פרדוקס פרמי שואל אותנו איפה כל החוצנים אם הקוסמוס מלא בהם. תיאוריית היער האפל טוענת שעלינו להתפלל שלעולם לא נמצא אותם. בגלקסיית שביל החלב יש 200 מיליארד כוכבים ואולי 100 מיליארד כוכבי לכת. אם אפילו חלק קטן מכוכבי הלכת הללו מכילים חיים, וגם אם רק במתי מעט מכוכבי לכת יש צורות חיים שהפכו אינטליגנטיות, הגלקסיה שלנו הייתה שופעת ציוויליזציות חוצניות, שחלקן היו מחפשות אותנו או ניתנות לגילוי כבר במשך זמן מה.
ניתן לקבוע את מספר הציוויליזציות החוצניות שהגלקסיה אמורה להכיל על ידי משוואה, נוסחת דרייק, שהופכת את הנתונים לעיל למשתנים. כשמחברים אותם לנוסחה, מגלים שצריכות להיות לפחות 20 ציוויליזציות בשכונה הקוסמית שלנו. זה הופך את העובדה שעדיין לא מצאנו חיים אחרים בקוסמוס למפתיעה כשחושבים על זה. חוסר ההתאמה לכאורה בין כמה ציוויליזציות מתקדמות צריכות להיות בחלל לבין היעדר הוכחות לאף אחת מהן ידועה כפרדוקס פרמי. זה הוביל לעשרות היפותזות ופתרונות פוטנציאליים בעשורים האחרונים.
רבים מהפתרונות מכוונים לאחד המשתנים במשוואת דרייק ומנסים להפחית את המספר המשוער של ציוויליזציות, כך שהגיוני יותר שעדיין לא פגשנו אף אחת. יש הטוענים שהתחלת חיים בכלל היא נדירה, אחרים טוענים שהתפתחות האינטליגנציה היא צוואר הבקבוק, אחרים עדיין טוענים שרוב הציוויליזציות יחיו זמן קצר לפני שיפוצצו את עצמן או להיפך, לעולם לא יצליחו אפילו להמציא את הרדיו.
עם זאת, פתרון אחד הוא קצת יותר אפל מהאחרים, פתרון היער האפל מסביר מדוע לא שמענו מחוצנים בעזרת הנחה שהם שותקים בכוונה. הנימוק מוצג בצורה הטובה ביותר ברומן המדע הבדיוני "היער האפל" (The Dark Forest) מאת ליו סיקסין (Liu Cixin). עלילת הספר, השני בסדרה, עוסקת בשאלות כיצד לקיים אינטראקציה מיטבית עם חוצנים שעלולים להיות עוינים.
ברומן, הטיעון מונח כך:
כל החיים רוצים להישאר בחיים.
אין דרך לדעת אם צורות חיים אחרות יוכלו או ישמידו אותנו אם תינתן להן הזדמנות.
בהיעדר בטחונות, האפשרות הבטוחה ביותר עבור כל מין היא להשמיד צורות חיים אחרות לפני שתהיה להן הזדמנות לעשות את אותו הדבר.
מכיוון שכל צורות החיים האחרות ברומן שונאות סיכונים ומוכנות לעשות הכל כדי להציל את עצמן, מגע מכל סוג הוא מסוכן, מכיוון שהוא כמעט בוודאות יוביל לכך שהגזע שאיתו יצרו קשר ימחק את מי שהיה טיפש מספיק כדי למסור את מיקומו. זה מוביל לכך שכל הציוויליזציות מנסות להסתתר בדממת רדיו.
ההיגיון מאחורי הפרנויה מוסבר בפסקה זו מתוך הרומן:
היקום הוא יער אפל. כל ציוויליזציה היא צייד חמוש שעובר בין העצים כמו רוח רפאים, דוחף הצידה בעדינות ענפים שחוסמים את השביל ומנסה לצעוד ללא רחש. אפילו הנשימה מתבצעת בזהירות. הצייד צריך להיות זהיר, כי בכל מקום ביער יש ציידים חמקנים כמוהו. אם הוא מוצא חיים אחרים - עוד צייד, מלאך או שד, תינוק עדין עד קשיש מתנודד, פיה או חצי-אל - יש רק דבר אחד שהוא יכול לעשות: לפתוח באש ולחסל אותם.
זה קצת כמו דילמת האסיר, והקונספט מבוסס על תורת המשחקים.
המדען דיוויד ברין (David Brin) גם העלה פתרון פוטנציאלי להיעדר ראיות רדיו לחוצנים. בעוד שהגרסה שהוא מתאר מסתמכת על גשושיות רובוטיות המבצעות את המשימה של להרוג ציוויליזציות אחרות מזו שיצרה אותן, הרעיון המרכזי נשאר זהה. בקטע זה הוא מסביר מדוע הפתרון הזה הוא אטרקטיבי למטרות מדעיות ומפחיד מסיבות קיומיות:
"זה עולה בקנה אחד עם כל העובדות והעקרונות הפילוסופיים המתוארים בחלק הראשון של מאמר זה. אין צורך להיאבק כדי להפחית את האלמנטים של נוסחת דרייק כדי להסביר את הדממה הגדולה, וגם לא צריך להציע שאף אינטיליגנציה חוצנית (ETIS) בשום מקום לא תשא בעלות של מסע בין כוכבי. זה צריך לקרות רק פעם אחת כדי שהתוצאות של התרחיש הזה יהפכו למצב של איזון בגלקסיה. לא היינו מזהים תעבורת רדיו מחוץ לכדור הארץ - וגם שום אינטיליגנציה חוצנית (ETIS) לא היה מתמקמת על כדור הארץ - כי כולן הושמדו זמן קצר לאחר שגילו את הרדיו".
לאחר מכן הוא מזכיר לנו ששידורים של לוסי אהובתי (I Love Lucy) דוהרים ברחבי הקוסמוס, מוכנים לחשוף את מיקומנו ואת חוש ההומור שלנו לכל מי שיכול לקלוט אותם.
לתיאוריה הזו יש יתרון בכך שהיא משפיעה רק על אחד מהמשתנים בנוסחת דרייק ומשפיעה על זה שהכי פתוח לספקולציות. זה גם לא מחייב אותנו להניח הנחות רחבות לגבי האופן שבו מתנהגות כל הציוויליזציות החוצניות; גזע מתקדם יחיד שפועל בדרך זו יספיק כדי לגרום למצב הנצפה.
זה גם יסביר מדוע לא מצאנו אותות רדיו חוצניים שיגרתיים למרות מאה שנים של יכולת לקלוט אותם. בדיוק כפי שאנו שולחים בטעות את אותות הרדיו שלנו, המיועדים לנו, החוצה לחלל, סביר להניח שגם ציוויליזציה אחרת תעשה זאת. סיבה אפשרית אחת לכך היא שציוויליזציות אחרות חוששות כל כך להתגלות עד שהן נמנעות בכוונה מלשלוח כל עדות רדיו לקיומן. עם זאת, היא מניחה שלמינים אחרים יש רמת סלידה ותהליך חשיבה דומים לשלנו, או שבאמת יש שם ציוויליזציה אחת שהורגת את כל מי שהם חושבים שיכול להזיק להם. זו הנחה גדולה.
אנחנו זועקים את קיומנו אל הקוסמוס כבר כמעט מאה שנים. כל חוצן ברדיוס של מאה שנות אור מאיתנו יקבל מטח אותות רדיו מהכיוון שלנו. אם הייתה לנו סיבה להימנע מלהודיע לחוצנים עלינו, כפי שסטיבן הוקינג חשב שנעשה, אולי תהיה לנו בעיה. למה עדיין לא שמענו מחוצנים? אם הפתרון הזה נכון, הם מסתתרים בכוונה בחשכת החלל מפחד מוות. אז האם גם עלינו להפסיק לשדר את קיומנו ליקום? או שהחיים החוצניים יהיו קצת יותר נחמדים ממה שאנחנו היינו בהיסטוריה שלנו?
מקורות:
