ברחבי העולם, מיתולוגיות רבות מדברות על אלים שהגיעו מהשמיים ועל הישגיהם יוצאי הדופן. גם המיתולוגיה של הנאוואחו נופלת תחת הקונטקסט הזה. כיום, הילידים של הנאוואחו מונים כ-150,000 איש שחיים בשמורה מדברית גדולה המשתרעת על פני המדינות האמריקאיות אריזונה, יוטה, ניו מקסיקו וקולורדו, ומהווים את השבט האינדיאני החשוב ביותר בארה"ב. שמורת האינדיאנים של נאוואחו גדולה יותר מצרפת והמיתולוגיה של הנאוואחו מציעה תובנות מרתקות רבות על התרבות שלהם.
אומרים שבעבר הרחוק, כאשר לבני אדם ולבעלי חיים הייתה שפה משותפת, היה עולם ראשון אפל שהואר בשריפות שבערו בתוך מכתשים לוהטים. מכאן התחילו אנשי החרקים אל עבר עולמות אחרים כמו זה של הציפורים והארבה. לכן, נרטיב זה כולל מסעות לעולמות לא ידועים, דרך פורטלים ודרך מימדים אחרים, ואת האבולוציה הקוסמית המרתקת שלהם.
בעולם הרביעי נוצרו בני האדם הראשונים של אנשי הנאוואחו, מיתוס המסביר את מקורותיו המסתוריים של העם הזה. חציית העולמות על ידי הישויות הראשונות מייצגת את המסע לעבר "העולם הזוהר מעל פני השטח". באשר לעולמות האחרים, אלה נהרסו בגלל חוסר הכבוד לחוקים שניתנו על ידי האלים לגבי דו-קיום עם אחרים, עם אלה מהעולם הזה, כמו גם עם אנשים מעמים אחרים וציוויליזציות אחרות. בדיוק כמו במיתולוגיות מקור אחרות, יש לכבד את הכללים שנתנו האלים כדי להימנע מחורבן, אך ישנה גם סליחה המאפשרת התחלה חדשה בעולם חדש.
המיתולוגיה של הנאוואחו מדברת על מספר עולמות
המיתולוגיה של הנאוואחו מדברת על קיומם של כמה עולמות. לכן, לפני גילוי כוכבי לכת אחרים, הילידים של הנאוואחו קיבלו את הרעיון של קיומם של עולמות אחרים המונפשים על ידי חיים ותרבויות אחרות. על פי המיתוסים של הנאוואחו, בעולם הראשון חיו עמי הדבורים, הנמלים, השפיריות, החרפושיות, הצרצרים והזבובים. הופעת רעיון המעוף בעולם הזה מוסברת על ידי האגדה על השפירית שיצרה לעצמה כנפיים והחלה להניע אותן כשהיא מתרוממת מהקרקע. היא עפה לעבר השמים ושאר היצורים מהעולם הזה הלכו בעקבותיה והתחילו לעוף גם הם.
מתוך רצון לברוח מהעולם הראשון הזה של מכתשים לוהטים כדי ליישב עולמות אחרים, תושביו עפו עד שהגיעו לחלק הגבוה ביותר של עולמם בחיפוש אחר יציאה מהשמיים. אך השמים היו מוצקים באותה נקודה, והם היו צריכים לחפש עד שראו אור כחול שממנו יצא ראש כחול, שהיה נקודת חצייה או שער למימד אחר. בדרך זו הצליחו תושבי העולם הראשון של הנאוואחו לעבור אל העולם השני בו החלה המלחמה נגד הציפורים.
העולם השני במיתולוגיה של הנאוואחו היה כחול כולו והיה מיושב בציפורים. אנשי הציפורים לא אפשרו לשאר העמים מהעולם הראשון להתיישב בעולמם. בגלל רעב החלה המלחמה עם הציפורים ועמי החרקים נטבחו. החרקים הנותרים עפו משם שוב בחיפוש אחר עולם חדש לחיות בו. שוב, הם מצאו שער בשמים, והם הגיעו לעולם השלישי שבו הכל היה צהוב ושם חיו אנשי הארבה. כאן, האנשים חיו בשלום ובהרמוניה, בכך שקיבלו זה את זה והסתדרו יחדיו. עם זאת, בסופו של דבר סכסוך גרם לארבה לשלוח את המתיישבים החדשים. מלווים בארבעה ארבה, הם יצאו, שוב דרך פורטל, לעולם הרביעי.
העולם החדש הזה, העולם הרביעי, היה לבן ושחור והוא היה בהיר מאד. כאן חי האייל, תרנגול הודו הבר והקיסאני, בני אדם מוזרים שידעו לבנות בתים ולעבד אדמה. העולם הזה היה גדול מאד, והוא הכיל תעלומות רבות.
אז, עד לנקודה זו, אפשר לראות את העובדה שהמיתולוגיה של הנאוואחו מתייחסת למספר רב של עולמות ורגעי מעבר. אלה כוללים את הרגע שבו עולם יכול להפוך לבלתי ראוי למגורים, את ההכרח לעזוב עולם למען הישרדות הציוויליזציה, פורטלים, מלחמות בין תושבי עולמות שונים, מימדים אלטרנטיביים ודברים אחרים אשר כיום מייצגים נושאים למחקרים מדעיים.
בריאת האדם במיתולוגיה של הנאוואחו
במיתולוגיה של הנאוואחו, לאלים יש גוף אנושי. ביניהם יש גוף לבן, גוף כחול, גוף צהוב וגוף שחור. היצורים הקדושים הללו התגלו לאנשי החרקים, אך בשפת סימנים בלתי מובנת. לכן שפת האלים התבססה על סימנים שהיו שונים משפת הסימנים של אנשי החרקים. לבסוף, כשראו שהם לא מובנים, פנו האלים לאנשי החרקים באמצעות שפת דיבור.
הם הודיעו לאנשי החרקים שהם הולכים ליצור בקרוב בני אדם שיראו בדיוק כמו האלים עצמם. על פי ההבטחה, האלים היו אמורים לחזור תוך 12 יום. אנשי החרקים הכינו את עצמם והאלים חזרו. על עור אייל הניחו האלים שני קלחי תירס כשראשיהם פונים מזרחה. לאחר פעולת הרוחות, מקלח התירס הצהוב הופיעה האישה הראשונה ומקלח התירס הלבן הופיע הגבר הראשון. באשר לרוח, היא הביאה חיים על ידי כניסה דרך הראש ויציאה דרך הרגליים, מה שמייצג את אותו כוח חיים שיש לבני אדם. כאשר כוח החיים אינו נכנס יותר ואינו יוצא יותר דרך הפה, האדם מת. לאחר בריאת בני האדם על ידי האלים, עם הזמן נולדו עוד אנשים, ותרבות הנאוואחו התפתחה.
לכן, לפי המיתולוגיה של הנאוואחו, האדם נוצר על ידי ציוויליזציה מתקדמת הרבה יותר, כלומר זו של האלים. עם זאת, אסון המבול יפגע בעולם הרביעי ובני האדם יצטרכו לצאת לעולם החמישי.
העולם החמישי של המיתולוגיה של הנאוואחו
כשהמים מהמבול עלו, יצורים חיים נאלצו לטפס דרך מערכת מדרגות לכיוון השמים. בני אדם נאלצו למצוא פתח בקשת המוצקה של השמיים, נקודת מעבר לעולם החמישי. לבסוף, פורטל נוצר, וישויות יכלו לעבור אל העולם החדש.
כשהם הגיעו בשלום לעולם החמישי, האנשים הראשונים הצטופפו על אי שנמצא באמצע אגם גדול. מסביב לאגם הייתה אדמה, אך הם לא הצליחו להגיע לשם. ואז, אל הגוף הכחול, שהביא איתו ארבע אבנים קדושות מהעולם הרביעי, זרק את האבנים לארבעה הכיוונים. כך התנקזו מי האגם דרך החורים שעשו האבנים עד שהופיעה דרך בוצית המקשרת בין האי לארץ. אז, האלים ביצעו סוג של תהליך פורמציית אדמה (terraformation - משמע תהליך "עיצוב ארץ") כדי להפוך את העולם החמישי ראוי למגורים עבור בני אדם.
הדרך הייתה בוצית, אבל הרוח באה לעזור לייבש אותה. בדרך זו, בני אדם יכלו להגיע לארץ. לאחר מכן, בני אדם יחד עם גוף כחול וגוף שחור עיצבו את ההרים באמצעות אדמה שנלקחה מההרים הקדושים של העולם הרביעי. על ידי שימוש בחומרים שהובאו מהעולם הרביעי, העולם החמישי הוכן ושונה באופן שיתאים לצרכי החיים של בני אדם ושל יצורים אחרים.
הר האש
כשהחורף הראשון הגיע לארץ הצבאים, כל היצורים החיים החלו לסבול מהקור. בין אלה היה הקויוטה (זאב הערבות), שחשב שהוא לא יסבול כל כך אם יוכל להשיג ניצוץ מהר האש. כאן מופיע אלמנט מעניין מאד מכיוון שמיתולוגיות ואגדות רבות מדברות על הרי האש הללו.
הקויוטה הצליח לשכנע את הנקר לעוף מעל הר האש עם אסופה של זרדים בטפריו. כשהניצוצות יקפצו על הזרדים, הם יעלו באש, והנקר יחזיר אש. אבל הוא יאלץ להתחמק מאנשי האש שיוכלו להבחין בו ולירות עליו חיצי אש. לאחר שהגיע אל מעל ההר, ראה הנקר את שתי המפלצות שדמו לשני זבובי ענק, והוצבו על ידי אנשי האש לשמור על הלהבות. מכיוון שעיני המפלצות הללו מעולם לא נסגרו, הם הבחינו בנקר וירו בו ניצוצות. הנקר הפיל את אסופת הזרדים ועף חזרה.
לאחר הניסיון הכושל הזה, הנץ עף לגלות מי הם שומרי האש. הוא בחן אותם בפירוט במהלך המעוף וחזר לספר לאחרים. לאחר ששמע את תיאור המפלצות, החליט הקויוטה לנסות ולהביא אש בעצמו. הוא ביקש מהציפורים לקשור צרור זרדים לזנבו והלך. לאחר שהגיע להר האש, הצליח הקויוטה לשטות בשתי המפלצות ולעוור אותן. ואז, כשהלהבות טיפסו לראש המכתש, הוא החליק את צרור הזרדים דרך האש. הם עלו באש והקויוטה החזיר אש.
החלק הזה מהמיתולוגיה של הנאוואחו מעניין מכיוון שמיתולוגיות רבות מדברות על הרים של אש או הרים של מתכת. באופן כללי, אומרים שבתוך הרים שוכנים אלי מתכת שהגיעו לעולם האנושי. ההרים הללו נשמרים על ידי יצורים מפלצתיים, שומרי האלים, ובזמן שבו האלים רוצים לעזוב, הם נעלמים יחד עם הרי הברזל שלהם.
לגבי הר האש מהמיתולוגיה של הנאוואחו, זה יכול היה להיות רק הר געש פשוט, אבל זה גם יכול היה להיות יותר מזה. זה יכול היה להיות מקום שבו הסתתרה עוד צוויליזציה מתקדמת יותר שאינה ידועה לבני אדם וששתי המפלצות שמרו עליה. רק דבר אחד בטוח, לעולם לא ניתן לדעת את האמת המדוייקת בעולמות של מיתולוגיות מקור.
מקורות:
