מבנה פרהיסטורי תת-קרקעי עצום שוכן עמוק מתחת להיפוגאום של חל-ספליני במלטה

לפני אלפי שנים, בני אדם פעלו במיומנות רבה כדי ליצור מבנה תת-קרקעי עצום מתחת לגבעה במלטה, בסמוך לנמל הגדול של ולטה. אף שהוא הפך לימים לבית קברות, ייעודו המקורי, ממדיו ושיטות בנייתו עדיין לוטים בערפל.

ההיפוגאום של חל-ספליני / Image credit: xiquinhosilva

ההיפוגאום של חל-ספליני הוא קומפלקס קבורה תת-קרקעי ייחודי באי מלטה, המשתרע על פני 500 מטרים רבועים. הוא הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק״ו בשנת 1980, בזכות “ערכו האוניברסלי יוצא הדופן”. כמו כל התגליות הטובות, הוא התגלה במקרה. בשנת 1902, בנאי הניח את היסודות לקבוצת בתים ובטעות פרץ דרך תקרת ההיפוגאום.

למרבה הצער, עבודות הבנייה כבר החריבו חלק גדול מהמפלס העליון של האתר - אך מבלי שידע על כך העולם המודרני, חלק נוסף נותר חבוי מתחת לפני השטח. לקראת סוף 1903 הועבר האתר לבעלות ציבורית ועבודות החפירה נמשכו עד 1911. חפירות אלה חשפו בסופו של דבר כי במקור היו לאתר שלושה מפלסים: מפלס עליון (שנחרב ברובו), מפלס אמצעי ומפלס תחתון.

בעיקרו של דבר, זהו מבוך מעשה ידי אדם של חדרים, מסדרונות ופינות חצובים בתוך אבן גיר גלוביגרינה רכה (globigerina limestone). אלה אינם סתם חללים חצובים בגסות; חלק גדול מהמבנה מציג אומנות מרשימה ועבודת אבן חתוכה בדייקנות. בורות עגולים רבים ואזורים פתוחים מפוזרים בכל הקומפלקס, ויש הסבורים כי שימשו לפולחן או למטרות טקסיות.

מחקר מ־2020 טען שהאתר עוצב במכוון כדי לשפר תכונות אקוסטיות מסוימות. ספקטרום התדרים נראה מכוונן בקפידה בין החדרים השונים, עם שיאי תדרים המרווחים באופן אחיד, בדומה לסולם מוזיקלי של טונים שלמים. אם זה נכון, הדבר הופך את ההיפוגאום של חל-ספליני לאחד המקרים המוקדמים ביותר הידועים של מבנה אנושי שנבנה מתוך מחשבה על מוזיקה ואקוסטיקה.

במבוך התת-קרקעי, ארכאולוגים מצאו אוסף של שרידים עתיקים, ובהם כלי חרס, קישוטים אישיים, חיות קטנות מגולפות וצלמים גדולים יותר. אחד הפריטים המרהיבים ביותר שהתגלו כאן הוא פסלון חרס המכוסה שרידי פיגמנט אוכרה אדום, המוכר בשם “האישה הישנה” (The Sleeping Lady). יש הסבורים שהדמות עשויה לייצג את “אמא טבע”, אם כי אחרים פירשו אותה כסמל למוות.

“האישה הישנה”

אה, וכמעט שכחנו להזכיר שהמבנה הכיל בעבר גם שרידי שלדים של 7,000 בני אדם. ההיפוגאום של חל-ספליני שימש כבית קברות בתקופות שונות של הפרהיסטוריה המלטזית, החל בסביבות 4000 לפנה"ס ועד 2500 לפנה"ס. עם זאת, ייתכן שזו לא הייתה מטרתו המקורית - לפי אונסק״ו, ייתכן שבעבר שימש האתר תחילה כמבנה דמוי מקדש בטרם הוסב לקבורת שרידי אדם.

ההיפוגאום של חל-ספליני הוא מקום ייחודי במינו, אם כי איי מלטה אינם זרים למבנים מדהימים מעידן רחוק. ברחבי מלטה והאי השכן גוזו ישנם שבעה מקדשים מגליתיים.

ייתכן ששפע המונומנטים הפרהיסטוריים באזור קשור לאבן הגיר העשירה שבאדמה, המציעה חומר גלם מושלם ליצירת מבנים מגליתיים. בנוסף, מיקומו האסטרטגי בים התיכון כנראה מילא תפקיד - הוא היה מקושר דיו כדי להחליף טכנולוגיות וסגנונות עם תרבויות שכנות, אך מבודד מספיק כדי לטפח חברה מובחנת וייחודית משלו.

מקורות:

• קטעים מ- Ħal Saflieni Hypogeum מאת HeritageMalta.

• קטעים מ- A Giant Underground Structure From Prehistory Lays Deep Under Malta: Ħal Saflieni Hypogeum מאת IFLScience שנכתב ע"י: Tom Hale.

• קטעים מ- Malta’s Hypogeum, One of the World’s Best Preserved Prehistoric Sites, Reopens to the Public מאת SmithsonianMag שנכתב ע"י: Stacey McKenna.