מדענים מתחילים להשתמש בבסיס הידע הטמון בסיפורים הקדומים של האבוריג'ינים באוסטרליה. אך יתכן שזה כבר מאוחר מדי בגלל אובדן השפות הילידיות.
אנשי לוריט'ה (Loritja), ילידי המדבריות המרוחקים של מרכז אוסטרליה, סיפרו פעם סיפורים על מפלצת אש שיורדת מהשמש, מתרסקת על כדור הארץ ומחסלת את כל מה שהיה הבסביבה. תושבי המקום חששו שאם ישוטטו קרוב מדי לאזור הזה, הם עלולים להעיר מחדש יצור מעולם אחר.
הסיפור מתאר פגיעה של מטאור במדבר האוסטרלי המרכזי לפני כ-4,700 שנה, אומר האסטרופיזיקאי דואן המכר (Duane Hamacher) מאוניברסיטת ניו סאות' ויילס (University of New South Wales). זה היה אירוע דרמטי, כאשר מטאור בוער חצה את השמיים, כשהוא מתפרק בדרכו ושברים גדולים של סלעי ברזל התרסקו על הקרקע בפיצוצי תופת ויצרו יותר מתריסר מכתשי ענק.
אתר בטריטוריה הצפונית (Northern Territory), שהתגלה בשנות ה-30 על ידי פרוספקטורים שנעזרו במדריכים מאנשי הלוריט'ה, ידוע כיום בשם שמורת המטאוריטים של הנברי (Henbury Meteorites Conservation Reserve).
גל עצום
דאון המכר (Duane W Hamacher), מנהל התוכנית לאסטרונומיה ילידתית באוניברסיטת ניו סאות' ויילס, אומר כי נאספות עוד ועוד ראיות לכך שסיפורי האבוריג'ינים מכילים רמזים לגבי אירועים מהעבר הקדום של אוסטרליה. בשנה שעברה הוא נסע לוויקטוריה (Victoria) עם מומחה הצונאמי ג'יימס גוף (James Goff), אף הוא מבאוניברסיטת ניו סאות' ויילס, לבקר את אנשי הגונדיג'מרה (Gunditjmara).
"הם מתארים את הגל העצום הזה שמגיע רחוק מאוד אל תוך היבשת והורג את כולם, פרט לאלה שהיו על פסגות ההרים, והם בעצם מונים את שמות כל המקומות השונים שבהם שרדו אנשים", אומר המכר. הוא וגוף אספו דגימות מאתרים במרחק שבין 500 מ' לקילומטר מהחוף, ובכל נקודה הם מצאו שכבה של משקע אוקיינוס (Ocean Sediment), בעומק של 2 מטר, מה שמעיד כי ככל הנראה צונאמי שטף את האזור לפני מאות או אולי אלפי שנים. הדגימות דורשות ניתוח נוסף, אולם המכר אומר כי זו תוצאה "מרגשת מאוד" המרמזת שהסיפור יכול להיות נכון.
מוקדם יותר השנה הציג צוות חוקרים אחר מאמר שטען כי סיפורים מקהילות האבוריג'ינים של חופי אוסטרליה עשויים "לייצג תצפיות אמיתיות וייחודיות" על עליית מפלס פני הים שהתרחשה לפני 7,000 עד 11,000 שנה.
אימות עובדות
הסיפורים שהם ניתחו, שתועדו בתקופה הקולוניאלית, התייחסו לפני הים שכיסו אזורי חוף שהיו פעם יבשים. על ידי בדיקת רישומים היסטוריים של עליית פני הים בעקבות תקופת הקרח האחרונה, לפני כ-20,000 שנה, הם הצליחו להתאים את הסיפורים לתאריכים החופפים את הרישומים. ניק ריד (Nick Reid), מומחה לבלשנות מאוניברסיטת ניו אינגלנד (University of New England) באוסטרליה, אומר כי הבידוד היחסי של ילידי אוסטרליה - שחיו 50,000 שנה ללא התערבות של תרבויות אחרות - והאופי השמרני של התרבות שלהם יכולים להסביר מדוע יש כל כך הרבה פירוט בסיפורים שלהם.
"לאבוריג'ינים יש אמונות מאוד פרטניות לגבי החשיבות של סיפור סיפורים בצורה נכונה, ועל סיפורים המסופרים על ידי האנשים הנכונים", הוא אומר. הם גם משתמשים במערכת בין-דורית נוקשה של אימות עובדות הסיפורים, המבוססת על קרובי משפחה, ובה מעורבים נכדים, הורים וזקנים, שלדברי ריד לא נראה שמשמשת תרבויות אחרות.
שמרנות קיצונית זו והקפדה על דיוק ניתן לראות גם בציורי סלע, רישומים ותחריטים שימשו לעתים קרובות כדי לתמוך בסיפורים בעל פה, אומר לס בורסיל (Les Bursill), אנתרופולוג מאנשי הדרוואל (Dharawal) של סידני. "הם משוכפלים פעם אחר פעם, ואם הם משתנים, אפילו קצת, הם מוחקים אותם ומתחילים מחדש", הוא אומר.
ידע סודי
אבל בורסיל לא חושב שקהילות אבוריג'יניות מעוניינות לחלוק את הידע שלהם עם אוסטרליה המודרנית. אקדמאים שאינם אבוריג'ינים מכירים בכך שכמה קהילות אבוריג'ינים חשדניות כלפי אנשים מבחוץ. עם זאת, המכר אומר שמספר קהילות אבוריג'ניות המעוניינות לספר את סיפורן פנו לקבוצת המחקר שלו. לדבריו, לשיתוף הזה יש להגיב ב"תהליך הענקה חזרה" המועיל לקהילה הילידית. הצוות שלו, למשל, פיתח מגוון חומרים חינוכיים הנוגעים לאסטרונומיה, הנלמדים כיום בבתי ספר מרוחקים.
הכל חלק מההכרה ההולכת וגוברת שלידע של הילידים יש הרבה מה לתרום לקהילה המדעית. ארגון המדע הלאומי של אוסטרליה (Australia's national science organisation) עובד עם קהילות ילידים כדי לשפר את פרטיקת הניהול הסביבתי, על מנת למנוע שריפות ולשפר את הבריאות האקולוגית והמגוון הביולוגי.
אך יש בעיה - שפות ילידות נכחדות בקצב מדאיג, מה שמקשה על מדענים ומומחים אחרים ליהנות מידע כזה. יותר ממאה שפות כבר נכחדו מאז ההתיישבות הלבנה. כ-145 שפות ילידיות עדיין מדוברות באוסטרליה על ידי לפחות אדם אחד, אך דוח משנת 2014 של המכון האוסטרלי לאבוריג'ינים (Australian Institute of Aboriginal and Torres Strait Islander Studies) מצא כי 75% בסכנת הכחדה.
