שנות ה-60: לווייתנים גדולי-סנפיר שרים שירים ארוכים ומורכבים - מלאי קריאות, נהמות, וגניחות מוזרות - שחוזרים על עצמם לאחר השלמתם. לעתים קרובות ללא הפסקה. החוקרים ידעו שהתגלית הייתה משמעותית, במיוחד מכיוון שמיני לוויתנים רבים ניצודו עד סף הכחדה על ידי ציי ציד הלווייתנים המסחרי בעולם. אולי השירים עצמם יכולים להפוך לכלים שיביאו לרפורמה.
ההחלטה להוציא את "השירים של הלווייתן גדול-הסנפיר" ("Songs of the Humpback Whale") כאלבום פופולרי התקבלה על ידי פיין ומנהל אגודת שימור חיי הבר (NYZS) לשעבר וויליאם קונוויי (William Conway), שניהם הבינו שהקלטות של לווייתנים עצמם עשויות לסייע בבניית תמיכה בשימור לווייתנים. לשם כך, NYZS הוציאה את "השירים של הלווייתן גדול-הסנפיר", מבוא ויניל לעולם שירי הלווייתנים שהופיע עוד לפני שהמחקר, לאחר ביקורת עמיתים, התפרסם ב-1971 בכתב העת Science.
עם יציאתו הראשונית, "השירים של הלווייתן גדול-הסנפיר" נמכר בקצב מהיר כשהציבור אימץ את אלבום ה-LP שהכיל משהו חדש: שירים שהורכבו על ידי מלחינים לא אנושיים שהגיעו מהמצולות. ב-1971, האלבום נכנס לבילבורד 200, נשאר שם שמונה שבועות, והגיע למיקום שיא 176. התקליט המשיך להיות תקליט הטבע הנמכר ביותר בכל הזמנים.
במקביל, פיין והחוקר המשותף סקוט מקוויי סיירו בסיבוב ראיונות במאמץ להפיץ את הבשורה על כישרונות השירה יוצאי הדופן של לווייתנים והעובדה שהיונקים הגדולים הללו ניצודים עד הכחדה. בשנת 1979, פיין ואנשי שימור אחרים קיבלו דחיפה עצומה מאגודת נשיונל ג׳יאוגרפיק, שהדפיסה 10.5 מיליון עותקים של מהדורה מקוצרת של "השירים של הלווייתן גדול-הסנפיר" להוספה למגזין שלה, והביאה את קולות הלווייתנים למיליוני בתים ברחבי העולם, פשוטו כמשמעו. הדחיפה של תוספת התקליט הגמיש הקטן הייתה הפעולה העיתונאית הגדולה ביותר של כל הקלטה באותה תקופה.
ראוי לציין את ההשפעה העצומה שהיתה להקלטות על מוזיקאים פופולריים בתחילת שנות ה-70. רשימת האמנים שהשתמשו בהקלטות ישירות בשירים שלהם או לפחות שאבו מהם השראה הייתה ארוכה, כולל ג'ואן קולינס; קרוסבי, סטילס ונאש; אלן הובהנס (Alan Hovhaness); פול וינטר (Paul Winter); ורבים אחרים. חובבי מוזיקה רבים הפכו בתורם לתומכי שימור והעניקו את תמיכתם למטרות סביבתיות רבות.
בנוסף לציבור רוכשי התקליטים, רבים מהמדענים המובילים בארה"ב נפלו בקסם היללות והנהמות המכושפות של הלווייתן גדול-הסנפיר. מתכנני תוכנית החלל וויאג'ר של משימות חלל אל מחוץ למערכת השמש - במיוחד קרל סייגן, המדען המפורסם מסדרת "קוסמוס" - ייעדו רצועות מ"השירים של הלווייתן גדול-הסנפיר" להכלל בתקליט זהב המכיל ברכות ב-55 שפות, תמונות ומוזיקה. התקליט הותקן על חללית וויאג'ר, שנמצאת כעת מיליארדי קילומטרים מכדור הארץ. אולי יום אחד ישמע זן חוצני את קולות כדור הארץ, כולל שירי לווייתנים.
"השירים של הלווייתן גדול-הסנפיר" גם עזרו לסלול את הדרך לניצחונות אמיתיים בשימור. פעילים השתמשו בהקלטות כדי להבטיח אמצעי הגנה מתמשכים לאוכלוסיות הלווייתנים בעולם. רוג'ר פיין וסקוט מקוויי בעצמם השמיעו את ההקלטות לכל מי שהסכים להקשיב, כולל נבחרי ציבור בוועדות המשנה של הקונגרס ובמשרד הפנים. ל"שירים של הלווייתן גדול-הסנפיר" בהחלט הייתה השפעה על תומכי חוק הגנת היונקים הימיים (Marine Mammal Protection Act), שהתקבל ב-1972, והכללתם של מיני לווייתנים גדולים בחוק המינים בסכנת הכחדה בשנה שלאחר מכן. "השירים של הלווייתן גדול-הסנפיר" סיפקו לתנועת "הצילו את הלוויתנים" ("Save the Whales") כלי יחסי ציבור שלא יסולא בפז. הניצחון הגדול ביותר של מתנגדי ציד לווייתנים הגיע ב-1986, השנה שבה נכנס לתוקף האיסור הבינלאומי על ציד לווייתנים (The commercial whaling moratorium).
איסור ציד הלווייתנים המסחרי עדיין בתוקף, אך לווייתנים מתמודדים עדיין עם מספר איומים עקיפים הקשורים לאדם. פיתוח חופי, זיהום ורעש אנתרופוגני מספנות ופעילויות אחרות עדיין מהווים סיכון. מצד שני, שירי לווייתנים כל כך מוכרים לציבור שהם הפכו לממים תרבותיים, המוכרים למיליוני אנשים באמצעות ההקלטות המקוריות של "השירים של הלווייתן גדול-הסנפיר" וכן סרטים פופולריים כמו מסע בין כוכבים 4: השיבה הביתה ומוצאים את נמו. ההדהוד של "השירים של הלווייתן גדול-הסנפיר" עדיין נשמע בתקשורת העולמית ובקרב המתמשך להגנה על הלווייתנים בעולם.
מקורות:
Comments