מאת: Ashley Cowie
מקור: Ancient Origins
חוקרים תיארכו בהצלחה מערך של משפטים מסתוריים שהתגלו על תקרת מקדש מערה טנטרי טיבטי בודהיסטי בסין. מערות מוגאו ממוקמות על דרך המשי העתיקה בדונהואנג, בצפון מערב סין, בשולי מדבר גובי. האזור מיועד להיות אתר מורשת עולמית של אונסק"ו, הוא כולל מרחבי מדיטציה מקודשים עם תקרות גבוהות מכוסות בציורים ובכתובות, חלקם מתוארכים ללפני למעלה מ-1000 שנה. כעת, צוות מחקר שעשה שימוש בציוד הדמיה ספקטרלי (3D spectral imaging) סרק את אחד ממקדשי המערה הבודהיסטיים הללו, והדמיה ברזולוציה גבוהה של כתובות וציורים עתיקים פתרה כמה תעלומות היסטוריות.
תיארוך מקדש המערה הבודהיסטי (מערה 465)
חוקרים מאוניברסיטת נוטינגהאם טרנט (Nottingham Trent University) נעזרו במדענים מאקדמיית המחקר דנהאוונג בסין (Dunhuang Research Academy) ובספרייה הבריטית. פרופ' היידה ליאנג (Haida Liang), ראש קבוצת המחקר להדמיה וחישה לארכיאולוגיה, ההיסטוריה של האמנות ושימור (ISAAC) באוניברסיטת נוטינגהאם טרנט, אמרה לנוטינגהאם פוסט כי ההדמיה הספקטרלית התלת ממדית הצליחה לזהות צבעים שאינם נראים לעין בלתי מזוינת. וכי יישום למידת מכונה דאג לצמצום הכמות העצומה של הנתונים הסרוקים. היא הוסיפה כי "הניתוח שלנו איפשר לנו לתארך את המערה הזו בוודאות רבה יותר מאי פעם".
כמעט 500 מקדשי מערה בודהיסטים מצוירים, המתוארכים למאה ה-4 עד המאה ה-14 לספירה, התגלו באזור על ידי ארכיאולוגים. עם זאת, צוות מחקר בינלאומי זה ביצע את מה שהם מכנים "גילוי יוצא דופן של טעות שנעשתה על ידי עובדים לפני יותר מ-700 שנה".
תקרת מקדש המערה הבודהיסטי המסוים הזה, "מערה 465", מצוירת בתמונות של "חמשת הבודהות השמימיות". אך החוקרים לא הצליחו לקרוא את כתב נייר הסנסקריט האדום הדהוי שנחשף למרגלות כל אחד מחמשת הבודהות משום שהאותיות "הפוכות".
האם עובדי מקדש המערה הבודהיסטי הבינו סנסקריט?
פיסות נייר קטנות אלה צוירו, או הודפסו, והודבקו על התקרה "עם הפנים למטה". פרופ' ליאנג אמרה כי הם נוצרו במהלך בניית מקדש המערה הבודהיסטי כחלק מטקס קידוש וכי היפוכם היא "תגלית מרתקת". החוקרת חושבת שזו הייתה טעות והיא מציעה שהעובדים שהדביקו את פיסות הנייר "אולי לא הבינו סנסקריט".
הטקסט הכתוב הוא פראזת סנסקריט בודהיסטית המכונה "סיכום התהוות מותנית". בספר 'בודהיזם' של פיטר הארווי (Peter Harvey) אנו לומדים את הביטוי הזה "מדגיש את התפיסה הבודהיסטית שלפיה ככל הנראה כל היישויות המהותיות בעולם נתפסות באופן שגוי". מה שהארווי מתכוון בכך, הוא המקום בו אנו המערביים משתמשים במונחים כמו "אני", "עצמי", "נהר" ו"ציפור" וכו' לזיהוי דברים קבועים ויציבים, בתורתו של בודהה "כל הדברים נובעים מגורמים".
צבעי וכתבי מקדש המערה הבודהיסטי ששימשו לתיארוך
ניתוח הצבעים במקדש המערה הבודהיסטי המסוים הזה העלה כי הפיגמנט האדום נוצר מצינובר, וכי גבס ודולומיט שימשו לייצור לבן, ואילו הצבע הצהוב נוצר עם אורפימנט (Orpiment). על פי צוות המחקר, במערות התקופה הטיבטיות (המאה ה-7 עד ה-9 לספירה), מעולם לא נעשה שימוש בגבס לייצור לבן וצהוב היה מיוצר רק עם פיגמנט אוכרה, ולא עם אורפימנט. עם זאת, שילובי צבעים ספציפיים אלה שימשו יחד בתקופת מונגול / יואן (תחילת המאה ה-13 עד 1368 לספירה).
עם נתונים אלה, החוקרים יישמו את דיסציפלינת הפלאוגרפיה, חקר הכתב והתפתחותו הגרפית ופענוח ותארוך של כתבי יד היסטוריים. זוהו אותיות מסוימות שלא נכתבו באופן שהן הופיעו עד לאחר סוף המאה ה-12 לספירה, וכך תיארך הצוות את הציורים מסוף המאה ה-12 עד המאה ה-13 לספירה.
בחזרה להצעתה של פרופ' היידה ליאנג לפיה העובדים עשו "טעות" בהדבקת פיסות הנייר בצורה לא נכונה. אולי זו לא הייתה טעות והיא נראית ככזאת רק בסטנדרטים של ימינו. למרות שנראה לנו שהן הפוכות, מה אם המסרים העתיקים היו מסובבים כך שהם ניתנים לקריאה עבור חמשת הבודהות, שעבורם נכתבו?
להניח שהבודהיסטים שיצרו את כתבי הנייר המקודשים "בטעות" הפכו אותם, זה דומה לארכיאולוג עתידי שימצא אמבולנס מודרני ויניח שיצרניות הרכב כולן טיפשות מכיוון שכתבו את המילה "סנלובמא" על מכסה המנוע.
