עבור אנשים רבים, הסיפור של גולגולות הקריסטל האצטקיות מתחיל ונגמר בסרט הבלתי נשכח של אינדיאנה ג'ונס. בעיני אחרים, לגולגולות הקריסטל יש כוחות מיסטיים מנטליים ומרפאים. עם זאת, למרות ההצגה ההוליוודית וההייפ המקוון, שום גולגולת קריסטל לא נשלפה מעולם מאתר חפירות. גולגולות הקריסטל הן כולן זיופים ארכיאולוגיים.
ובכל זאת, הסיפור האמיתי של גולגולות הקריסטל המזויפות הללו בכל זאת מלא בתככים ומסתורין.
באוספים של מוזיאונים גדולים ברחבי העולם, תוכלו למצוא גולגולות קריסטל מגולפות בצורה מופתית, בכל מיני סגנונות וגדלים. הקטנה ביותר היא קמע פשוט, בעוד שהגדולה גדולה יותר מכדור באולינג. ובמשך דורות, מבקרי המוזיאונים נשבו בפיתוי שלהם. גם היום, אתם עדיין יכולים למצוא כמה בתצוגה.
אבל בשנות ה-90, אנתרופולוגית בשם ג'יין וולש (Jane Walsh) מהמוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע של סמיתסוניאן החלה לפתח חשדות לגבי אובייקטים אלה.
יום אחד, שירות הדואר האמריקאי העביר למכון הסמיתסוניאן גולגולת קריסטל אצטקית בגודל קסדת פוטבול מתורם אנונימי. בפתק נטען שהיא השתייכה בעבר לדיקטטור מקסיקני. עמית נתן את הגולגולת לוולש שתשמור עליו. היא ידעה על ההיסטוריה של הגולגולות כאטרקציה פופולרית במוזיאון. ווולש היתה מודעת גם לצד המפוקפק שלהן, לאחר שהציגה גולגולת בתערוכה במוזיאון שסימנה אותה כזיוף. כשהיא בחנה את החדשה, היא זיהתה קומץ סיבות להטיל ספק בכך שמדובר באובייקט אמיתי.
"זה היה הרבה יותר מדי גדול, לא היו פרופורציות, השיניים והשקעים העגולים ברקות לא נראו כמו שצריך, ובסך הכל זה נראה מעוגל ומצוחצח מדי", כתבו וולש ועמיתה, ברט טופינג (Brett Topping), בספרם, The Man Who Invented Aztec Crystal Skulls: The Adventures of Eugène Boban. וכשהחלה בסופו של דבר לחפור בסיפורי הרקע של גולגולות קריסטל אחרות, היא ראתה אוסף של דגלים אדומים ברורים ודפוס מוזר של קווי דמיון. במהרה, ניתוחים מדעיים מודרניים גם יראו שגולגולות הקריסטל האצטקיות הללו נחתכו בכלים חשמליים מודרניים, בעוד שבמקרים מסוימים מקור הסלע מברזיל, ולא ממקסיקו.
וולש התחילה בבחינת המקורות של גולגולת קריסטל בגודל 5 ס"מ באוסף של מכון סמיתסוניאן. היא הופיעה לכאורה משום מקום בסוף המאה ה-19 כחלק מאוסף שהגיע למוזיאון ממקסיקו. ובכרטיס קטלוג שנכתב בשנות ה-50, היא מצאה ניתוח שנעשה על ידי גיאולוג בשם ויליאם פושג (William Foshag) - מומחה לאבנים מסו-אמריקאיות מגולפות.
המחקר של פושג העלה כי האובייקט היה "בהחלט מזויף", ונוצר עם כלים וטכניקות מודרניות לייצור תכשיטים. בשורה של מסמכים שליוו את האוסף הגדול יותר של אובייקטים, היא נתקלה גם בחשוד פוטנציאלי במעורבות: אדם בשם יוג'ן בובאן (Eugène Boban). מכתב משנת 1886 טען שהאיש הזה ניסה למכור גולגולת קריסטל מזויפת למוזיאון הלאומי של מקסיקו.
שמו של בובאן יופיע בסופו של דבר במהלך החקירה. גולגולת קריסטל זעירה אחת בבעלות המוזיאון הבריטי הובילה למקורותיה דרך טיפאני ושות' היוקרתיות בניו יורק. רישומים הראו ששותף בחברה קנה אותה במכירה פומבית של בובאן ב-1897. שוב ושוב, נראה היה שעבודת הבילוש שלהם מתחקה אחר סיפורן של גולגולות הקריסטל למסגרת זמן מסוימת - משנות ה-60 ועד שנות ה-90 - ואדם אחד, בובאן. אבל מי הוא היה?
בובאן, צרפתי יליד 1834, התלהב ממקסיקו ומההיסטוריה שלה. הוא טייל שם רבות ובמהלך השנים הפך בסופו של דבר לארכיאולוג שעבד עבור חבר בוועדה המדעית הצרפתית במקסיקו. בובאן פיתח חברויות עם רבים מגדולי הארכיאולוגים של ימיו, והתעניין מאוד באיסוף חפצים מרחבי האזור. באמצעות קטלוגים ותערוכות, הוא מכר חפצים לאספנים ומוזיאונים בסוף המאה ה-19.
בערך באותו זמן, מומחים החלו להבחין בחפצים אצטקים ופרה-קולומביאנים מזויפים המציפים את אוספי המוזיאונים. מאמר משנת 1886 בכתב העת Science גינה את "הסחר בעתיקות מקסיקניות מזויפות".
המוזיאונים עצמם לא היו בורים לגבי זיופים, אבל הם גם לא ידעו מספיק כדי להימנע מהם. אז, יותר ויותר, הם התחילו לפנות למומחים בנושא לעזרה. כך התחיל בובאן. כשבובאן בנה מוניטין כמומחה לעתיקות מקסיקניות, אוצרי המוזיאון סמכו עליו שיארגן עסקאות. הם לא יכלו להבין שהוא מוכר להם זיופים - או שהוא המציא גולגולות קריסטל - כי הם לא הכירו מספיק טוב את החברה האצטקית. בובאן בנה על זה. והוא הצליח להסתיר את מקורות הגולגולות באמצעות היסטוריות רכישה מזויפות.
אז מי בעצם יצר את הגולגולות? במקרים רבים, וולש חושדת שבובאן אולי רכש אותן מכנסיות נוצריות במקסיקו שהממשלה פירקה. אולי לעולם לא נדע. אבל נראה שבובאן עצמו גם רמז לדורות הבאים על מעורבותו בסאגת גולגולת הבדולח כשדיבר עם עיתונאי בשנת 1900. בובאן אמר: "מספר רב של מה שנקרא אבני קריסטל, גולגולות פרה-קולומביאניות, נוצרו בכישרון רב עד כדי בלתי אפשרי לגילוי, והוגדרו כמקוריות על ידי המומחים של כמה מהמוזיאונים העיקריים של אירופה".
בינתיים, גם חפצים ארכיאולוגיים אמיתיים זרמו ממקסיקו. חפירות חשפו רמזים חדשים על האצטקים, ציוויליזציה שהייתה מתקדמת בדיוק כמו בני דורה באירופה. ומוזיאונים ואספנים פרטיים ברחבי העולם היו להוטים לקבל חלק מזה. אוצרים חטפו חפצים שנראו נדירים ואקזוטיים. גולגולות קריסטל עתיקות היו נראות כמו הקנייה המושלמת.
לפני מאות שנים, אמונות וטקסים רוחניים של האצטקים העניקו חשיבות רבה לגולגולת האנושית. הם גילפו גולגולות מעוטרות באבן וציירו את האלים שלהם עונדים גולגולות אנושיות כתכשיטים. כשהאצטקים הקריבו בני אדם, הם היו קורעים את לבם של אנשים ושמים את ראשם על שיפוד.
למעשה, בין 2015 ל-2017, ארכיאולוגים חפרו מגדל אצטקי מונומנטלי בטמפלו מאיור במקסיקו סיטי, שקוטרו כ-6 מטר ונבנה מיותר מ-650 גולגולות אנושיות. הגילוי של מגדל הגולגולת הזה מוכיח את קנה המידה המזעזע של קורבנות אנושיים שהוקרבו במה שהייתה אז עיר הבירה האצטקית. הוא גם מראה עד כמה התרבות שלהם הייתה אובססיבית עם הגולגולת.
זה לא היה רק האצטקים. אם נחזור אחורה יותר אל ההיסטוריה, המאיה והאולמקים שלפניהם גם השתמשו בגולגולות בתרגוליהם הרוחניים ובאמנותם. אנשים מסו-אמריקאים גם היו ידועים בשל גילוף פסלים מקושטים וחפצים טקסיים מאבן קשה ואבני חן, כולל גבישים. אחת הדוגמאות היפות ביותר לאמנות שלהם היא זוג גביעים מגולפים מקריסטל.
כאשר משלבים את ההתלהבות הפרה-קולומביאנית מגולגולות עם הכישרון הטכני בגילוף אבן, ייתכן שלחלק מהאנשים היה קל להאמין שאנשים קדומים אלה יכלו לגלף גולגולות מקריסטל. ובמשך כמעט 150 שנה, הסאבטקסט הזה עזר למספר אוצרי תערוכות מוזיאונים להרגיש בנוח לגבי הצגת החפצים הארכיאולוגיים החדשים שלהם, למרות שאלות ארוכות שנים על מקורן האמיתי של גולגולות הקריסטל.
רק הודות למספר מחקרים כמו זה של וולש בשנים האחרונות, ארכיאולוגים הגיעו במידה רבה לקונצנזוס שגולגולות הקריסטל הללו הן מזויפות. אבל, למרות הסאגה של גולגולות הקריסטל שהופרכו, חלקן עדיין מוצגות מעת לעת בגלל העניין הרב של הציבור.
כמו כן, זה לא אומר שכל המוזיאונים בהכרח מסכימים.
בעמוד האינטרנט של המוזיאון הבריטי המפרט את גולגולת הקריסטל שהגיעה דרך טיפאני ושות', הערות האוצר כוללות מגוון רחב של השערות מהיכן הגיע החפץ במקור וכיצד נוצר, כולל הערות לגבי כלים מודרניים. אבל הוא לא קורא לזה זיוף. "השערות אחרות לגבי המקורות והשימוש האפשרי בגולגולת הקריסטל הן לגיטימיות", נכתב באתר. "השאלה נותרה פתוחה".
מקור:
