עליית הנאצים במאה ה-20 הייתה תוצר לוואי מחריד של מתחים פוליטיים, כלכליים וחברתיים של התקופה. היא גם נטועה בהשפעות ובפרקטיקות רוחניות אזוטריות ונכלוליות, כאשר פילוסופים נאצים ניסו בנמרצות לשכתב את ההיסטוריה ואת הסדר המוסרי הבסיסי בעולם.
כשיהודים הפכו לשעיר לעזאזל ונרדפו באובססיביות ברחבי הרייך השלישי, נעשה מאמץ על ידי מנהיגים ותיאולוגים נאצים להפוך את סיפורו של ישוע לתעמולה אנטישמית. הוקם ארגון שמטרתו המפורשת היתה המצאת ישוע ארי וכתיבת תנ"ך נאצי.
פעיל מ-1939 עד 1945, הארגון שנקרא "המכון לחקר וביטול ההשפעה היהודית על חיי הכנסייה הגרמנית" ("Institute for the Study and Elimination of Jewish Influence on German Church Life") נוסד במטרה "להתגונן מפני היהדות והישות היהודית הסמויה, אשר זלגה אל התרבות המערבית במדינה במהלך מאות שנים", כפי שכתב אחד המנהלים שלה, גאורג ברטראם (George Bertram). לדבריו, המכון הוקדש לא רק ל"לימוד וביטול ההשפעה היהודית", אלא גם "למשימה החיובית של הבנת ההוויה הגרמנית הנוצרית וארגון של חיים גרמניים אדוקים המבוססים על ידע זה".
המכון, שבסיסו היה באייזנך, הוקם בהשתתפות אחת עשרה כנסיות פרוטסטנטיות גרמניות. זה היה פועל יוצא של התנועה הנוצרית הגרמנית (German Christian movement), שביקשה להפוך את הפרוטסטנטיות הגרמנית לאידיאלים הנאציים. איש החזון מאחורי המכון, ולטר גרונדמן (Walter Grundmann), שיתף פעולה עם המשטר הנאצי ומאוחר יותר עם הרפובליקה הדמוקרטית של מזרח גרמניה (GDR), בריגול למען המשרד לבטחון המדינה הידוע לשמצה כשטאזי.
כפי שמפורט ב-"ישוע הארי - תיאולוגים נוצרים והתנ"ך בגרמניה" ("The Aryan Jesus: Christian Theologians and the Bible in Germany") של סוזנה השל (Susannah Heschel), הנאצים שאפו ליצור את הבסיס התיאולוגי לחיסול היהודים. אחד המנגנונים לביצוע היה הקמת המכון, שלימד למחוק יהודים מהסיפור הנוצרי ולהפוך את ישוע לאנטישמי הבולט בעולם. כפי שכתבה השל, עבור הנאצים המעורבים, "ישוע היה צריך להתרוקן מיהדות כדי שהמאבק הגרמני ביהודים יצליח".
בעקבות ההיגיון הזה, מכון ה"דה-יוידפיקציה" ("dejudification") יצר את הנרטיב של ישוע אנטי-יהודי, ובאופן מוזר הפך אותו לחסיד של דת הודית שהתנגדה ליהדות, כפי שמסבירה השל. תיאולוגים נאצים המציאו נרטיב לפיו הגליל, האזור בו התקיים חלק ניכר משליחותו של ישו, היה מאוכלס באשורים, איראנים או הודים, שרבים מהם הומרו בכוח ליהדות. ישוע, אם כן, היה למעשה ארי סודי, שהיהודים התנגדו לו והרגו אותו.
בגרסה של התנ"ך שהופק על ידי המכון, הברית הישנה הושמטה ובברית החדשה המתוקנת ביסודיות הופיע אילן יוחסין חדש לגמרי עבור ישוע, תוך הכחשת שורשיו היהודיים. שמות ומקומות יהודיים הוסרו, בעוד כל התייחסות לברית הישנה שונו כדי להציג את היהודים בצורה שלילית. ישוע הוצג כגיבור ארי צבאי שנלחם ביהודים בעודו נשמע כמו נאצי.
"על ידי מניפולציה של התורה התיאולוגית והמוסרית של הנצרות, תיאולוגים של המכון נתנו לגיטימציה למצפון הנאצי באמצעות ישוע", הסבירה השל. בתיקונים של טקסים נוצריים שגם היו חלק מהמאמץ הנאצי הזה, צומצמו הניסים, לידת הבתולה, תחיית המתים והיבטים אחרים של סיפורו של ישוע. במקום זאת, הוא הוצג כאדם שנלחם למען אלוהים ומת כקורבן של היהודים. "המכון העביר את תשומת הלב הנוצרית מאנושיות האל לאלוהות האדם: היטלר כישוע אינדיבידואלי, העם הגרמני כישוע קולקטיבי, והמשיח כיריב הקטלני של היהדות", הרחיבה השל.
מלבד הפצת השקרים המוחלטים, אחת העובדות המטרידות ביותר על המכון היא שכמה מהתיאולוגים הגרמנים הבולטים אימצו בסופו של דבר את החזון הנאצי ותרמו לשואת היהודים. וברגע שהכל נגמר, רבים מהתיאולוגים המעורבים חזרו לחיי הכנסייה שלהם כמעט בלי ענישה.
מקורות:
