מאת: Laura Geggel
מקןר: Live Science
ארכיאולוגים חשפו כד בן 3,800 שנה המכיל שלד של תינוק. למרות שקבורת תינוקות כזו אינה נדירה כל כך, מדוע נקברו התינוקות באופן זה זו תעלומה, אמר ד"ר יואב ארבל, ארכיאולוג ברשות העתיקות שהיה חלק מהצוות שמצא את הכד.
"אפשר לדבר על העניין המעשי ולומר שהגופות היו כל כך שבריריות, [אולי] הם הרגישו צורך להגן עליהם מפני הסביבה, למרות שהם מתו", אמר ארבל ל-Live Science. "אבל יש גם פרשנות האומרת שכד הוא כמעט כמו רחם, אז בעצם הרעיון הוא להחזיר [את] התינוק לאמא אדמה, או להגן סמלית על אמו".
העיר יפו בת ה-4,000 שנה, בה נמצא הכד, היא החלק העתיק של תל אביב, היא הייתה אחת מערי הנמל הקדומות בעולם, והיא היתה כבושה כמעט ברציפות מאז 900 לפנה"ס בערך, אמר ארבל. "אנחנו מדברים על עיר שנשלטה על ידי הרבה כובשים שונים", אמר ארבל. "בוא נגיד שהרבה דגלים הונפו על התורן לפני דגל ישראל של ימינו".
למרות שקבורת התינוק היא מוזרה לעינינו המודרנית, אין זה ממצא יוצא דופן באזור. "בתקופות שונות בישראל אנשים קברו תינוקות בכדים", אמר ארבל. "מתקופת הברונזה עד לפני פחות ממאה שנה".
הממצאים פורטו בגיליון ה-100 של כתב העת האקדמי Atiqot, כתב עת מבוקר, שנועד לפרסום דוחות סופיים של חפירות המתבצעות מטעם רשות העתיקות ומופיע בשפה האנגלית בלבד. הגיליון האחרון הכולל יותר מ-50 מחקרים אריכאולוגיים מיפו.
מכיוון שיפו תפקדה באופן רציף במשך 4000 שנה, הממצאים האחרים המתוארים בכתב העת משתרעים על התקופות ההלניסטית, הצלבנית והעות'מאנית. למשל, באתר אחר, ארבל וצוותו מצאו בור אשפה גדול שופע בחלקי אמפורות מיובאות (כלי קרמיקה) המתוארכות לתקופה ההלניסטית, מהמאה ה-4 עד המאה ה-1 לפנה"ס. אמפורות אלה בנות כ-2,300 שנה לערך, ששימשו להחזקת יין, נוצרו באיים האגאיים היווניים השונים כמו רודוס וקוס, אמר ארבל. הבור הזה מספק ראיות נוספות לכך שדרכי הסחר בין יפו ליוון היו איתנות, אמר ארבל.
ארכיאולוגים מצאו גם: 30 מטבעות המתוארכות לתקופות ההלניסטית, הצלבנית (המאות 12–13), העות'מאנית המאוחרת (סוף המאה ה–18 עד תחילת המאה ה-20) והמנדט הבריטי (1917-1948); שרידים של לפחות שני סוסים וכלי חרס המתוארכים לאימפריה העות'מאנית; 95 שברי כלי זכוכית מהתקופה הרומית והצלבנית; ו-232 קונכיות, כולל כאלה מהים התיכון, מחלזונות יבשה ושלושה כפתורי אם הפנינה.
התגלה גם פסיפס יווני עתיק ליד נקרופוליס מהמאה ה-4 או ה-5 לספירה, בו כתוב "היו בעלי אומץ טוב, כל הקבורים כאן. זהו!" בעיקרו של דבר, הפירוש הוא "אלה החיים!" והמוות הוא הגורל המשותף של כולם, אמר צבי גרינהוט, מנהל תחום טיפול בממצאים ומעבדות ברשות העתיקות.
