עין ע'זאל הוא אתר ארכאולוגי מהתקופה הנאוליתית השוכן בירדן, בנחל יבוק, בקצה הצפוני מזרחי של עמאן. אתר זה הוא אחד האתרים הנאוליתיים הגדולים בעולם. שטחו הוא מעל 150 דונם, והוא משתרע על שתי גדות היבוק. תחילת ההתיישבות באתר הייתה בסביבות שנת 7250 לפנה"ס והוא היה מיושב ברציפות יותר מאלפיים שנה עד שנת 5000 לפנה"ס לערך. היישוב שכן בסמוך לגבול המזרחי של האזורים בהם ניתן לקיים חקלאות בעל.
אתר עין ע'זאל התגלה בשנות ה-70, אך נחפר רק בעשור שלאחר מכן. חפירת האתר נמשכה עד סוף שנות ה-90, ובעקבות כך הצליחו הארכיאולוגים לשפוך מעט אור על אורח חייהם של תושביה הפרהיסטוריים של עין ע'זאל. הממצאים האניגמטיים ביותר באתר הם ללא ספק מה שמכונה פסלי עין ע'זאל. שלושים ושניים מהפסלים הללו נחשפו בשני מטמונים נפרדים, כולל פסלונים ופרוטומות. פסלי עין ע'זאל נוצרו על ידי כיסוי ליבה של קנים וחוטים בטיח. עם זאת הסיבה שמאחורי יצירת הפסלים לא ידועה בוודאות, אם כי מקובל לשער כי הם שימשו כפונקציה פולחנית.
חשיבות אתר עין ע'זאל
עד שנות ה-80 המידע על התקופה הנאוליתית במזרח הקרוב התבסס בעיקר על חפירות וסקרים ארכאולוגיים שהתקיימו בשטח ארץ ישראל. החלוקה של התקופה הנאוליתית לתקופות משנה מקורה במסגרת שהיתוותה קתלין קניון בשנות ה-50 בחפירותיה בתל יריחו. חלוקה זו שימשה גם אזורים שכמעט לא נחפרו, למרות מגוון הטופוגרפיה והצמחייה ברחבי האזור. הממצאים מהאתר הקנו הבנה רבה יותר על המשותף והשונה בין אתר זה לאתרים אחרים כמו ביסמון, יריחו ואתרים נוספים.
הרציפות של ההתיישבות באתר וגודלו אפשרו ללמוד את שינויי התרבות כתוצאה מגידול האוכלוסייה והשפעת הגידול על הסביבה. האתר אפשר להשלים את רצף התקופות הנאוליתיות בלבנט. באתר תל יריחו ההתיישבות הסתיימה בתקופה הקדם קרמית ב' ולאחר מכן האתר היה נטוש למשך זמן רב. עד לחשיפת אתר זה היו חוקרים שהציעו שהפער ההתיישבותי נמשך כאלף שנה. באתר זה התקיים שלב תרבותי נוסף שנקרא התקופה הנאוליתית הקדם קרמית ג'.
2000 שנות התיישבות בעין ע'זאל
עין ע'זאל מתורגם כ"מעיין הצבי". האתר התגלה במקרה בשנת 1974 כאשר נסללה דרך בין עמאן לזרקא. עם זאת, החפירות לא החלו מיד, אלא רק כעבור שמונה שנים, בשנת 1982. עד אז, כ-10% מהאתר נהרס עקב סלילת הכביש. ובכל זאת, נשאר עוד הרבה מה לעשות בעין ע'זאל והארכיאולוגים המשיכו לעבוד במקום עד סוף שנות ה-90.
החלקים שהשתמרו מהאתר משתרעים על שטח של 150 דונם, מה שהופך את עין ע'זאל לאחד היישובים הניאוליתיים הידועים הגדולים ביותר במזרח הקרוב. חלק ניכר מהעבודות הארכיאולוגיות בעין ע'זאל הובלו על ידי גארי רולפסון (Gary Rollefson), אנתרופולוג אמריקאי.
בזכות עבודתם של ארכיאולוגים אלה יש לנו מושג כלשהו לגבי התפתחותה של עין ע'זאל לאורך אלפי השנים. בהתבסס על העדויות הארכיאולוגיות, עין ע'זאל יושבה לראשונה בסביבות שנת 7250 לפנה"ס, בתקופה המכונה התקופה הנאוליתית הקדם-קרמית. באותה תקופה, היישוב כלל כמה מאות תושבים בלבד, שהתגוררו בבתים בודדים. בתים אלה נבנו מאבני גיר ואבני צור מקומיות, הרצפות טויחו בטיח סיד ונצבעו בנוזל אדום על בסיס אוכרה. נמצאו גם עיטורים. בתחילת השלב היו הבתים בעלי חדר אחד גדול (35 מ"ר בערך) בהמשך חולק הבית למספר חדרים. במרכז אחד מחדרי הבית נקבע מוקד אש בשקע ברצפה.
באתרים ארכאולוגים רבים בדרום הלבנט זוהתה במחצית האלף ה-7 לפנה"ס מגמה של נטישה, הסיבה לכך יכולה להיות התמעטות משקעים או ניצול יתר של סביבת היישובים. בעין ע'זאל ובסביבתה זוהתה על ידי הארכאולוגים מגמה הפוכה. השערת החוקרים היא שתושבים שנטשו אזורים אחרים היגרו לסביבה זאת. באתר ניכרת מגמה של ניצול יתר של הסביבה הקרובה שבאה לידי ביטוי בירידה גדולה במגוון שרידי בעלי החיים, ומעבר מבעלי חיים החיים בחורש, לבעלי חיים מבויתים. גם סגנון הבנייה הושפע מהיעלמות העצים בסביבה הקרובה, על ידי מעבר מבניה בעץ לבניה באבן.
חלק גדול מהשכבות הארכאולוגיות של תקופה זו נפגע על ידי הבנייה של תושבי השלב של התרבות הירמוכית. המבנים הקדומים בשלב המאוחר דומים למבנים של השלב התיכון. בהמשך חל שינוי במבנים, וממבנים ששימשו למשפחה אחת עברו התושבים למבנים גדולים יותר ששימשו מספר משפחות. במבנה גדול שנחשף באתר (שנהרס בחלקו על ידי דחפור) שוחזרו 10 חדרים שהשתרעו על כ-100 מטר מרובע. במבנה נמצאו רבבות עדשים ואפונים מפוחמים. על פי השרידים זיהו החוקרים קומה שנייה במבנה שהשתרעה על חלקו. השערת החוקרים היא שהתדלדלות משאבי הסביבה אילצה את התושבים לאחד כוחות כדי להגדיל את סיכויי השרידות.
באותה תקופה צמחה אוכלוסיית עין ע'זאל במהירות כתוצאה של הגירה של תושבים חדשים. כתוצאה מכך אוכלוסיית היישוב כמעט הוכפלה במספר עד ל-1,600 איש. הצמיחה של עין ע'זאל נמשכה עוד כמה מאות שנים. ההערכה היא כי עד המחצית השנייה של האלף ה-7 לפנה"ס תמכה עין ע'זאל באוכלוסייה של 2,500 איש. עם זאת, במאות שלאחר מכן אוכלוסיית עין ע'זאל החלה לצנוח.
האתר שימש את אוכלוסיית האזור ברציפות במשך אלפיים שנים. ניצול הקרקע החקלאית בצורה אינטנסיבית, הביא לדלדולה והקרקעות לא יכלו יותר לכלכל אוכלוסיית קבע. בסוף האלף ה-6 לפנה"ס או בתחילת האלף ה-5 לפנה"ס ננטש האתר. משלב אחרון זה נמצאו באתר שרידי מבנים עגולים, באחד מהם נמצאו גומחות לעמודים. המתקן שימש כנראה להקמת מתקן ארעי ששימש את הרועים שבאו להשתמש במי עין ע'זאל.
החיים הנאוליתיים היומיומיים
העבודה הארכיאולוגית שנערכה בעין ע'זאל שופכת אור גם על אורח חייהם של תושביה הפרהיסטוריים. העדויות הארכיאולוגיות מראות שתושבי האתר עסקו בחקלאות, גידלו שעורה, חיטה, גרגרי חומוס ועדשים. בנוסף, ישנן עדויות לכך שעזים בויתו. גם צמחים ובעלי חיים אחרים נצרכו על ידי תושבי עין ע'זאל.
עם זאת, עדויות הראו שככל שעבר הזמן תזונת תושבי האתר השתנתה, והייתה מוגבלת לסוגי הגידולים שנזרעו ולבעלי החיים שהם החזיקו. על אף שעין ע'זאל שייכת לתקופה הנאוליתית הקדם-קרמית, עקבות של כלי חרס הופיעו בשלבים המאוחרים יותר של ישוב האתר. נטען כי טכנולוגיה זו פותחה על ידי תושבי עין ע'זאל בעצמם, ולא שהיא הובאה על ידי גורמים חיצוניים שהיגרו ליישוב.
החפצים האניגמטיים ביותר מעין ע'זאל הם ללא ספק מה שמכונה פסלי עין ע'זאל. סה"כ 32 פסלי טיח נחשפו באתר, שכללו פסלונים ופרוטומות של דמויות אנושיות. פסלי עין ע'זאל התגלו בשני מטמונים, האחד בשנת 1983 (שהכיל 26 פסלים) והשני ב-1985 (שהכיל 5 פסלים). בנוסף, נחשף גם פסל ראש יחיד בשנת 1985. המטמון של 1983 תוארך לסביבות 6700 לפנה"ס, ואילו נמצא כי המטמון של 1985 הוטמן כ-200 שנה לאחר מכן. לפיכך, פסלי עין ע'זאל הם "מהפסלים העתיקים ביותר הידועים בעולם."
לא באופן מפתיע, פסלי עין ע'זאל אינם הראשונים מסוגם שהתגלו באזור. שני מטמונים נוספים של פסלים התגלו על ידי ג'ון גרסטנג ביריחו בשנת 1935, בעוד שקתלין קניון חשפה מטמון נוסף של פסלים במהלך שנות ה-50 כשחפרה באותו אתר (יריחו).
אולם פסלי עין ע'זאל לא היו רק "שני מטמונים נוספים של פסלי טיח". למרות שהפסלים שנתגלו על ידי גרסטנג וקניון היו תגליות מוקדמות יותר, הם היו בעיקר בשברים ולא השתמרו היטב. לשם השוואה, מצב השימור של פסלי עין ע'זאל, אולי למעט פרוטומת הראש היחיד שנפגעה קשות, הוא מדהים. במקרה של המטמון של 1983, זה נבע בין השאר מהעובדה שהמטמון "נאסף" כבלוק שלם שהובא למכון לארכיאולוגיה בלונדון, שם נחפרו הפסלים ונשמרו מיד במעבדה.
פסלי עין ע'זאל
פסלי עין ע'זאל נוצרו משני חומרי גלם ראשוניים - קנים וטיח. בנוסף, נעשה שימוש גם בביטומן, אם כי רק בכמויות קטנות. ביטומן שימש לשרטוט קווי המתאר של העיניים ושל הקשתיות. בעיקרו של דבר הפסלים מורכבים מליבת קנים המכוסה בטיח. בהתחשב בגודל הגדול יחסית של הפסלים, כלומר בגובה של כמעט מטר בחלק מהמקרים, מאמינים כי החלקים השונים של הפסלים, הראש והצוואר, פלג הגוף העליון והרגליים, נוצרו בנפרד לפני שהורכבו יחד.
תהליך ייצור אפשרי של פסלי עין ע'זאל, המבוסס על מחקר עדכני, הוא כדלקמן:
ראשית, מסגרת פלג גופו העליון של הפסל נוצרה על ידי הרכבת צרורות קנים. חוקרים מצאו כי בפסלים הקטנים יותר נעשה שימוש בשמונה צרורות לפחות, ואילו בגדולים השתמשו ב-20 צרורות ומעלה. כמו כן נצפה כי צרורות אלה היו קשורים בעזרת חוט בודד, מה שאפשר לקבוע את מספר הצרורות.
בשלב הבא, חלק הראש והצוואר, שנוצר בנפרד אך באופן דומה לפלג הגוף העליון, הוצמד למסגרת הקנים של פלג הגוף העליון.
טיח יושם על החלק הקדמי של פלג הגוף העליון, הראש והצוואר. לאחר שהתייבש הטיח, הפסל סובב וגבו כוסה בטיח.
הראש, הצוואר ופלג הגוף העליון "הוצמדו" לרגליים, שנוצרו גם הם בנפרד, והחיבורים בין שני החלקים האחרונים מולאו בטיח.
פסלים דו- ראשיים
מלבד טכניקת הייצור, החוקרים ניתחו גם את צורות הפסלים, כמו גם את סגנונותיהם. מבחינת צורת הפסלים, צוין כי הם מורכבים מ"צורות ישרות, רחבות, שטוחות ופשוטות". הסיבה לכך היא שכאשר יושם הטיח, היה צריך להניח את הפסלים בצורה אופקית, בגלל גודלם. ייתכן שהאומנים נאלצו להניח את הפסלים שטוח כדי להקל על הטיפול בהם.
בנוסף, משקל הטיח עשוי היה לשטח את הפסלים עוד יותר. עוד צוין כי בפסלים מהמטמון של 1985, פלג הגוף העליון נוצר רחב באופן מכוון כך שניתן יהיה להתאים להם שני ראשים. אגב, זהו מאפיין המבדיל בין שני המטמונים, שכן הפסלים במטמון של 1983 הם בעלי ראש אחד בלבד. לא לגמרי ברור מדוע שאר הפסלים נוצרו עם שני ראשים.
מספר הראשים הוא אינו המאפיין היחיד המבדיל בין הפסלים משני המטמונים. מלבדו, צוין כי ישנם הבדלים סגנוניים בין שני הסטים של הפסלים. לדוגמא, בהשוואה לפסלים מהמטמון של 1983, לאלה שהתגלו שנתיים לאחר מכן יש פנים יותר זוויתיות, ועיניים מוגזמות יותר בצורת שקדים. יתר על כן, בפסלים המוקדמים יותר, הזרועות מוצגות כקטנות ומצומקות, אך נעלמו לחלוטין בפסלים המאוחרים יותר. לכן, הבדלים אלה מצביעים על כך שבין ייצור הסט הראשון והשני של הפסלים, התרחשו שינויים בסגנון.
תיאוריות המטרה והשימוש בפסלים
לא לגמרי ברור מדוע נוצרו פסלי עין ע'זאל מלכתחילה, אם כי משערים שהם שימשו איזושהי פונקציה פולחנית. מאמינים כי הם נקברו באופן פולחני, אולי לאחר שהפסיקו להשתמש בהם. מכיוון שהחומרים המשמשים לייצור הפסלים מתכלים, זה עשוי לרמוז שהם לא נוצרו כדי להחזיק לנצח. יתר על כן, מאמינים שתפקידם של הפסלים היה זמני, וכי הם הושלכו ברגע ששימשו את מטרתם. זה נתמך בעובדה שהתגלו מטמונים רבים של פסלים אלה. יתרה מכך, מכיוון ששני המטמונים בעין ע'זאל מופרדים בכ-200 שנה, ההערכה היא שהידע ליצירת פסלים אלה הועבר מדור לדור.
אחת ההיפותזות הנוגעות לתפקודם של פסלי עין ע'זאל היא כי הם תיארו אבות קדומים ולכן שימשו לפולחן אבות. זה הוצע לראשונה על ידי קניון, שהשוותה את הגולגולות המכוירות מיריחו לנתונים אתנוגרפיים. היא גם שמה לב שקיים דמיון בין הגולגולות המכוירות לפסלים (אם כי ניתן להבחין גם בהבדלים), ובכך קישרה גם את האחרונים לנתונים האתנוגרפיים. אגב, מספר גולגלות מכוירות נמצאו גם בעין ע'זאל. ההיפותזה של קניון התקבלה באופן נרחב, אם כי הועלו שאלות מסוימות. למשל, נראה לא סביר שהפסלים הדו-ראשיים נועדו לייצג אבות קדומים.
היפותזה נוספת היא שהפסלים נועדו לייצג רוחות רפאים. זאת על סמך עדויות שנמצאו בספרות כתב יתדות בבלית, שבה מוזכרים טקסים הכוללים רוחות רפאים. בטקסים אלה, פסלונים חלופיים, אולי כמו פסלי עין ע'זאל, שימשו לייצוג הישויות העל טבעיות הללו. טקסים אלה כללו גירוש רוחות רפאים זדוניות, זימון רוחות רפאים טובות לריפוי אדם חולה, ובקשת חזיונות בצורת רוחות המתים. אולם שוב נראה כי הרעיון של רוחות רפאים דו-ראשיות מהווה מכשול להיפותזה זו. בנוסף, הטקסטים לא מזכירים הרבה את עיצוב פסלי הרוחות, וסביר להניח שהם היו אובייקטים קטנים, בניגוד לפסלי עין ע'זאל.
היפותזה שלישית היא שהפסלים נועדו לייצג אלוהויות. הפסלים הדו-ראשיים, למשל, אמורים להיות מקבילים לייצוג אלים תאומים מהתקופה הניאוליתית. בנוסף, גם מקורות טקסטואליים מאוחרים יותר שימשו לתמיכה בהיפותזה זו. האלוהות העליונה של הפנתיאון הבבלי, מרדוך, למשל, מתוארת באופן מטפורי כבעלת שני ראשים. היפותזה זו משמשת גם להסברת נוכחותן של דמויות נשיות במטמונים, שלא התאימו לתפקיד של אבות קדומים או רוחות רפאים. על פי היפותזה שלישית זו, הדמויות הנשיות ייצגו אלות, אולי אלות פיריון.
המשך מחקר פסלי עין ע'זאל
אין זה סביר שנדע אי פעם בוודאות מדוע ייצרו התושבים את פסלי הטיח הללו, וכיצד היו משתמשים בהם. לפיכך, הדיונים סביב הפסלים הללו יימשכו. בינתיים נעשו מאמצים לשמר את הפסלים הללו לדורות הבאים. למשל, צוות המכון לשימור של מוזיאון הסמית'סוניאן בילה שבע שנים במעבדה בחפירה ובשימור מטמון הפסלים מ-1985.
בין השנים 1996 ו-1997 הוצגו הפסלים בגלריית ארתור מ. סקלר, במבנה תת-קרקעי במוסד הסמית'סוניאן בעיר וושינגטון, לפני שהוחזרו לירדן, שם הוצגו לראשונה במוזיאון לארכאולוגיה של ירדן במצודת עמאן, ולאחר מכן במוזיאון ירדן בעמאן, שהוקם בשנת 2014.
לבסוף, צריך להזכיר כי למרות המשמעות הארכיאולוגית של עין ע'זאל, האתר בסכנה והושם בשנת 2004 תחת משמר המונומנטים העולמי (World Monuments Watch), על ידי הקרן העולמית למונומנטים (World Monuments Fund). פיתוח עירוני צוין כאיום הגדול ביותר על האתר שרק חלקו מוגן. מצוין, בעמוד האתר של הקרן העולמית למונומנטים, כי "מחלקת העתיקות הירדנית מקווה לשמר את האתר כולו כמוזיאון פתוח". אך נראה כי זה עדיין לא יצא לפועל.
מקורות:
