מדענים שיחזרו את פניו של ילד מצרי בן 2000, באמצעות סריקות CT וטכנולוגיות תלת מימד. הפנים המשוחזרות הושוו אז לדיוקן המומיה של הילד. במצרים, בתחילת האלף הראשון לספירה, ציירו אמנים דיוקנים של מומיות, שהוצמדו אז לחלק החיצוני של הארון. הילד הצעיר טופל באופן טקסי והוכן לחניטה לאחר מותו. חלק מאבריו של הילד הוסרו לפני שגופו נעטף בתכריכי פשתן. ואז, דיוקן של פניו, דיוקן המומיה שלו, הוצמד לקדמת ארון המומיה.
אמנם ידוע הרבה על טקסי הלוויה ותהליכי החניטה במצרים העתיקה, אך מה שנותר בגדר תעלומה, עד כה, היה דיוקנאות המומיה הללו בדיוק. במטרה ליישב את הדיון רב השנים הזה, צוות מדענים של גרמנים ואוסטרים סרק את המומיה של הילד כדי ליצור שחזור דיגיטלי תלת ממדי מפורט של פניו.
מדוע כולם נראים כל כך בוגרים בעבודות אמנות עתיקות?
האם טיילתם פעם במוזיאון לאמנות ושמתם לב לראשים הזועמים של גברים בגיל העמידה, של תיאורי ימי הביניים של ישו, ותהיתם מדוע כולם נראים כך? לדברי מתיאו אברט (Matthew Averett,), פרופסור לתולדות האמנות באוניברסיטת קרייטון (Creighton University), הסיבה לכך היא שאמנים מימי הביניים היו נאמנים למושג "הומונקולוס" (homunculus), שפירושו "אדם קטן", בעקבות האמונה שישו נולד בצורה מושלמת ולא השתנה לאורך חייו. אברט מסביר תפיסה זו כ"חוסר עניין בנטורליזם, הם פנו יותר למוסכמות אקספרסיוניסטיות".
פניהם המבוגרים של הצעירים באמנות הדתית לא הוגבלה רק לנצרות, כפי שעולה מהמחקר החדש שפורסם בכתב העת PLOS One. המחקר אומר כי דיוקנו של הילד המצרי היה תיאור מדויק למדי של הילד "למעט היבט אחד - האמן גרם לצעיר להיראות מבוגר יותר משלוש או ארבע שנותיו".
החוקר הראשי, אנדראס נרליך (Andreas Nerlich), מנהל המכון לפתולוגיה בקליניקה האקדמית מינכן-בוגנהאוזן (Institute of Pathology at the Academic Clinic Munich-Bogenhausen) בגרמניה, אמר ל-Live Science "הדיוקן מציג מאפיינים מעט 'מבוגרים' יותר, שייתכן שהיו תוצאה של מוסכמה אמנותית של התקופה."
עם זאת, בידיהם היה דיוקן אחד בלבד, קשה לקבוע אם לאמנים מצרים קדומים היה "נוהג מקובל לגרום לצעירים להיראות מבוגרים יותר בדיוקנאות המומיות שלהם.
שחזור פני מומיה של ילד
מתוארכת בין 50 לפנה"ס ל-100 לספירה, המומיה של הילד המצרי הקדום, באורך 78 ס"מ, התגלתה מדרום מערב לקהיר סביב שנת 1880. הוא נחשף בבית קברות שנמצא ליד פירמידת חווארה (Hawara pyramid), שנבנתה על ידי פרעה אמנמחת השלישי במאה ה-19 לפנה"ס, מדרום לקרוקודילופוליס (Crocodilopolis), השם היווני העתיק לפיום, עיר במצרים התיכונה בשולי נווה המדבר פיום.
דיוקן המומיה של הילד מייצג אחד מתוך כ-1,000 דיוקנאות מומיה שנחשפו בחפירות ברחבי מצרים היוונית-רומאית. רק כ-100 מיצירות האמנות העתיקות הללו עדיין יכולות להיות מקושרות ישירות למומיות המקוריות שלהן. המחקר החדש הוא הראשון שאי פעם השווה דיוקן מומיה ממצרים עם שחזור פנים של המצרי החנוט בפועל בארון הקבורה.
המומיה צולמה לראשונה ברנטגן בשנת 1984, אך צוות המדענים הנוכחי השתמש בסורק CT המאפשר להם ליצור תמונה דיגיטלית תלת ממדית של כל גופו של הילד. בדיקת ה-CT העלתה כי המוח ואיברים רבים של הילד הוסרו. ניתוח השיניים והעצמות של הילד קבע בן כמה הוא היה כשמת. על פי המחקר, סיבת מותו של הנער התבססה על "שרידים של רקמת ריאות מעובה", מה שהצביע על כך שהוא מת ככל הנראה מדלקת ריאות.
פניו של הילד שוחזרו דיגיטלית בעזרת פרטים מתוך דיוקן המומיה, כולל עיניו החומות הגדולות, אפו הדק והארוך, פיו הקטן ושפתיו המלאות, ו"קווצות שיער קלועות ומסולסלות העוברות מהפדחת לאוזניים", על פי המחקר. השרשרת והמדליון שתלויים סביב צווארו של הילד המת נוספו כדי לשפר עוד יותר את התמונה התלת ממדית. נרליך אמר כי שחזור ההיי-טק היה "דומה כל כך לדיוקן", שהדיוקן בוודאי "נוצר זמן קצר לפני מותו או אחריו."
בעתיד, דיוקנאות מומיה אחרים יושוו ככל הנראה עם שחזורי התלת מימד שלהם. אבל הילד החנוט הזה הוא הראשון שפניו שוחזרו, והתוצאות מדהימות.
