האב הקדמון המשותף האחרון שלנו עם התמנון היה קיים לפני יותר מ-500 מיליון שנה. אז למה נראה שהם מציגים קווי דמיון כה תמוהים עם בני אדם, ובו בזמן נראים כל כך זרים? אולי בגלל שלמרות שהמשושים שלהם מכוסים בכריות הצמדה וחוסר העצמות שלהם, העיניים, המוח ואפילו הסקרנות שלהם מזכירים לנו את הצמא שלנו לידע.
באתולוגיה, חקר ההתנהגות, אנו חוקרים את האינטליגנציה הזו, אותה אנו מסווגים כ"יכולות קוגניטיביות" אינדיבידואליות. אלו הם המנגנונים שבאמצעותם מידע מהסביבה נתפס, מעובד, משונה, נזכר ומשמש לקבלת החלטות ופעולות.
מנקודת מבט התנהגותית, הגמישות שבה בעל חיים יכול להתאים את עצמו ולהתאים את התנהגותו למצבים חדשים היא אינדיקטור טוב ליכולות הקוגניטיביות שלו. מחקרים רבים מצביעים על כך שלתמנונים יש גמישות רבה בהתנהגותם, בין אם הם מבטאים אותה בסביבתם הטבעית או בתוך מיכל במעבדה.
אז מה הופך את התמנונים לחכמים כל כך?
בואו נתמקד תחילה במנגנוני ההגנה שלהם. מול טורפים רבים - כולל דגים, ציפורים ולווייתנים - התמנונים הם מאסטרים של הסוואה. הם יכולים לחקות את הסביבה שלהם על ידי שינוי צבע ואפילו מרקם העור שלהם.
ללא קונכייה, התמנונים פגיעים, ומנסים תמיד להישאר נסתרים במחסה כמו במערה או בחלל מתחת לסלע. מינים מסוימים שומרים על המחסה שלהם על ידי הסרת חול והוספת אבנים וקונכיות. חלקם מעדיפים להתעטף בקונכיות ובאבנים, בעוד שאחרים מעבירים את המחסה בזרועותיהם. זה המקרה של תמנון הקוקוס, שנאמן לשמו, נצפה נושא קליפות קוקוס להסתתר בתוכן במקרה של סכנה.
התמנונים הם גם טורפים אדירים בעצמם, ומנגנוני התקיפה שלהם מתאימים למגוון הרחב של הטרף שהם צורכים, כולל צדפים, סרטנים, דגים ואפילו סילוניות אחרות. הם יכולים להשתמש בראייה ובמיומנויות ההסוואה שלהם כדי לצוד, ובזרועותיהם כדי לחקור, לגעת ולטעום את הסביבה שלהם כדי לתפוס כל פיסת מזון בהישג יד.
התמנון הוא צייד מחושב. הוא יכול לשתף פעולה עם מינים אחרים, כגון דגי דקר, לצוד טרף נסתר. הוא יכול ללמוד להימנע מסרטנים הנושאים שושנות ים רעילות או למצוא דרך לתקוף אותם בזהירות תוך הימנעות מעקיצה.
תמנונים משתמשים בטכניקות שונות כדי לצרוך צדפים ורכיכות, או בפירוק הצדפה בכוח והנחה של אבן קטנה בתוכה כדי לשמור אותה פתוחה, או בקידוח לתוך הצדפה כדי להזריק רעלן משתק שיגרום לטרף להיפתח. הרעלן הזה מוזרק לשריר מאד מדויק של הצדפה, והתמנונים לומדים וזוכרים את מקום הקידוח של כל צדפה שהם צורכים.
ניתן לבדוק את היכולות הקוגניטיביות של תמנונים במעבדה. במעבדת EthoS עובדים כעת על הזיכרון ויכולות התכנון העתידיות של תמנון החוף. הם בעלי חיים מורכבים למחקר, בגלל היכולות המדהימות שלהם.
החוזק המדהים שלהם מאפשר להם להרוס בקלות את כלי המעבדה: צריך להיזהר עם מצלמות תת-מימיות, הם יכולים לפתוח את הכיסוי האטום למים כדי להטביע אותן! ומכיוון שתמנונים הם חסרי עצמות, הם יכולים בקלות לברוח מהמיכלים שלהם דרך הפתחים הקטנים ביותר. הם גם סקרנים מאד ומבלים את זמנם בתפיסת ידיים, רשתות או כל חפץ אחר שיוכנס למיכל שלהם. משם, זה תלוי בהם להחליט מתי לשחרר את התפיסה שלהם.
הפתיחה של צנצנות, למרות שהיא מרשימה ולעתים קרובות משמשת להמחשת אינטליגנציה של תמנון, היא לא היכולת המופלאה ביותר שלהם. זה בעיקר עניין של מיומנות ואחיזה, ותמנונים איטיים למדי בביצוע משימה זו: גם כאשר הוא מאומן באופן מיטבי, לתמנון לוקח תמיד יותר מדקה לפתוח צנצנת. דוגמה טובה יותר לאינטליגנציה המרשימה שלהם היא היכולת שלהם לתמרן אובייקט בצורת L כך שיוכל לעבור דרך פתח מרובע קטן בקיר.
התמנונים מצטיינים גם בלמידה מובחנת: כשהם מתמודדים עם שני חפצים, הם לומדים לתקוף אחד מהם תמורת פרס, תוך שהם מבססים את בחירתם על מאפיינים כמו צבע, צורה, מרקם או טעם, והם יכולים לשמור מידע זה למשך מספר חודשים. הם יכולים גם להכליל, תהליך חשיבה מורכב שבו הם צריכים ליישם באופן ספונטני כלל שנלמד קודם לכן על אובייקטים חדשים. לדוגמה, תמנונים שלמדו בעבר לתקוף כדור אמיתי יכולים להמשיך לתקוף כדור וירטואלי על מסך.
תמנונים גם יכולים להשתמש בלמידה מותנית, כלומר, הם יכולים לשנות את בחירתם בהתאם להקשר. לדוגמה, הם יכולים ללמוד לתקוף חפץ רק בנוכחות בועות. הם יכולים גם להשתמש בלמידה מרחבית, ולמצוא מחסה נסתר על ידי זכירת מיקומו, או להשתמש ברמזים חזותיים כדי לדעת כיצד לכוון את זרועם בתוך מנגנון אטום בצורת T.
אחרון חביב, תמנונים יכולים ללמוד על ידי צפייה בתמנונים אחרים מבצעים משימות, כמו בחירת אובייקט ספציפי אחד על פני אחר. זה מפתיע, כי הם בעיקר יצורים בודדים.
תמנונים עומדים בכל קריטריון להגדרת אינטליגנציה: הם מפגינים גמישות רבה בהשגת מידע (באמצעות מספר חושים ולמידה חברתית), בעיבודו (באמצעות אבחנה ולמידה מותנית), בשמירתו (באמצעות זיכרון לטווח ארוך) ובהחלתו גם על טורפים וגם על טרף.
למרות היכולות הברורות שלהם, תמנונים מוזרים בתגובותיהם, במיוחד במשימות הבחנה חזותית, שבהן הם מבצעים את התגובה הנכונה בסביבות 80% מהזמן, בעוד שבעלי חיים אחרים מצליחים כמעט בצורה מושלמת. ואל תטעו: תמנונים אולי חכמים, אבל בכיתת הסילוניות הם יהיו התלמיד המבריק אך הסורר, והדיונון יהיה בראש הכיתה.
הדיונון הצנוע פחות מוכר, אבל הוא נושא לפרויקטי מחקר רבים ברחבי העולם. פחות מפריעים מתמנונים, הם בעלי יכולות למידה יוצאות דופן, יכולים לקלוט כללים מורכבים תוך זמן קצר וליישם אותם בצורה מושלמת.
מקורות:
