כשאנו שואלים "מה משמעות החלום?", אנו מהדהדים שאלה שנשאלת מאז תחילתו של הזמן. כמעט בכל תרבות ובכל יבשת, לסיפורים המתרחשים בזמן השינה יש משמעות מיוחדת. תרבויות רבות פיתחו מנהגים שונים סביב אמונותיהם לגבי חלומות, מהיכן הם מגיעים ומה הם יכולים לספר על הקשר של האדם לעולם ולכל הסובב אותו.
חלימה בתנ"ך
התנ"ך מכיל סיפורים רבים על אלוהים המדבר אל מנהיגים ונביאים דרך חלומות. כמו בתרבויות רבות אחרות באזור, העבריים הקדומים האמינו כי השינה הסיטה את הוילון בין עולם החיים לעולם השדים, המלאכים והרוחות, וכי לעיתים, אלוהים עצמו דיבר אל בני האדם דרך חלומותיהם. אחד הסיפורים המפורסמים ביותר הוא סיפורו של יוסף, שנמכר לעבדות על ידי אחיו מכיוון שסיפר להם את חלומותיו, ואז הפך לאחד האנשים החזקים במצרים מכיוון שפירש את חלומות פרעה והציל את מצרים מרעב. ז'אן-מארי הוסר (Jean-Marie Husser), פרופסור להיסטוריה דתית באוניברסיטת שטרסבורג (University of Strasbourg), מציין כי אנשי התנ"ך ראו בחלומות "אמצעי המאפשר גישה לחוכמה האלוהית", ומביא את סיפוריהם של יוסף, שמואל, דניאל ובלעם כדוגמאות.
משמעות החלימה במצרים העתיקה
במצרים הקדומה עולם החלום התקיים בין עולם החיים לבין עולם המתים. עולם החלום מאוכלס באלים וברוחות המתים. חלומות היוו את התקשורת איתם. חלק מהחלומות היו פשוטים וקלים להבנה כמו חלומו של תותמוס הרביעי (Thutmose IV), כשהיה צעיר הוא נרדם בצל הספינקס, בחלומו אמר לו הספינקס לפנות את החול המכסה אותו, ובתמורה יקבל את השליטה במצרים ויהפוך לפרעה. מסר זה היה ברור וחד משמעי. המשמעות של חלומות אחרים, לעומת זאת, הייתה מעורפלת יותר והצריכה הבנה מיוחדת של "מפרש חלומות".
המצרים הקדומים האמינו כל כך חזק בכוחם של חלומות לחזות את העתיד ולתת עצות, שהיו להם טקסים לאינקובציה של חלומותיהם. במקרים מסוימים, הם היו מביאים את החלום שלהם לאורקל בכדי שילמד אותו ואז ילך לישון ויחלום על החלום שלהם.
מכיוון שהם חשו שהחלומות כל כך משמעותיים, מצרים רבים הקפידו גם על תיעוד חלומותיהם והפירושים שלהם. כך אנו יודעים שחלום על הירח היה דבר טוב, כלומר האלים סולחים לך, אבל אם גבר ראה עצמו במראה בחלומו, זה סימן רע שמשמעותו שהוא יצטרך למצוא אישה אחרת.
אינקובציה של חלימה בעולם העתיק
אינקובצית חלומות הייתה פרקטיקה נפוצה בתרבויות המזרח הקרוב של העולם העתיק. טקסטים מצריים, מסופוטמים, יוונים ועבריים מתייחסים כולם לדרך כלשהי של הזמנת העולם האחר לשלוח חלומות נבואיים. התהליך היה דומה בכל האיזור, אדם שביקש עצה או מסר מהאלים היה מגיע למקדש או למקום קדוש אחר ומציע תשלום לכהני המקדש. לרוב הם ביצעו טקס שהיה עשוי לכלול קרבן, אכילת מאכלים מסויימים, שתיית משקאות מסוימים או צום. לאחר מכן שינה במקדש "בנוכחות האלים", בדרך כלל בחדרים שהוקצו במיוחד למטרה זו. במקומות מסוימים, החלימה בפועל נעשתה על ידי אורקל או נביא. במקומות אחרים, האדם שביקש עצה ישן וחלם ליד האורקל, שאחר כך פירש את שני חלומותיהם.
חלומות בתרבויות האינדיאנים באמריקה
בספרו משנת 1994 "Walking the Sky: Visionary Tradition of the Great River", לי ארווין (Lee Irwin) העמיק במשמעות הרוחנית של חלומות וחזיונות בקרב תרבויות האינדיאנים במערב אמריקה.
כמו עמים קדומים רבים, תרבויות אינדיאניות ראו את חלל החלום כמקום מקודש, מקום בו האדם יכול להתנתק מכבלי הקיום השגרתיים ולהתחבר לתודעה אוניברסלית. לכל שבט ותרבות הייתה דרך משלה לגשת למישור זה בעזרת ידע שנלמד מהחיות ומהאבות הקדומים המתקיימים בו. ארווין מקפיד לציין כי ישנם הבדלים ברורים ומהותיים בפרקטיקות והאמונות הרוחניות של תרבויות שונות, אך גם כי הם חולקים קווי דמיון רבים. באופן ספציפי, יש הערכה משותפת של חלל החלום כמקום מקודש שאפשר להגיע אליו באמצעות פעילויות טקסיות. המסרים שמתקבלים שם, בין אם אישיים או אוניברסליים, הם מסרים מהטבע ומהאדמה עצמה.
חלימה בתרבויות אבוריג'יניות באוסטרליה
במיתולוגיה האבוריג'ית, הרוחות של האבות חלמו את העולם, כולל את התגשמות עצמם, אל תוך הקיום. השם האבוריג'יני לתקופת בריאה זו, הנפוץ בניבים ובשפות רבות, מתורגם בפשטות כ"זמן חלום" (Dreamtime), או "החלימה" (The Dreaming). בעוד תרבויות מערביות רבות מדברות על בריאת העולם כמשהו שקרה בעבר, בתרבויות האבוריג'יניות החלימה והבריאה מתקיימות כמציאות מתמשכת, כמישור קיום נוסף שאנשים מסוימים יכולים לבקר בו ב"חלומות הלילה "שלהם, מונח המשמש אנתרופולוגים כדי להבדיל בין חלומות תוך שינה לחלומות בהקיץ. בחלומות המיוחדים האלה הם יכלו להיפגש ולשוחח עם הרוחות של האבות הקדומים, או לחזות בבריאה בזמן שהיא מתרחשת. החלימה הייתה דרך להתחבר לאבות האדמה הקדמוניות, ללמוד על העולם ולהחיות את עולם החלום.
בעוד שהפרטים משתנים מתרבות לתרבות, תרבויות קדומות רבות חלקו את האמונה שחלומות חשובים, שהם תופסים מרחב מחוץ לחיי היומיום שלנו ומציעים צוהר להבנה עמוקה יותר של עצמנו ושל הקשר שלנו לעולם וכל מה שיש בו. אף על פי שמדע מתקשה להסביר כיצד קשר זה מתקיים, נראה כי מחקרים אחרונים בנושא גנטיקה, טראומה והיסטוריה תרבותית משותפת רומזים כי יתכן ויש בזה משהו. אם זיכרונות הטראומה נישאים מדור לדור בגנים, אז קיימת אפשרות סבירה שאנשים גם חולקים קשר תרבותי זה עם זה, דרך חלל החלומות, שבו ריפוי והבנה יכולים להתקיים.
