משרד התיירות והעתיקות המצרי הודיע השבוע על גילוי אוסף ייחודי של מאות קברים עתיקים. 250 הקברים החצובים אותרו במפלסים שונים של פני ההרים בנקרופוליס אל-חמדיה (Al-Hamidiyah) ליד סוהאג, בדרום מצרים, על הגדה המערבית של נהר הנילוס. זה מביא את סך הקברים שהתגלו באזור ליותר מ-300, אזור שנמצא במיקום מרכזי ליד הערים העתיקות אסואן ואבידוס.
זוהי האחרונה בסדרת תגליות ארכיאולוגיות מצריות חדשות. השימוש במתחם הקבורה משתרע על פני יותר מ-2,000 שנות היסטוריה מצרית, מתקופת הממלכה הקדומה, שכללה את פרעה ח'ופו, בונה הפירמידה הגדולה של גיזה, ועד למועד מותה של קליאופטרה בשנת 30 לפנה"ס, אירוע שסימן את סופה של שושלת בית תלמי.
ההיסטוריון בסאם אל-שאמאה (Bassam al-Shamaa) אמר לאל-מוניטור כי אתר קבורה עתיק זה מתוארך 4,200 שנה לאחור ומכיוון שהמתחם מורכב מקברים קטנים יותר, בהשוואה לקברים מלכותיים, חושבים שהם אולי היו מיועדים ל"אנשים פשוטים". מוסטפה ווזירי (Mustafa Waziri), מזכ"ל מועצת העתיקות העליונה, אמר בהצהרה כי אחד הקברים כולל "קבר משופע עם דלת כוזבת (false door) ומסדרון המוביל לגלריה עם פיר". בנוסף, על דלת הקבר יש הירוגליפים המתארים את דייר הקבר המקריב בעלי חיים בעוד שסביבו אבלים מגישים מנחות לגופו.
מוחמד עבד אל-בדיאה (Mohamed Abdel-Badiaa), ראש המחלקה המרכזית לעתיקות במצרים עילית אמר כי הארכיאולוגים גילו "חלקי חרס, סירים שלמים, מיניאטורות מקודשות" המתוארכים לשושלת ה-6 (בערך 2345 עד 2181 לפנה"ס). משערים כי בפיר הקבורה הקדום נעשה שימוש חוזר בתקופות מאוחרות יותר, ועבד אל בדיאה ציין כי התגלו גם ממצאים מהתקופה המאוחרת של מצרים (בערך 664 עד 332 לפנה"ס). אלה כללו "מראת מתכת עגולה, עצמות אנושיות ועצמות בעלי חיים, סירי אלבסטר קטנים, שברי אמפורות וחלקי חרסי קבורה."
סביר להניח כי נקרופוליס אל-חמדיה היה מקום המנוחה האחרון עבור מנהיגי ופקידי העיר אחמים (Akhmim), אחד המרכזים המינהליים החשובים ביותר במצרים העתיקה. עם זאת, במצרים העתיקה, הממשל והדת היו שני צדדים של אותו מטבע ואזור זה היה גם הבית המסורתי ל"פולחן מין."
האל מין נסגד כ"אדון המדבר המזרחי", ופולחן מין מקורו בתקופה הקדם שושלתית (האלף ה-4 לפנה"ס). אל הפריון והמיניות הזה נסגד בדמותו של פאלוס זקוף עם מורג ביד ימין, המגלם את העיקרון הגברי של הבריאה האוניברסלית.
באופן מעט לא צפוי, על פי סמית'סוניאן מין היה קשור גם לחסה. הסיבה לכך היא שהירק "גדל ישר וגבוה" ויוצר סמל פאלי ברור. יתר על כן, אם שברת עלה של חסה הוא נטף סוג של חומר לבן וחלבי, ולדברי סמיתסוניאן "בעצם זה נראה כמו זרע."
אפשר רק לדמיין שכאשר המצרים הקדמונים התקרבו לימיהם האחרונים בעולם הזה, מחשבתם פנתה אל הקברים החצובים ולמחשבות על העולם הבא. אולי היתה נחמה מסוימת בידיעה שאתה נקבר בעמק אל הפריון מין, רעיון שאולי הביא איתו רעיונות ללידה מחדש במקומות ובזמנים אחרים.
