מבנה עצום שאירח פעילויות ציבוריות ואולי ישיבות ממשל עירוני בירושלים העתיקה נפתח מחדש לציבור כ-2,000 שנה לאחר הקמתו. המבנה שחפירתו הושלמה לאחרונה, הממוקם בסמוך לכותל המערבי, מורכב משני אולמות זהים ומעוטרים בקפידה, שם התכנסו רמי מעלה בעת ביקורם בעיר ובבית המקדש השני, מדווחת רוסלה טרקטין ב"ג'רוזלם פוסט". "זהו, ללא ספק, אחד ממבני הציבור המפוארים ביותר מימי בית שני שנחשף אי פעם מחוץ לחומות הר הבית בירושלים", נאמר בההצהרה של מנהלת החפירות שלומית וקסלר-בדולח.
הארכיאולוג הבריטי צ'ארלס וורן זיהה את המבנה לראשונה במאה ה-19. החפירות והמאמצים לשחזר את המבנה במלואו התקדמו בעצלתיים במהלך ה-150 שנים הבאות. על אף שארכיאולוגים האמינו בעבר שהמרכז הציבורי נבנה תחת שושלת החשמונאים (בערך 143 עד 37 לפנה"ס), הם כעת אומרים כעת שהוא מתוארך בין 20 ל-30 לספירה.
כפי שמספרת אמנדה בורשל-דן מ"Times of Israel", מומחים הגיעו לטווח התאריכים העדכני יותר לאחר שדגמו חלק מהריצוף העתיק של המבנה וביצעו תיארוך פחמן בחומרים אורגניים. הם גם מצאו מטבעות וכלי חרס שנתנו רמזים לתזמון הבנייה. וקסלר-בדולה מספרת ל"טיימס" כי הצוות לא חפר את האתר במלואו מכיוון שרצה לשמר מבנים אחרים באזור, שעמוס בארכיטקטורה משמעותית עתיקה. "כל מבנה חשוב", היא אומרת. "אנחנו לא יכולים לפרק את כל המבנים."
בין בניית המבנה הציבורי לחורבן הרומאי של בית המקדש השני בשנת 70 לספירה, יתכן שבחלל נערכו סעודות בהן ישבו האורחים על ספות שכיבה מעץ. אכילה בשכיבה הייתה נוהג מקובל לאליטות ולסעודות מפוארות, כפי שניתן היה לראות בסדר הפסח, שם בזמנים מסוימים המשתתפים הוזמנו לסעוד ולשתות באופן זה כדי לחגוג את החופש. שני החדרים הגדולים של המבנה היו מרוצפים בלוחות אבן עצומים, כך מדווח ה"Jewish Press". בין החדרים ניצבה מזרקה דקורטיבית עצומה שהשתמשה בצינורות עופרת כדי להזרים מים דרך כותרות קורינתיות שהותקנו בקירות.
בסוף תקופת בית שני, עובדים ביצעו שינויים במבנה, חילקו אותו לשלושה חדרים והתקינו בו מקווה מדורג ששימש לטבילה פולחנית. "הרצפה היפה הוסרה, וקיר פורק", אמרה וקסלר-בדולח. "זה המקווה הגדול ביותר שמצאנו אי פעם בירושלים. [...]בטיח ששימש לכיסוי המקווה מצאנו מטבעות משנת 54-55 לספירה, רק כמה שנים לפני חורבן בית המקדש", הוסיפה וקסלר-בדולח.
וורן גילה את אחד משני החדרים הגדולים, האולם המזרחי, בשנת 1867, אך הארכיאולוגים מצאו את השני רק בשנת 2007, תוך כדי ביצוע פרויקט מנהרות הכותל, לדברי רות שוסטר מ"הארץ". התגלית סייעה לחוקרים לקבוע את מועד בנייתם של חלקים ממתחם הר הבית. ארכיאולוגים אומרים כי הבניין הציבורי בוודאי הוקם לפני הכותל המערבי ולפני חלק אחר במתחם המכונה קשת וילסון. ממצא זה תומך בתיאוריה כי הורדוס, מלך יהודה שמונה ע"י רומא בין השנים 37-4 לפנה"ס, החל בהרחבה משמעותית של המתחם אך השאיר את הפרויקט להשלמה של אחרים מאוחר יותר. "הוזכר בשנים האחרונות כי הרחבת הר הבית ארכה זמן רב יותר ממה שחשבו ולא הושלמה בימי הורדוס", אומרת וקסלר-בדולח ל"הארץ".
המבנה הציבורי יהיה חלק מסיור מנהרות הכותל של הקרן למורשת הכותל המערבי, המאפשר לתיירים להתהלך מתחת לעיר המודרנית ולבקר במבנים העתיקים. הסיור יפתח למבקרים במסלול חדש, הכולל מספר אזורים שנחפרו לאחרונה, לקראת ראש חודש אלול (7-8 באוגוסט), המציין את תחילת החודש שקודם לראש השנה.
"המסלול החדש מאפשר למבקרים להבין טוב יותר את מתחם מנהרות הכותל החשוב והמורכב ומדגיש גם את מלוא המבנה המפואר הזה", אומר שחר פוני, אדריכל במחלקת השימור של רשות העתיקות. "זה יוצר מסלול מבקרים חדש שעובר דרך המבנה ומוביל למתחם המרווח למרגלות קשת וילסון. על ידי הפיכת המסלול לנגיש ופתוח לציבור, מבקרים יחשפו לאחד האתרים המרתקים והמרשימים ביותר בעיר העתיקה בירושלים."
"מרגש לחשוף מבנה כה מפואר מתקופת בית שני בתקופה שאנחנו מתאבלים על חורבן ירושלים ומתפללים לשיקומה", אמר יו"ר הקרן למורשת הכותל המערבי, מרדכי (סולי) אליאב, בהתייחס לשלושת השבועות שבין י"ז בתמוז, כאשר חורבן ירושלים החל ו-ט' באב, כאשר בית המקדש חרב בשנת 70 לספירה, והשנה זה ב-18 ביולי.
"חדרים אלה הם חלק מסיור חדש במנהרות הכותל, שם המבקרים יצפו בממצאים מרתקים ויטיילו לראשונה לאורך כל המסלול, דרך שרידי ימי הבית השני המדגימים את מורכבות החיים היהודיים בירושלים בין תקופת החשמונאים לתקופות הרומיות", אמר.
מקורות:
