סביב השנים 1959-1960, ע"פ הדיווחים, תיבה כבדה המכילה פסלון נמסרה למשמרת לנציגי ה-CIA ב"לו מונאנגנג" (Lo Manthang) שבטיבט, על ידי נזיר טיבטי בליווי שומרי ראש מאנשי הקהמפה (Khampa). ככל הנראה הנזיר הדגיש בפני נציגי ה-CIA את חשיבות התיבה ותוכנה. נציג CIA רשם בקפדנות את פרטי הדברים שהנזיר הבודהיסטי סיפר להם על התיבה ותוכנה. מדוע הוא סבר שחשוב לכתוב את סיפורו של הנזיר הבודהיסטי אף אחד לא באמת יודע. אך נראה כי האמריקנים לא ממש התרשמו באותה תקופה ממאפיינים וערכים מוזרים שנקשרו לאובייקטים פולחניים מהמזרח, כאשר מה שהעסיק אותם היה ניהול של מלחמת גרילה נגד הכוחות הסיניים שהתקדמו אל עבר טיבט.
באותו שבוע בו קיבלו נציגי ה-CIA את התיבה פרץ קרב עם כוחות סיניים בו נהרגו הנזיר הטיבטי ושומריו. נציגי ה-CIA שלא ידעו מה לעשות עם התיבה העמיסו אותה על מטוס והעבירו אותה לבסיס חיל-אוויר סודי בהודו, לאחר מכן העבירו אותה למחנה הייל (Camp Hale), בסיס צבאי ליד וייל, קולורדו (Vail, Colorado) שננטש מאז. כעבור כמה שבועות מצאה עצמה התיבה במחסני ה-CIA בוושינגטון הבירה מתוייגת כ-"ST Circus Mustang-0183".
חודשים רבים חלפו עד שמישהו ב-CIA החליט לבדוק את התיבה ואת תוכנה. כתב יד מוזר שנמצא בתוכה והתיבה השחוקה באופן יוצא דופן, יחד עם העיצוב הייחודי שלה, הניע אותם לערוך בדיקת תיארוך פחמן-14 של העץ ממנו עשויה התיבה. התוצאות שהתקבלו מהמעבדה של אוניברסיטת ברקלי בקליפורניה (Berkeley University), הדהימו את נציגי ה-CIA. התיארוך של תיבת העץ השחוקה והפסלון שהיא הכילה עורר תדהמה, בלשון המעטה. היא לא השתייכה ל"יוגה" (yuga) או לתקופה הזאת בציר הזמן ההינדי, בדיוק כפי שטען הנזיר. כלומר, היא שייכת לתקופה שנקראת "Dwapara yuga", מה שהופך אותה לאחד האובייקטים, מעשה ידי אדם, הקדומים ביותר שהתגלו. תוצאות בדיקות המעבדה של דפנות ומכסה העץ הכבדים (בעובי 23 ס"מ) של התיבה שבו התגלה הפסלון, הצביעו שנת 26,450 לפנה"ס, מה שהפך את הפסלון לבן יותר מ-28,470 שנים, ול-23,300 שנים מבוגר יותר ממלחמת קורמושטרה האגדית (Kurukshetra war) המתוארת במהאבהארטה.
הפסלון נבדק גם על ידי מומחים שהגיעו למסקנה שמדובר בצלם ההינדי העתיק ביותר שקיים. אף אחת מהצוויליזציות הקדומות הידועות - מצרים, מסופוטמיה או עמק האינדוס לא הייתה קיימת עד לפני 6000 שנה.
על פי הדיווחים, נמצא כי צלם ה"קלפה ויגראהה" (Kalpa Vigraha idol) הונח בתוך תיבת העץ הכבדה, שהיתה עטופה בפלטה מתכתית וכללה מכסה על ציר ומכלול נעילת לולאה. התיבה עצמה כבר עוררה תהיות, מכיוון שהחלל בתוך הקופסה היה בקושי 20 ס"מ אורך, רוחב ועומק ואילו חלקי העץ ששימשו לבניית כל חמשת דפנות התיבה היו בעובי של 23 ס"מ כל אחת! העץ ממנו היה עשוי מכסה התיבה נמדד גם הוא והיה בעובי של 15 ס"מ. עץ הטיק היה עטוף בפלטת ברונזה בעובי 2.5 ס"מ מכל הצדדים ולמרות קורוזיה חיצונית היא הגנה על עץ הטיק בצורה טובה. נראה כי פלטת המתכת מוסמרה אל עץ הטיק בעזרת מסמרים ממתכת דומה. למרות שמסמרים רבים היו חסרים, מארז המתכת החזיק היטב. מראה התיבה רמז כי יתכן שהיא שכבה קבורה במשך זמן לא מבוטל, אף כי נראו שריטות שנגרמו כנראה מנסיונות לנקות את הקורוזיה.
מלחים מְאַכֵּלים או רטיבות לא חדרו אל תוך התיבה למרות גילה, אף כי ניתן היה להבחין במידה מסויימת של חמצון וריקבון טבעי בתכולת התיבה שכללה כתב יד שנכתב על לוחות עץ וצלם פליז קטן. כתב היד בסנסקריט טרום-ריגוודי (pre-Rigvedic Sanskrit) תורגם על ידי ה-CIA בקושי רב. למעשה, ע"פ הדיווחים, הפיענוח ערך שנתיים ארוכות והעסיק מומחים ובהם כמה הודים ונפאלים. הם הגיעו למסקנה כי השפה שייכת לתקופה הפרוטו-היסטורית של ההינדואיזם, כאשר הסברה היתה כי שום שפה לא היתה קיימת בתקופה הזו וכי הוודות הועברו בעל פה. נראה כי כתב היד היה דומה לסנסקריט, אך כזה שאף ארכיאולוג או היסטוריון נתקל בו מעולם. בכתב היד צוין שמו של הצלם - "kalpa maha-ayusham rasayana vigraha" שקוצר בתיקי CIA ל"קלפה ויגראהה" (Kalpa Vigraha)
קלפה ויגראהה הוא צלם פליז גולמי קטן שמשקלו כ-47.10 גרם המתאר אלוהות הדומה לאל ההינדי שיווה כורע על ברכיו או נשען על ברך אחת, נחש המהווה מן חופה מופיע מעל ראש האליל. בידה הימנית של הדמות יש דיסקוס או סוג של נשק עגול, אולי "צ'אקרת סודרשאנה" (Sudarshana Chakra) מהמיתולוגיה ההינדית. סביב צווארה יש מחרוזת חרוזים. יש שלוש "לולאות" בצד אחד שנוצרות על ידי הנחש, זרוע האוחזת קונכייה והדיסקוס. המידות הן כ-5.3 ס"מ גובה וכ-4.7 ס"מ רוחב, עם בסיס אליפטי באורך 2.5 ס"מ ורוחב 1.7 ס"מ. אין ספק שהפסלון הקטן היה בעל חשיבות קיצונית כלשהי בכדי שישמר בתיבה כזו בעלת חוזק ועמידות קיצוניים כל כך.
בעקבות תרגום כתב היד, אירועים סביב הקלפה ויגראהה קיבלו לפתע תפנית מסתורית. רשומות המעבדה של האוניברסיטה הוחרמו על ידי ה-CIA ושתיקה אפפה את כל העניינים הנוגעים לתיבה ולאליל ההינדי. "ST Circus Mustang-0183" הוסרה מרשומות המחסנים של ה-CIA, וכל העניין טוטא תחת השטיח מסיבה בלתי מוסברת.
ניסויי מים בקלפה ויגראהה
הסיפור ממשיך עם סוכן CIA בדימוס שחשף כי בהתבסס על טקסט כתב היד שנמצא יחד עם הפסלון, נערכו סדרת ניסויים חשאיים על ידי ה-CIA באנשים לא מיודעים בארה"ב ובמקומות אחרים בעולם. על פי המקור החסוי הזה מלנגלי, וירג'יניה (Langley, Virginia), "מעגל פנימי" של ה-CIA הקדיש את מרבית זמנו בראשית שנות השישים לעריכת ניסויים על פי כתב היד העתיק, ופסלון הקלפה ויגראהה עצמו מילא את התפקיד החשוב ביותר במחקר המוזר הזה.
המקור, שהיה מעורב חלקית במחקר, הסביר כי אחד הניסויים היה מסקרן במיוחד. בניסוי נדרשו נבדקים לצרוך כוס מים בכל יום למשך 3 ימים, מים אלה "הוטענו" קודם לכן על ידי סוכני ה-CIA בכך שהם פשוט הניחו את הפסלון בכלי נחושת גדול שהכיל מי שתייה במשך תשעה ימים לפני שהנבדק האנושי נדרש לשתות אותם. באותה עת לא היה ידוע לאיש מה התוצאות להן ציפו סוכני "המעגל הפנימי" של הניסוי, אך בכירי ה-CIA גילו עניין רב בכך. המים ה"טעונים" גם נשלחו, תחת אבטחה כבדה, למעבדות שונות וכל הדיווחים והמסמכים שהתקבלו מהמעבדות נשלחו ישירות למנהל ה-CIA באותה עת, ג'ון מקונה (John A. McCone).
המקור גם נזכר שבתקופה ההיא התקבלו מספר חבילות שכללו ספרות על הומאופתיה ואַיוּרוֶדַה ממקומות שונים בעולם ופעמים רבות הופצו במחלקה עם סימונים והערות שוליים. מחוץ ל"מעגל הפנימי", איש לא ידע בדיוק על מה מדובר.
חודש לאחר מכן התבקש המקור לעמוד בראש צוות בן תשעה חברים שהורכב ברובו מנשים שכל תפקידן היה לתת את המים אלה לאזרחים לא מיודעים בארה"ב. הם קראו לעצמם "צוות ההשקיה". לצוות ההשקיה לא היה ידוע אם הנבדקים נבחרו באופן אקראי על ידי גורמים מה"מעגל הפנימי", אך מה שהיה ברור, כשהצוות נפגש עם היעדים, הוא שהם היו בני כל הגילאים - חלקם בגיל העשרה, חלקם מעבר לגיל העמידה ורבים היו בני יותר משישים או שישים וחמש לפחות. ניתנו להם הוראות מפורטות כיצד לבצע את ה"השקיה". מה שהבין הצוות בהמשך היה שכל הנבדקים נולדו אמריקאים, שחורים ולבנים ובאו מכל תחומי החיים. רבות מהן היו נשים אפרו-אמריקאיות. ה"השקיה" הייתה צריכה להיעשות ללא ידיעת הנבדקים על ידי התידדות או על ידי חיפוש אחר הזדמנויות לגרום להם לצרוך כוס מים במשך שלושה ימים רצופים. הצוות נכשל לעתים קרובות, כאשר בני משפחתו של היעד שתו את המים שלא במתכוון. ה-CIA דרש מהם לדווח גם על מקרים אלה.
זה נמשך כמה חודשים. כמה מהנבדקים האנושיים שנבחרו גרו במדינות רחוקות ובעיירות וערים נידחות בארה"ב. ככל הנראה ל-CIA הייתה מערכת כלשהי שמטרתה היתה לפקח על הנבדקים שלהם ועל התוצאות שציפו לראות כתוצאה מהניסוי, כי "צוות ההשקיה" לא נדרש להישאר במקום אחרי שהנבדק צרך את המים במשך שלושה ימים. "התפיידו מהנבדקים בלי שיעלו שאלות", כך נאמר להם.
לצורך ניהול רישום אישי, המקור רשם ביומנו האישי - שמות וכתובות של היעדים השונים איתם צוותו נדרש להתיידד ולהשקות במים. הסוכנות אסרה על שמירת רשומות כאלה, ובכל זאת סוכנים רבים עשו זאת וה-CIA היה מודע לכך. המקור נזכר כי במהלך תקופה זו, סוכני ה-CIA שידעו על הניסויים האלה, לרבות חברי "צוות ההשקיה", לעתים קרובות בדקו שוב ושוב את מי השתייה שלהם, לעיתים קרובות עזבו את המשרד להביא מים לשתייה לעצמם או הסתפקו בקפה, מיץ או שתייה קלה. "זו הייתה תקופה של אי נוחות ואי שקט מסיבות שלא היו ברורות לנו", נזכר המקור.
זמן קצר לאחר סיום ניסויי ה"השקייה", המשימה הופסקה בפתאומיות. בשנים שלאחר מכן, בהן המשיך המקור לשרת ב-CIA, לא דובר או נשמע הרבה על הניסוי הזה, אלא כבדיחה. חברי ה"מעגל הפנימי" התפזרו למשימות דחופות יותר ברחבי ארה"ב והעולם. הסיבה לניסוי המוזר מעולם לא נחשפה ואף התוצאות לא נודעו מעולם. עם הזמן הוא נשכח והתייחסו אליו כאל חלק מהמוזרויות הרבות בהן התעסק ה-CIA בשנות המלחמה הקרה.
שיחת טלפון שהתקבלה בבוקר אחד בדצמבר של שנת 2008 שינה הכל. המקור, שאז כבר פרש מזמן, התבשר לילה אחד במפתיע, על ידי סוכן פורש אחר של ה-CIA, כי קלפה ויגראהה "נעדר". הסוכן שביצע את השיחה היה בעבר חבר ב"מעגל הפנימי", אדם שידע הכל על הניסויים שנערכו בתחילת שנות השישים.
ה-CIA פיקח בקפדנות כמעט על כל הנבדקים בעולם ("תג-קלפה" הם קראו להם) וביצע מעקב סודי אחר מהלך חייהם. האמת, לא היה הרבה מה לפקח. תפקידו של "צוות קלפה" של ה-CIA היה, ועודנו, לדווח אם מקבלי המים ה"טעונים" עדיין בחיים. הסיבה? היה צפוי שכל האנשים שהשתתפו בניסוי קלפה ויגראהה יחיו חיים ארוכים מאוד, מעבר לגיל 100 לפחות, אולי לעבור את גיל 110 ואפילו להגיע לגיל 120. כמובן שזה לא כולל את אלה שמתו מקרי מוות לא טבעיים בתאונות דרכים או תאונות אחרות כמו רצח, התאבדות, הרעלה או מוות בעימותים או מלחמה.
אובדן הקלפה ויגראהה
קלפה ויגראהה, הפריט במחסני ה-CIA, שתוייג כ-"ST Circus Mustang-0183", לא נראה ולא שמעו עליו במשך עשורים רבים. בביקורת שנערכה בשנת 1996 עלה כי התיבה הכבדה היתה במחסן, אך הפסלון וכתב היד "לא הונחו במקומם". בחיפוש שנערך במשך שבועות רבים, במדינות רבות בארה"ב ובבירורים שנעשו עם אנשי CIA רבים בדימוס, הצליחה הסוכנות להתחקות אחר כתב היד שאותר בביתו של מיקרוביולוג שה-CIA שכר לפני שנים רבות לצורך ניתוח המים ה"טעונים" של ה"קלפה ויגראהה". כתב היד נמצא אך מקום הימצאו של הפסלון הוא עדיין בגדר תעלומה. לאחר איתור כתב היד, התרחשו מקרי מוות מסתוריים של מיקרוביולוגים. התקשורת והאינטרנט התמלאו בתיאוריות קונספירציה על מותם של מספר מדאיג למדי של מיקרוביולוגים, אך מעטים העלו חשד שה-CIA קשור בכך, עד שהמקור השני שהוזכר, סוכן ה-CIA מספר 2, סיפר את הסיפור. ככל שיהיה קשה לקשור את כל מקרי המוות הבלתי מוסברים האלה ל-CIA, גם מצירופי המקרים קשה להתעלם, אם המקור אמין ביחס לעובדות.
לפי מקור ה-CIA מספר 2, קלפה ויגראהה הוברח מאז מארה"ב להודו. המידע העדכני ביותר שהתקבל במטה ה-CIA הוא שהוא נמצא ברשותם של אנשי תוכנה או אנשי IT בהיידראבאד (Hyderabad) או שהוא עבר למדינת אנדרה פרדש (Andhra Pradesh).
לראשונה מאז 1960, ה-CIA הפיץ ברחבי העולם צילומים של הקלפה ויגראהה, המציגים את הפסלון מארבעה כיוונים שונים, והבטיח תגמול כספי עצום בעבור מידע על מיקומו.
"צ'אקרת סודרשאנה" (Sudarshana Chakra) הוענק ללורד וישנו על ידי הלורד שיווה שהיה מרוצה מהמסירות של וישנו. וישנו כ"אל השומר" (preserver god), שהתקשה עם השליטה ב"אסורות הרעות" (evil asuras), ניגש להר קיילאש (Mount Kailasa) והתפלל לשיווה. וישנו שר מנטרות רבות, אך לא קיבל כל סימן משיווה. ללורד שיווה יש אלף שמות, וישנו התחיל לשיר את השמות האלה. בכל יום הוא שר את אלף השמות והציע אלף פרחי לוטוס לשיווה שהחליט לנסות לבחון את וישנו.
יום אחד הוא גנב פרח לוטוס אחד מתוך האלף. כשוישנו הבין שחסר פרח לוטוס אחד, הוא עקר את אחת מעיניו והציע אותה במקום פרח הלוטוס החסר. שיווה, שהיה מרוצה עכשיו, הופיע בפני וישנו והגיש לו את צ'אקרת סודרשאנה.
פסלון הקלפה ויגראהה מציג את שיווה עם הנחש ככתר על ראשו, מעניק בידו הימנית את צ'אקרת סודרשאנה לוישנו.
השימוש בצ'אקרת סודארשנה מוזכר מדי פעם בטקסטים ההינדים - ריג ודה (Rigveda), יג'ורוודה (Yajurveda) ופוראנאס (Puranas), כנשק האולטימטיבי למיגור אויב החוק, הסדר והשימור.
צ'אקרת סודארשנה היא הנשק הסקלרי העצמתי ביותר הנשלט ע"י המוח, הוא היה בשימוש מספר רב של פעמים במצבי מלחמה על ידי וישנו וההתגלמות שלו קרישנה .
