במהלך בדיקת מלאי של פריטים שהתקיימה לאחרונה במוזיאון להיסטוריה של הטבע בטולוז (Muséum de Toulouse), צוות חוקרי ארכיאולוגיה ניצל את ההזדמנות כדי לבחון מחדש קונכיה (Conch) שנמצאה בשנת 1931 במערת מרסולה (Marsoulas cave) בדרום צרפת. בהתבסס על הקימורים והצורה הסגורה שלה, כבר שנים ארוכות מאמינים כי הקונכיה שימשה ככוס קהילתית או פולחנית, על ידי ציידים-לקטים מגדלניים ששוטטו באזור הסובב את הרי הפירנאים לקראת סוף עידן הקרח האחרון. לאחר שלמדו מקרוב את הקונכיה, בסיוע טכנולוגיית הדמיה מודרנית, החוקרים הבינו שמה שהם מחזיקים בידם אינה כוס פולחנית אלא כלי נגינה. הם גילו כי הקונכיה עוצבה מחדש והונדסה ליצירת כלי נגינה פונקציונלי לחלוטין, שבסופו של דבר הם מצאו כי הוא יכול לייצר שלושה תווים מוסיקליים מובחנים: C, D ו-#C.
תיארוך פחמן קודם תיארך את הקונכייה ל-15,000 שנה לפנה"ס, מה שאומר שהיא הונחה במערה בתקופה הפליאוליתית העליונה. מערת מרסולה עצמה ידועה בעיקר בזכות אוסף מרשים של ציורי סלע, המקשרים אותה עם תרבויות ציור המערות האירופיות של אז.
הקונכיה של מרסולה נראית קונכיה רגילה לעין פשוטה. אך ניתוח מעמיק יותר גילה כמה סימנים למודיפיקציות. נראה כי קודקוד הקונכיה הוסר בכוונה כדי ליצור מקום לפיה, אשר עוגנה בתוך הקונכיה לשני חורים קטנים אשר נחתכו בחלק הפנימי שלה. הקונכיה נקדחה כדי ליצור שני פתחים, אחד לכניסת אוויר ואחד ליציאתו, מה שמאפשר לה לייצר תווים מוסיקליים. גם השפה שונתה, ככל הנראה כדי ליצור אחיזה לידי נגן הקונכייה. בנוסף, בחלקה הפנימי של הקונכיה נמצאו סימני טביעות אצבע בפיגמנט אדום של אוכרה, כלומר הקונכיה עוטרה בסגנון זהה לקירות המערה.
מודיפיקציות מעשה ידי אדם: (A) חיתוך הלברום (השפה החיצונית) על ידי סדרת מכות. (B) פתיחת הקודקוד על ידי חיתוך ששת הבליטות הראשונות. (C) במבט על, קצה הפיה החתוך מצביע על עבודה. (ד) שכבה של חומר אורגני חום מכסה את קצה השבר של הקודקוד. / / Photos (A to D): C. Fritz
קונכיות מעוצבות ככלי נשיפה נמצאו במהלך חפירות באתרים קדומים באזורים שונים, וכלי נגינה אחרים מהתקופה הפליאוליתית העליונה נמצאו גם כן. אבל האחרונים היו חלילים ומשרוקיות שעשויים מעצם, אף אחד מהם לא יוצר מקונכיות, או מחומרים דומים כלשהם.
"קונכיות שימשו כלי נגינה, מכשירי קריאה או איתות וכאובייקטים קדושים או מכושפים בהתאם לתרבויות", כתבו הארכיאולוגים במאמרם והציגו את גילוים בכתב העת Science Advances. "למיטב ידיעתנו, קונכית המרסולה ייחודית בהקשר הפרהיסטורי, לא רק בצרפת אלא בקנה מידה של אירופה הפליאוליתית ואולי גם של העולם."
מודל: (A) המודל התלת מימדי של הקונכיה המאפשר לראות את החור שנקדח, כנראה להכניס צינור כדי להקל על התאמת פיה. (B) פרטים של הנקב העגול שנקדח מהקודקוד. הפסים בקצה נובעים מכלי שיוף. (C) מבט על של המודל התלת מימד המציג את הנקב. (D) חתך תלת מימדי במרכז הקונכיה. (E) הקונכיה של מרסולה בהקשרה המגדלני (הנחה היפותטית). (F) קונכיה מדרום-מזרח אסיה, השפה מכוסה בציפוי שחור, שנועד להגן על שפתי הנושף. (G ו- H) קונכיה מסוריה ופרטים של הפיה החתוכה, דומה לזה של מרסולה. (I ו- J) קונכיה מניו זילנד ופיה עשויה צינור עצם מעוטר. / [3D model captures (A to D): C. Fritz; drawing (E): G. Tosello; photos (F to J): Musée du Quai Branly-Jacques Chirac/E. Kasarhérou.]
ראוי לציין כי הקונכייה המוסיקלית התגלתה באתר מהתקופה הפליאוליתית העליונה המציג תצוגה נרחבת של ציורי מערות. יצירות האמנות המקשטות את הקירות במערת מרסולה אופייניות ליצירתם של ציידים-לקטים מהתקופה הפליאוליתית העליונה, אשר ניתן למצוא במערות ברחבי דרום אירופה. הגלריה של ציורי פיגמנט אדום באורך של 100 מטר כוללת ציורים רבים של בעלי חיים (כאשר הביזונים שנצודו על ידי ציידים מגדלניים מוצגים בצורה הבולטת ביותר), דמויות אנתרופומורפיות מופשטות עם פנים דמויי מסכה ומגוון צורות גיאומטריות שאינן מייצגות חפצים או צורות חיים מהעולם האמיתי.
בעשורים האחרונים, מומחים מהממסד וחוקרים מהפכניים כאחד, החל ממירצ'ה אליאדה לגרהאם הנקוק (Graham Hancock) ועד דייוויד לואיס-וויליאמס (David Lewis-Williams), הפיצו את התיאוריה לפיה אמנות כזו מעוצבת על פי דימויים מהזיות אליהם הציצו שמאנים או אנשי רפואה שחוו מצבי תודעה משתנים.
לואיס וויליאמס, ארכיאולוג דרום אפריקאי שמוכר כאחד המומחים הבולטים בעולם לאמנות סלע קדומה, עשה אולי הכי הרבה כדי לקדם את ההשערה המסקרנת והשנויה במחלוקת הזו. על פי המודל הנוירופסיכולוגי שלו, השמאן היה נכנס למצב טראנס, באמצעות צריכת חומרים פסיכואקטיביים או באמצעות שקיעה בסביבה מגרה מוזיקלית, שם השמאן ובני לויתו היו רוקדים, מתופפים, שרים או מנגנים על כלי נגינה לאורך פרק זמן ארוך.
ברגע שהושג מצב תודעה שונה, היה השמאן או איש הרפואה חווה הזיות ויזואליות עשירות ובלתי נשכחות, שנחשבו לקדושות ושימשו כהשראה לציורים על קירות המערה. השמאן עשוי היה ליצור את ציורי המערות בעצמו בעודו במצב תודעה שונה, או שאמנים אחרים היו מציירים את הציורים מאוחר יותר על פי התיאורים המילוליים שסיפק השמאן.
טקסים משנים תודעה אלה התקיימו בתוך מערות בין השאר בגלל הקשר שלהן עם העולמות הרוחניים של העולם התחתון, וחלקן בגלל שהאקוסטיקה שלהן הייתה מושלמת להשראה לתודעה מורחבת באמצעות שקיעה בקיר מוזיקלי של סאונד.
אם גילויים שמאניים של מצבי תודעה משתנים אכן עוררו השראה לאמנות המערות של התקופה הפליאוליתית העליונה, זה יכול היה להסביר מדוע נוצר כלי הנשיפה של הקונכייה ומדוע הוא נמצא בתוך מערת מרסולה. יתכן שהקונכיה הותאמה בקפידה כדי שתייצר תווים מוסיקליים ספציפיים (C, D ו-#C) שיכולים לעזור לעורר שינוי דרמטי במודעות, אם מנגנים אותם ברציפות בתוך חלל סגור והם מלווים בתיפוף, שירה, ונגינה של כלים אחרים המפיקים סאונד.
הקונכיה והמערה: (A) מבט צד. (B) מבט קדמי ושמות האזורים האנטומיים. (C) שרידי פיגמנט אדום שנשמרו על הקולומלה (תמונה משופרת). (D) נקודות וקווים אדומים הנראות בתצלום המשופר. נקודות אדומות דומות מאוד, המיוצרות עם קצות האצבעות, קיימות על קירות המערה. (E) סדרת נקודות אדומות היוצרות צללית של ביזון (אורך, 1.10 מ'). (F) סימן גיאומטרי שנוצר על ידי קו כפול של נקודות. / [Photos (A to C, E, and F): C. Fritz; drawing (D): G. Tosello.]
בבחינה של הסימנים האדומים-אוכרה שנמצאו בחלק הפנימי של הקונכיה, אחד מחברי צוות המחקר של הקונכיה של מרסולה הוסיף לגיטימציה להשערה זו, "אנו מניחים שהקונכיה עוטרה באותה תבנית בה נעשה שימוש באמנות המערות של מרסולה, מה שמבסס קשר חזק בין המוסיקה שניגנה הקונכייה לבין הציורים על הקירות", אמר ג'יל טוסלו (Gilles Tosello), ארכיאולוג ומומחה לאמנות מערות מאוניברסיטת טולוז. "זו, למיטב ידיעתנו, הפעם הראשונה בה אנו רואים קשר כזה בין מוזיקה לאמנות מערות בפרהיסטוריה האירופית."
צוות המחקר של הקונכיה של מרסולה מתכנן ביקור במערת מרסולה, כדי שיוכלו להקשיב ולהקליט בזמן שהקונכיה מושמעת בסביבה בה שימשה במקור. אם תוכנית זו תצא לפועל, יהיה מעניין לראות אם הם מדווחים על אפקטים משני תודעה כתוצאה מהניסויים שלהם.
מקורות:
