הנשיקה הנצחית של אוהבי הסנלו

האם שמעתם פעם על "אוהבי הסנלו"? ("Hasanlu Lovers") אם לא, אל תתבלבלו מהכינוי האקזוטי והרומנטי שבו זכתה התופעה הזו. למרות שדימויים רומנטים ומרגשים ככל הנראה מתעוררים בראשכם לאחר ששמעתם את שמו של הזוג הזה, במציאות ה"מופע" הוא קצת יותר מקאברי. אוהבי הסנלו הם שני שלדים הנראים כאילו הם מתנשקים בעדינות. אין להתבלבל בין שרידים אלה בני ה-2,800 שנה לחיבוק דומה של 'אוהבי ואלדארו' ('Lovers of Valdaro').

"אוהבי הסנלו" כפי שהתגלו בבור

טפה הסנלו (Teppe Hasanlu) הוא אתר ארכיאולוגי של עיר עתיקה הממוקם בצפון מערב איראן. האתר היה מיושב ברציפות מהאלף ה-6 לפנה"ס ועד המאה ה-3 לספירה ונחפר במשך עשר עונות בין השנים 1956-1974 על ידי צוות חוקרים ממוזיאון פן באוניברסיטת פנסילבניה ומוזיאון המטרופוליטן. הסנלו נהרסה בשלב כלשהו בשריפה, ​​זאת ע"פ עדויות לשריפה שהתגלו בתל במהלך עבודות החפירה.

החורבן התרחש בשנת 800 לפנה"ס והוא סימן את תחילתה של תקופת הברזל. טבעו של חורבן זה הביא לקפיאה בזמן של שכבה אחת של העיר, מה שסיפק לחוקרים מבנים, חפצים ושרידי שלדים של קורבנות ולוחמי האויב שהשתמרו להפליא. שניים משרידי השלדים כוללים את "אוהבי הסנלו" האגדיים.

השרידים של "אוהבי הסנלו" נמצאו בבור ללא חפצים. המאפיין היחיד שנמצא הוא לוח אבן מתחת לראש השלד בצד שמאל. הגילוי נעשה בשנת 1972 על ידי צוות ארכיאולוגים מאוניברסיטת פנסילבניה שהובל על ידי רוברט דייסון (Robert Dyson). הצילום הידוע של אוהבי הסנלו מציג שני שלדים קבורים בבור באדמה שנראים כאילו הם מנשקים זה את זה.

השלדים הוצגו במוזיאון פן מאמצע שנות ה-70 ועד אמצע שנות ה-80, ומין השלדים היה נושא לוויכוחים רבים. למרות שחוקרים רבים הציעו ששרידי שני האנשים הם גברים, ישנם כמה חוקרים שהגיעו למסקנה שהשלד השמאלי היה אשה. על פי מוזיאון פן, המאפיינים הפיזיים לקביעת מין פחות ברורים בשלד השמאלי, מכיוון שיש לו כמה מאפיינים שהם גבריים ואחרים נשיים או נטרליים יותר. הפרט משמאל - שמינו אינו מוגדר בוודאות - היה בסביבות גיל 30-35 במותו, ואילו הפרט מימין היה גבר צעיר בגיל 20-22.

שני השלדים צמודים זה לזה, כשהשלד "הנשי" משמאל מושיט את ידו הימנית כדי לגעת בפני אהובה מימין. זרועות שניהם עוטפים זה את זה ויש להם סימנים ברורים לפציעה קשה ולטראומה בגופם שהתרחשה בסמוך למותם. מומחים מאמינים כי הם מתו יחד מחנק במהלך חורבן מצודת טפה הסנלו.

אם חשבתם שאוהבי הסנלו הם מקרה ייחודי של רומנטיקה בין שלדים, כנראה שפיספסתם את "אוהבי ולדארו". במשך 6,000 שנה, שני אוהבים צעירים נחים בחיבוק נצחי, מוסתר מעיני העולם. למרות חיבוקם שנמשך 6000 שנה, אוהבי ולדארו נחשפו רק לפני 14 שנה (בשנת 2007), כאשר קברם התגלה ליד מנטובה, באזור לומברדיה באיטליה.

"אוהבי ולדארו" כפי שהתגלו

במהלך חפירה בכפר ולדארו, צוות ארכיאולוגים בראשות אלנה מריה מנוטי מצא קבר כפול: גבר ואישה צעירים בגיל 20 בערך, מכורבלים זה בזה, פנים אל פנים, זרועותיהם ורגליהם שלובות, כאילו הם מתחבקים. מה שמרשים עוד יותר, קברים כפולים מהתקופה הנאוליתית הם מאד נדירים, ותנוחתם של בני הזוג היא בהחלט ייחודית. יתר על כן, זו הדוגמה היחידה לקבר כפול שנמצא בצפון איטליה. כאשר התגלו ה"אוהבים", תמונות של החיבוק שלהם פורסמו בכלי תקשורת ברחבי העולם וגרמו להתרגשות רבה, בעיקר כי התגלית התרחשה בסמוך ליום ולנטיין.

היסטוריונים לא הצליחו לקבוע כיצד מתו השניים, אך, בדמיון העממי, בני הזוג באו לסמל את רומיאו ויוליה של העידן הפרהיסטורי, נאהבים טראגיים שהתאבדו. תיאוריה זו נעזרת בעובדה שסיפור רומיאו ויוליה של שייקספיר התרחש בעיר וורונה הסמוכה, ורומיאו הוגלה למנטובה, שם נאמר לו שיוליה מתה, וכי האופרה ריגולטו של ג'וזפה ורדי, סיפור נוסף של אהבה טראגית ומוות, גם התרחשה במנטובה.

"אוהבי ולדארו"

למרות שהחוקרים עדיין לא הצליחו לקבוע את הסיבות למוות של אוהבי ולדארו, יש הרבה יותר חידות ושאלות לגבי אוהבי הסנלו. מלבד המחלוקת המגדרית שהוזכרה כבר, היסטוריונים אינם בטוחים מדוע הגיעו השניים לבור, למרות שהם משערים כי ככל הנראה הם הסתתרו במהלך החורבן הסופי של סנלו. היסטוריונים מציעים כי הזוג המפורסם, כמו גם אנשים אחרים באתר, היו ככל הנראה קורבנות לאלימות אכזרית. עם זאת, כל התיאוריות הללו הן רק תיאוריות לעת עתה ועד שלא יתגלו מספיק ראיות, השרידים האנושיים של הסנלו ימשיכו להיות נושא לדיון ומחקר, שכן מדענים וסטודנטים מכל פינה על פני כדור הארץ ימשיכו לבקר במוזיאון פן כדי לחקור את התופעה המרתקת.

מקורות:

Penn Museum

Grand Voyage Italy

Ancient Origins