קנאביס נחשב לאחת האפשרויות הנפוצות ביותר בכל הנוגע לצמחי מרפא. עם זאת, בימי קדם הפופולריות של הצמח הייתה גדולה בהרבה, והשימוש בו נפוץ הרבה יותר בהיבטים שונים של החיים היומיומיים. כפי שהתברר, החוקים המודרניים אסרו הרבה מהמנהגים התרבותיים והדתיים שהיו חלק מההיסטוריה והתרבות של מצרים במשך אלפי שנים. לא היה קל לחשוף את ההיסטוריה והראיות לתמיכה בטענות אלה, אך כעת, לאחר שהדבר נעשה, הבה נבחן כמה מהדרכים בהן השתמשו המצרים הקדומים בקנאביס.
קנאביס כתרופה במצרים העתיקה
מצרים קדומים גילו והשתמשו בתכונות הרפואיות של קנאביס אפילו מעבר למה שמדע הרפואה המודרני הצליח לעשות עד כה. פפירוס אברס נכתב בסביבות 1550 לפנה"ס והוא אחד מהטקסטים הרפואיים העתיקים ביותר שנמצאו עד כה. הוא מזכיר מספר פורמולות העושות שימוש בקנבוס כדי להקל על כאבים ודלקות שנגרמו ממחלות ופציעות שונות. ככל הנראה, במיוחד נשים השתמשו בקנאביס כדרך להתגבר על דיכאון ובעיות פסיכולוגיות אחרות בימיה הראשונים של מצרים.
השימוש הרפואי העתיק ביותר בצמח זה באזור עשוי לחזור עוד יותר לאחור, עד שנת 2000 לפנה"ס, כאשר יתכן שהוא שימש לטיפול בגלאוקומה, קטרקט, טחורים, דימום וגינלי ואפילו סרטן. ניתן להעריך שקנאביס כנראה לא שימש כתרופה, אלא כמשכך של התסמינים ברוב המקרים. מדע הרפואה המודרני, לעומת זאת, רק מתחיל לקבוע את העובדה שלקנאביס יש כמה תכונות מרשימות להפליא של שיכוך כאבים, יחד עם היותו חומר מרגיע מאוד למערכת העצבים הבלתי מאוזנת של חולים הסובלים ממחלת הפרקינסון.
קנאביס בדת ובתרבות המצרית
כשנחשפה המומיה של פרעה רעמסס השני בשנת 1881, עקבות של קנאביס בשרידים היו הדבר האחרון שמישהו ציפה לו, אך הם היו שם. מאז, הרבה מהמומיות שנחשפו הראו עקבות דומים של הצמח, מה שמאשר את החשד שהקנאביס אכן היה חלק מהתרבות היומיומית במצרים העתיקה.
סשת (Seshat), אלת החכמה, תוארה לעתים קרובות בציורים בני אלפי שנים עם עלה של צמח הקנאביס מעל ראשה. בסתת, אלת המלחמה החתולית, גם הייתה קשורה לשימוש בקנאביס באזור, אך יותר במונחים של כישוף. עדויות מצביעות גם על כך שיתכן כי המתפללים צרכו מריחואנה בצורה כזו או אחרת במהלך חגיגות וטקסים דתיים מסוימים.
שימושים מעשיים בקנאביס
קנאביס שימש לייצור חבלים, מפרשים ובדים. מחקרים מראים שעובדים קדומים השתמשו בסיבי הקנאביס בטכניקה קפדנית כדי לשבור סלעים גדולים לפני שהובילו אותם לאתרי בנייה. הטכניקה כללה בדרך כלל הכאה בעזרת סיבי קנאביס יבשים בסדקי הסלעים הגדולים, לפני שהספיגו אותם במים. כשהסיבים החל להתרחב הם היו חזקים מספיק כדי לשבור את סלעי הענק.
במאמר על הנושא, וניס איברהים אטיה (Venice Ibrahim Attia), המשמר הראשי במוזיאון הקופטי בקהיר (Coptic Museum), אסף מקורות רבים לאורך השנים על השימוש בקנבוס וקנאביס במצרים העתיקה. והשימוש כלל חבלים, מפרשי ספינות, מזון ושמנים, בדים ומרכיבים ברפואה. אמנם הוא כתב שעדויות על כך שהמצרים טיפחו קנאביס הן נדירות, אבל עדיין ישנן עדויות רבות שהשתמשו בו בנסיבות הללו ובטקסים דתיים ותרבותיים. הוא ציטט את היצירות השונות שמזכירות את הקנאביס, החל מפפירוס אברס המפורסם.
פפירוס אברס מתייחס ללחשי קסם רבים ושונים שרופאים מצרים יכלו להשתמש בהם כדי לעזור לרפא אנשים ממחלות שונות. חלקם עסקו בשימוש בקנאביס. לדוגמה, פפירוס ראמסום (Ramesseum Papyri), אחד התיעודים הרפואיים העתיקים ביותר שהתגלו אי פעם, מציין כי "סלרי וקנאביס נטחנים ומושרים בטל ללילה. יש לשטוף איתו את שתי עיני המטופל בבוקר". ככל הנראה, הרופאים השתמשו בטיפול זה לגלאוקומה ולבעיות עיניים אחרות.
מומחים רבים מאמינים שהמונח 'שמשמת' (Shemshemet) מתייחס לקנאביס בטקסטים מצריים עתיקים, וחוקרים מצאו את המילה במקורות רבים ושונים במהלך השנים. בספרה An Ancient Egyptian Herbal, האגיפטולוגית ליזה מניש (Lise Manniche) כותבת כי קנאביס הוא אחד מצמחים רבים ששימשו את המצרים בתרבות שקידמה רפואה על בסיס צמחים.
חלק מהשימושים, על פי מומחים שקראו את הטקסטים, כוללים: תכשיר אנטי דלקתי, מרכיב במשחה הנמרחת על הנרתיק כדי "לקרר את הרחם ולסלק את החום שלו", התייחסות לכאורה לטיפול בכאבי מחזור, שימש כחלק מתרופה להפחתת כאב באצבעות או אצבעות פצועות, מרכיב בפתיל להפחתת כאבי טחורים. איברהים אטיה מציין שגם דיודורוס סיקולוס, היסטוריון יווני סיציליאני, "הזכיר שנשים מצריות השתמשו בקנאביס כסוג של תרופה המפיגה צער והומור רע, מקלה על נדודי שינה, חומר הרדמה ומפיגה כאב". זה בעצם מתאר את הדרך בה רבים משתמשים בקנאביס כיום.
סימן נוסף לשימוש בקנאביס במצרים העתיקה הוא רישומים היסטוריים המראים כי במאה ה-3 הקיסר הרומי אורליאנוס הטיל מס על קנאביס מצרי. למרות שהפרטים נותרו בגדר תעלומה, ברור שהמצרים הקדמונים השתמשו בקנאביס בנסיבות רבות ושונות של החיים. וכפי שאנו יודעים, הציוויליזציה הזו התפתחה באופן די מוצלח, אולי משהו שיש לקחת בחשבון בפעם הבאה שדנים בלגליזציה.
מקורות:
