פרנץ רייכלט ותקרית חליפת הכנפיים במגדל אייפל בשנת 1912

הנה משהו שיכול להרגיע כל מי ששוקל להתחיל לעסוק בספורט אתגרי: כל פעילות או ספורט מסוכן כבר נוסו לפחות פעם אחת על ידי נועז/ת כלשהו/י.

למשל, קפיצת המצנח הראשונה בוצעה ב-22 באוקטובר 1797, כשאנדרה-ז'אק גרנרן מצרפת קפץ מבלון פורח בעזרת מצנח משי שתכנן בעצמו, ונחת נחיתה קשה אך שרד. או האדם הראשון שקפץ מפלטפורמה נמוכה באמצעות חליפת מצנח, אם כי אם אתם מחפשים עידוד לפני שאתם יוצאים לספורט אתגרי משלכם, אולי סיפורו של פרנץ רייכלט הוא לא הדוגמה הכי טובה.

רייכלט היה חייט וממציא, ולעיתים, שני התחומים האלה לא מתמזגים היטב. הוא נולד בשנת 1878, והושפע מהישגו של גרנרן כקופץ מצנח, אך רצה ליצור גרסה לבישה של המצנח, שתהיה קלה מספיק לטייס לשאת עמו במקרה שייאלץ לנטוש את המטוס.

הוא עבד קשה על העיצוב, ובשנת 1912 כבר הייתה בידיו חליפת כנפיים מתקפלת העשויה ממשי, שלדבריו יכולה להיפתח ולהוביל לנחיתה בטוחה גם כאשר קופצים מגובה נמוך בהרבה מגובה טיסה. "ההמצאה החדשה שלי לא דומה לשום דבר אחר", אמר רייכלט ל-Le Petit Journal. "היא עשויה בחלקה מבד אטום למים ובחלקה ממשי... בזכות מערכת של מוטות וחגורות שניתן לשלוט בהם, ה'מצנח' נפרש במהלך הנפילה ויציל את חייו של הטייס".

הבעיה היחידה הייתה - שזה פשוט לא עבד.

רייכלט התחיל לבדוק את החליפה שלו באמצעות בובות ניסוי שהושמו בתוך החליפה והושלכו מפלטפורמות בגובה של כ-10 מטרים. שוב ושוב, הבובות התרסקו לקרקע. אבל רייכלט, יליד אוסטריה, שיער שהבעיה היא פשוט בגובה - לא מספיק גבוה. הוא האמין שאם יוכל להשליך את הבובות מגובה רב יותר, הן יצברו מספיק מהירות כדי לאפשר לחליפה להיפתח ולהאט את הנפילה. למרבה המזל או הצער (תלוי איך תסתכלו על זה), מגדל אייפל בפריז, צרפת, היה זמין לבדיקה.

ביום ראשון, 4 בפברואר 1912, רייכלט הזמין זמן ניסוי במגדל אייפל כדי לבחון את ההמצאה. התוכנית, כך סברו הרשויות, הייתה שהוא יזרוק בובת ניסוי נוספת מדק התצפית הראשון של המגדל, בגובה של כ-57 מטרים. רייכלט, שכבר שבר רגל בעבר במהלך ניסויים קודמים, הזמין עיתונאים, צלמים, וחברים כדי לחזות באירוע. מהר מאד התברר לכל הנוכחים, כולל לאנשי האבטחה, שהוא לא מתכוון להשתמש בבובה. רמזים לכך כללו את העובדה שהגיע בלי בובות, כשהוא לבוש בחליפת הכנפיים העצומה.

רייכלט צולל אל מותו / Agence de presse Meurisse

חברים ושומרי ביטחון ניסו לשכנעו לוותר, אך נדחו במהרה. "אני רוצה לבצע את הניסוי בעצמי ובלי טריקים", אמר להם, "משום שאני מתכוון להוכיח את ערכה של ההמצאה שלי".

כשהקהל התאסף למטה, חברים ניסו להעלות הסתייגויות טכניות לגבי החליפה, ואף טענו שהפלטפורמה אינה גבוהה דיה כדי לאפשר למצנח להיפתח. הוא השיב להם: "תראו איך 72 הקילוגרמים שלי והמצנח שלי יתנו לתיאוריה שלכם את ההפרכה המוחצת ביותר", אולי אחד מהדברים האחרונים שתרצו לומר לפני שתקפצו אל מותכם.

בשעה 8:22 בבוקר, לעיני קהל שנאסף למטה ועיתונאים וצלמים שהוזמנו, עמד רייכלט בן ה-33 על שרפרף שהונח על שולחן, בדק את כיוון הרוח על ידי פיזור עיתון קרוע, ואז, אחרי שאמר "à bientôt" ("נתראה בקרוב") והתמהמה כ-40 שניות, קפץ מהפלטפורמה אל מותו.

רייכלט התרסק אל הקרקע בתוך שניות, שבר את ידו ורגלו הימנית, את גולגולתו ועמוד השדרה, ומת במקום. בזמן שהוא דמיין שיקבל מחיאות כפיים וייתכן שאף הזמנות לחליפות מהטייסים, המשטרה מיהרה לזירת האירוע, פינתה את גופתו, ומדדה את הבור שנותר בקרקע מההתנגשות. הבור היה בעומק של כ־15 סנטימטרים, נתון אמנם מרשים, אך לחלוטין לא מה שהוא קיווה לו.

אזהרת טריגר!!! הסרטון עלול להטריד אנשים רגישים

מקורות:

• קטעים מ- Franz Reichelt’s Fatal Leap from the Eiffel Tower מאת On Verticality שנכתב ע"י: Christopher James Botham.

• קטעים מ-Franz Reichelt And The Eiffel Tower Wingsuit Incident Of 1912 מאת IFLScience שנכתב ע"י: Maddy Chapman.

• קטעים מ- 'The Sad Tale of the 'Flying Tailor מאת Atlas Obscura שנכתב ע"י Eric Grundhauser: