נבטה פלאיה: "סטונהנג' של הסהרה" נבנה אלפי שנים לפני זה שבאנגליה

גור זיו
לפני 3 ימים
זמן קריאה 4 דקות

אלפי שנים לפני שסטונהנג' הושלם - ואלפי קילומטרים מדרום אנגליה - תרבות אחרת בנתה טבעת אבנים דומה באופן מפתיע, אולי בניסיון לעקוב אחר תנועת השמש ועונות השנה המשתנות.

נבטה פליה (Nabta Playa) הוא אתר קדום השוכן בתוך אגן במדבר נוביה, ליד גבולה הדרומי של מצרים. מאז שהתגלה בשנות ה-70, חשפו ארכיאולוגים מאות מוקדי אש, חפצים תרבותיים ועצמות בקר המתוארכות לתקופת הנאוליתית התיכונה, מה שמעיד כי עמים נוודים פקדו את האתר בתקופות מסוימות של השנה כדי להתרענן, לנוח ולהתבונן.

כאן, בנו קדמונים לפחות שלוש קבוצות של מעגלי אבנים מגליתיים, מה שהקנה לו את הכינוי ההולם: "סטונהנג' של הסהרה". על פי מחקר שנערך באתר בשנת 1998, כל אחד מהמבנים "מורכב ממספר גושי אבן חול גדולים ומחוספסים, שהוצבו אנכית כדי לתחום שטח אובלי באורך של כ-5 עד 6 מטרים ורוחב של כ-4 עד 5 מטרים, ובמרכזו לוח מלבני גדול המוצב בכיוון צפון-דרום".

למרות שכיום המדבר המצרי המערבי יבש לחלוטין, לא תמיד היה כך. ישנן עדויות מוצקות לכך שהיו מספר תקופות לחות בעבר (בהן ירדו עד 500 מ"מ גשם בשנה), כאשר האחרונה שבהן הייתה במהלך התקופה הבין-קרחונית האחרונה (Interglacial) וראשית תקופת הקרח האחרונה, שהתקיימה בין 130,000 ל-70,000 שנים לפני זמננו. בתקופה זו, האזור היה סוואנה ותמך בקיומם של בעלי חיים רבים, כולל תאו נכחד, ג'ירפות גדולות, סוגים שונים של אנטילופות וצבאים. החל מהאלף ה-10 לפנה"ס, אזור זה במדבר הנובי החל לקבל יותר משקעים, מה שהוביל ליצירת אגם. ייתכן שמקור המים הזה משך אליו בני אדם קדומים.

ממצאים ארכיאולוגיים מצביעים על נוכחות של מחנות עונתיים קטנים באזור, המתוארכים לאלפים ה-9 וה-8 לפנה"ס. פרד ונדורף (Fred Wendorf), מגלה האתר, והאנתו-בלשן כריסטופר אהרט (Christopher Ehret), הציעו כי האנשים שחיו באזור באותה תקופה היו רועים קדומים, או שעסקו ברעייה חלקית, בדומה לעם הסאמי. עם זאת, טענה זו שנויה במחלוקת, שכן מחקרים שונים הראו כי שרידי הבקר שנמצאו בנבטה פליה היו במובנים מורפולוגיים פראיים. במקביל, ציידים-לקטים באתר המדברי הסמוך, אואן אפדה (Uan Afada) בלוב, נהגו לאסוף ולהחזיק כבשי הרעמה - מין שמעולם לא בוית. על פי החוקר מייקל בראס, שרידי הבקר המוקדמים מנבטה פליה היו למעשה שוורי בר ניצודים (אורוקס), בעוד שבקר מבוית הובא לצפון-מזרח אפריקה רק בסוף האלף ה-7 לפנה"ס, לאחר שבוית בעמק הפרת.

יישובים גדולים יותר החלו להופיע בנבטה פליה במהלך האלף ה-7 לפנה"ס, כשהם נסמכים על בארות עמוקות כמקור מים. בקתות קטנות נבנו בשורות ישרות. התזונה כללה צמחי בר, כגון קטניות, דוחן, סורגום, פקעות ופירות. בסביבות 6800 לפנה"ס, התושבים החלו לייצר כלי חרס באופן מקומי. בסוף האלף ה-7 לפנה"ס הופיעו באזור עיזים וכבשים, שנראה כי יובאו מאסיה המערבית. כמו כן, נמצאו במקום מוקדים גדולים רבים.

הקרמיקה המוקדמת שנמצאה באזור נבטה פליה-ביר קיסייבה (Bir Kiseiba) הציגה מאפיינים ייחודיים, שונים מאלה של האזורים הסובבים. לאחר מכן, התפתחה קרמיקה בעלת תכונות שנמצאו רק במדבר המערבי. קרמיקה מאוחרת יותר, משנת 5500 לפנה"ס (שלב אל-ג'ראר), מציגה דמיון לקרמיקה מאזור סודאן. עיטורי הקרמיקה כללו דפוסים מורכבים של חריטות שנעשו באמצעות מסרק בתנועה מתנדנדת.

ג'ואל ד. אייריש (Joel D. Irish), במסגרת מחקרו Holocene Settlement of the Egyptian Sahara, דיווח כי על בסיס נתונים אוסטאולוגיים ודנטליים, ישנה זיקה עיקרית לאפריקה שמדרום לסהרה באוכלוסיית נבטה פליה, לצד נטיות אפשריות לצפון אפריקה. מסקנתו הייתה כי "הנברג ואחרים מציעים שאוכלוסיית נבטה פליה הייתה ככל הנראה דומה ביותר לאנשים כהי עור שמקורם מדרום לסהרה. ההשוואה הדנטלית האיכותנית שנעשתה כאן תומכת במסקנה זו באופן ראשוני". חוקרים מסוימים, ובהם כריסטופר אהרט, הציעו כי לתושבי נבטה פליה הייתה זיקה לשונית לנילו-סהרה. תגליות ארכיאולוגיות חושפות כי אנשי התקופה הנאוליתית שחיו בנבטה פליה ניהלו חיים מאורגנים יותר בהשוואה לבני תקופתם שחיו קרוב יותר לעמק הנילוס ובתוכו. תושבי נבטה פליה חיו בכפרים בעלי תכנון מוקדם, עם בארות עמוקות שהחזיקו מים לאורך כל השנה.

הממצאים גם מצביעים על כך שהאזור היה מיושב רק בעונת הקיץ, ככל הנראה באופן עונתי, כאשר אגם נבטה הכיל מספיק מים כדי לאפשר רעיית בקר. מחקרים השוואתיים מציעים כי לתושבי המקום הקדומים הייתה הבנה אסטרונומית מתקדמת בהרבה מזו שיוחסה להם עד כה.

עד המאה ה-6 לפנה"ס מופיעות עדויות לדת פרהיסטורית או פולחן קדום. משנת 5500 לפנה"ס החל התקופה הנאוליתית המאוחרת, שבה הופיעה "קבוצה חדשה עם מערכת חברתית מורכבת שהתבטאה ברמת ארגון ושליטה שלא נראתה קודם לכן". אנשים אלה היו אחראים על קבורות פולחניות של בקר בתוך תאים מרופדים בחימר ומכוסים בגגות, שנקברו תחת תלוליות אבן גסה.

הוצע כי פולחן הבקר בנבטה פליה מסמן התפתחות מוקדמת של פולחן חתחור במצרים העתיקה. חתחור, לדוגמה, נחשבה לאלה מגינה בלילות באזורים מדבריים (ראו סרביט אל-ח'אדם). ציטוט ישיר מהפרופסורים וונדורף ושילד מציין: "...ישנם היבטים רבים בחיים הפוליטיים והטקסיים של מצרים הפרהיסטורית ושל הממלכה הקדומה שמשקפים השפעה חזקה מרועי הבקר של הסהרה...". מבנים מגליתיים גסים הקבורים באדמה נמצאו גם הם בנבטה פליה, ואחד מהם כלל עדויות למה שוונדורף תיאר אולי כ"פסל העתיק ביותר הידוע במצרים".

גם בצורתו וגם ככל הנראה בתפקודו, האתר דומה לסטונהנג', המבנה המפורסם בדרום אנגליה, שבנייתו החלה בסביבות שנת 3100 לפנה"ס ונמשכה עד בערך 1600 לפנה"ס. כמו סטונהנג', ייתכן שגם הוא שימש לציון אירועים אסטרונומיים. אם זה נכון, הרי שמדובר במצפה הכוכבים הקדום ביותר הידוע על פני כדור הארץ.

"זהו הניסיון הראשון של בני האדם ליצור חיבור משמעותי עם השמיים", אמר פרופסור אמריטוס לאסטרופיזיקה ומדעים פלנטריים מאוניברסיטת קולורדו, ג'יי מקקים מלויל (J. McKim Malville). "הם השתמשו בכוכבים כדי לנווט במדבר ולאתר מקורות מים קטנים כמו נבטה פליה, שבהם היו מים בערך ארבעה חודשים בשנה, ככל הנראה עם תחילת המונסון הקיצי", הוסיף מלויל.

עם זאת, לא כולם מסכימים עם פרשנות זו. תאוריה אחרת מציעה כי האבנים שימשו כמצבה לזכר המתים, אך מאחר שלא נמצאו מתחתן שרידי אדם, האתר היה יותר נקרופוליס סמלי מאשר בית קברות מסורתי. כך או כך, נבטה פליה הוא ביתם של כמה מהמבנים המגליתיים המרשימים והעתיקים ביותר מסוגם. יידרשו עוד כ-2,500 שנה עד שהפירמידות של גיזה יתרוממו בתפארתן, מה שמדגיש כיצד חלק זה של צפון אפריקה היה ערש התרבות האנושית במשך אלפי שנים.