ארכיאולוגים בטנזניה גילו דוגמאות נדירות לאמנות מערות שנוצרה על ידי האבות הקדומים של אנשי הסנדאווה (Sandawe). לצאצאי הילידים הללו מקבוצת "גוגו" (Gogo) הקדומה יותר מיוחסת שושלת ה-DNA הקדומה ביותר שמכיר המדע, שניתן לתארך לאחור לפחות 87,000 שנה. הציורים שהתגלו לאחרונה מציגים מגוון דמויות אנושיות, חלקן משופדות בקרניים וחלקן אוכלות דמויות הומינואידיות אחרות, ציורים אחרים מציגים ביזונים, ג'ירפות ובקר מבוית.
הציורים התגלו ביוני 2018 כשהם חבויים מתחת לבליטת סלע, במה שמכונה אתר מחסה הסלעים 'Amak'hee 4', באזור דודומה שבמרכז טנזניה. חוקרים מהאוניברסיטה היגלונית בקרקוב, פולין, אמרו ל-Sci News כי בעוד שרבים מהציורים מתארים דמויות לא מוכרות, אחרים מראים בעלי חיים כמו בקר מבוית, ביזונים וג'ירפות. עם זאת, אף אחד מהטקסים המתוארים ביצירות האמנות אינו יכול להיות מקושר לטקסים מודרניים של אנשי הסנדאווה.
צוות החוקרים הפולנים אמר כי ציורי המערה הטנזניים היו "שמורים היטב ומצבם טוב". הסיבה לכך היא כי מחסה הסלע הגן על הפיגמנטים מפני מים זורמים ואור שמש. לעומת זאת, דבר אחד שצוות החוקרים לא יכול היה לעשות, הוא לתארך בדיוק מתי הציורים נוצרו. ד"ר מקייג' גרזלצ'יק (Dr. Maciej Grzelczyk), מהמכון לחקר הדתות באוניברסיטה היגלונית, הסביר כי הצוות הצליח רק לקבוע כי הציורים היו "בני כמה מאות שנים לפחות".
במאמר של הדיילי מייל מתוארים ציורי ה-Amak'hee 4 כסובבים סביב מוטיב הטריו, המורכב בעיקר מראשי ביזון מסוגננים. מוטיב הטריו אופייני לציורים אחרים באזור, והוא נצפה גם בציורים רבים מאתרי קונדואה-אירנגי (Kondoa-Irangi). אולם ההקבלה הקרובה ביותר ל-Amak'hee 4 היא ציורים באתרי Kolo B2 ו-Kolo B1. גם בציורים אלה יש סצינות שסובבות סביב שלוש דמויות כמוטיב המוביל (תמונה 2). הדמיון בין הסצינות מ-Amak'hee 4 ו-Kolo B1 & B2 אינו נובע מסגנונות הציור, אלא ניתן למצוא אותו בסידור הידיים של הדמויות, במיקומי גופם ובקומפוזיציה של התמונה עם הדמויות בשורה (תמונה 2). בעוד שהדמויות מ-Kolo B2 מוצגות בצורה אנכית, במוטיב הדומה ב-Kolo B1, הדמויות מוצגות אופקית. החוקרים פירשו זאת בכך ש"השלישייה [האחרונה] ודאי נתפסה או נהרגה על ידי אויבים". ראוי לציין שחלק מהדמויות ב-Amak'hee 4 צוירו גם הן בצורה אופקית ונראה כאילו הן צונחות אל הקרקע (63, 66 באיור 4). ניתן לראות את תנועת ה'נפילה' הזאת באתרי אמנות סלע רבים בטנזניה. הדמויות של Amak'hee 4 גדולות במידה ניכרת מאלו של Kolo, והופכות את המוטיב העיקרי הזה למוקד מרכזי שנראה כי סביבו מתרחשים שאר הנרטיבים. לעומת זאת, הדימויים ב-Kolo הם תיאורים בודדים, ללא קשר ברור לשאר הציורים.
ראויה לציון היא סצנה שבמרכזה שלוש דמויות (59, 66, 80 באיור 4). בשלישייה זו נראה כי הדמויות מציגות ראשי ביזון מסוגננים. צורה זו מזכירה את השקע במרכז ראש הביזון שממנו עולות שתי הקרניים ואז מתעקלות החוצה מהראש, כמו גם את האוזניים הנוטות מטה (איור 3). אף על פי שבדת הנוכחית של אנשי הסנדאווה - שהם צאצאיהם של אלה שיצרו את הציורים - אנו לא מוצאים שום אלמנט של אנתרופומורפיזציה של ביזונים, ולא אמונה באפשרות לטרנספורמציה של אנשים לבעלי החיים האלה, ישנם היבטים טקסיים המציעים מקבילות. הסנדאווה עדיין מקיימים את טקס הסימבו (Simbó), שהמרכיב העיקרי בו הוא כניסה למצבי טראנס; טרנספורמציה לאריה היא מוטיבציה אפשרית של המשתתפים. היבט אחד של טקס זה הוא הכאה בקרניים של ביזון על ידי נשים, בעוד המשתתפים מחפשים אבנים המכונות קיסנגו (Kisango) במהלך הטראנס, שמציאתן היא אות להשלמת הטקס. את הקיסנגו ממקמים בקרניים "מכיוון שהן מדיסין חזק נגד כישוף". בטקס פהקומו (Phek'umo), הקשור בפוריות, נשים מרימות ידיים בצורה שהן מסמלות "קרני הירח" ו"קרניים של חיות".
דמויות 59, 66 ו-80 (איור 4) מהוות חלק מסצינה קוהרנטית הכוללת דמויות קטנות יותר. נראה שראש של אחת הדמויות הקטנות יותר (57) משופד על ידי הקרן של דמות 59. גם נראה שדמות 59 מוחצת את דמות 61 בפיה (איור 3). על סמך ה"סופראימפוזיציה" ניתן לקבוע שהסצנה הכוללת את הטריו של Amak'hee 4 נוצרה מימין לשמאל. היבט בולט ביצירת דימוי זה הוא שבזמן שיצר את דמות 59 נראה כי הצייר כיבד באופן מכוון דמות קיימת (54) בכך שהוא לא עלה עליה עם הציור החדש, ובכך שילב את הציור הקיים (54) בסצנה החדשה. ניתן לראות את אותה טכניקה בציור הביזון (27), שם זנב הביזון הופסק בצורה כזו שהוא לא יעלה על הרגל של דמות 54.
כשהרחיבו את ההשערות שלהם לאופי הפולחני או הטקסי האפשרי של אתר המערה הטנזני, ויצירות האמנות שבה, החוקרים אמרו כי קבוצת סנדאווה המודרנית מאמינה כי מערות בגבעות "מאכלסות רוחות והם היו מגיעים למבנים כאלה כדי לערוך טקסים ולצעוק תפילות כדי לא להפריע לרוחות."
יתר על כן, ראיות מצביעות על שימוש חוזר באתר הטנזני לאורך דורות רבים. בניתוח הציורים התגלה כי האמנים "כיבדו מתוך כוונה" דמות קיימת בכך שהם לא ציורי עליה את הציור החדש". במקום פשוט לצייר מעל הציור הישן יותר, שילב הצייר את הדימוי הקיים בסצנה החדשה. זה מצביע לא רק על תעוזה אמנותית, אלא על מידה משמעותית של ראייה עתידית, תכנון מראש וחשיבה הגיונית. האמן בוודאי הגה את התמונה לפני שהמחיש אותה בגבולות השטח הזמין. ואז, לפני ביצוע הציור, הצייר בוודאי בחן את כל הדמויות והצורות הקיימות, וחיפש דרכים בהן ניתן להשתמש בחלקי בעלי חיים לייצוג חלקים אנושיים.
מקורות:
