בתוך הכפר הרגוע סנקסינגדוי (Sanxingdui), באזור שקט של מחוז סצ'ואן בסין, התגלתה תגלית מדהימה אשר משכה מיד תשומת לב בינלאומית ומאז כתבה מחדש את ההיסטוריה של הציוויליזציה הסינית. שני בורות הקרבה ענקיים שנחשפו הכילו אלפי חפצי זהב, ברונזה, ג'ייד, שנהב וחרס שהיו כה חריגים ולא כמו שום דבר שנמצא בעבר בסין, עד שארכיאולוגים הבינו שהם פתחו דלת לתרבות עתיקה שראשיתה לפני 3,000 עד 5,000 שנה.
באביב 1929, חקלאי חפר באר כשגילה מצבור גדול של שרידי ירקן (ג'ייד). זה היה הרמז הראשון שהוביל בסופו של דבר לגילוי ממלכה מסתורית עתיקה. דורות של ארכיאולוגים סינים חיפשו באזור ללא הצלחה עד שנת 1986, שאז עובדים מצאו במקרה את הבורות שהכילו אלפי חפצים שנשברו, נשרפו ואז נקברו בזהירות.
גילוי החפצים חשף עולם מסקרן. החפצים שנמצאו בבורות ההקרבה כללו פסלים עם פנים של בעלי חיים ומסכות עם אוזני דרקון, פה פעור ושיניים מחייכות; ראשים דמויי אדם עם מסכות יריעות זהב; בעלי חיים דקורטיביים כולל דרקונים, נחשים וציפורים; שרביט ענק, מזבח הקרבה, עץ ברונזה בגובה 4 מטר; גרזנים, טאבלטים, טבעות, סכינים ומאות פריטים ייחודיים אחרים. באוסף הייתה גם דמות אדם זקוף מברונזה, הגדול והמשומר ביותר בעולם, בגובה 2.62 מטר.
עם זאת, הממצאים הבולטים ביותר היו ללא ספק עשרות מסכות ברונזה גדולות וראשים המיוצגים במאפיינים אנושיים זוויתיים, עיניים מוגזמות בצורת שקד, אפים ישרים, פנים מרובעות ואוזניים ענקיות, מאפיינים שאינם משקפים את אלה של אנשים אסייתיים.
הממצאים תוארכו באמצעות פחמן-14 למאות ה-12 עד ה-11 לפנה"ס. הם נוצרו באמצעות טכנולוגיית יציקת ברונזה מתקדמת ראויה לציון, שהושגה על ידי הוספת עופרת לשילוב של נחושת ובדיל, מה שיצר חומר חזק יותר שיכול ליצור חפצים גדולים וכבדים באופן משמעותי, כמו הפסל האנושי בגודל טבעי והעץ בגובה 4 מטר.
חלק מהמסכות עצומות בגודלן - אחת נמדדת ברוחב מדהים של 1.32 מטר וגובה של 0.72 מטר, מסכת הברונזה הגדולה ביותר שנמצאה אי פעם. לשלוש המסכות הגדולות ביותר יש את המאפיינים העל טבעיים ביותר בין כל החפצים של סנקסינגדוי, עם אוזניים דמויות בעלי חיים, אישונים בולטים בצורה מפלצתית, או חדק מעוטר. החוקרים נדהמו לגלות סגנון אמנותי שלחלוטין לא היה ידוע בתולדות האמנות הסינית, אשר בסיסה היה ההיסטוריה והחפצים של צוויליזצית הנהר הצהוב.
התגלית המרהיבה בסנקסינגדוי בשנת 1986 הפכה את סצ'ואן למוקד למחקר סין העתיקה. החפצים העתיקים שנמצאו בשתי הבורות מתוארכים לתקופת שושלת שאנג, בסוף האלף השני לפנה"ס, כאשר החברה התרבותית הראשונית פרחה בעמק הנהר הצהוב, בצפון סין, אלפי קילומטרים מסצ'ואן. שום ממצא דומה לא התגלה בשום מקום אחר, ואין כתובות באתר סנקסינגדוי שישפכו אור על התרבות, שהייתה ככל הנראה תרבות ייחודית מתקופת הברונזה, שלא תועדה בטקסטים היסטוריים ולא היתה ידועה בעבר. הגילוי תרם לשינוי מהותי מההבנה המסורתית של מרכז ציוויליזציה יחיד בצפון סין להכרה בקיומן של מסורות אזוריות מרובות, שסצ'ואן היתה בבירור אחת המובהקות בהן.
התרבות שייצרה חפצים אלה מכונה כיום תרבות סנקסינגדוי, וארכיאולוגים מזהים אותה עם הממלכה העתיקה של שו (Shu), וקושרים את החפצים שנמצאו באתר למלכיה האגדיים הקדומים. איזכורים לממלכת שו, שניתן לתארך באופן אמין לתקופה כה מוקדמת ברשומות ההיסטוריות הסיניות, הם מעטים, היא מוזכרת בשְׁה-גִ'י ובשׁוּ גִ'ינְג כבת בריתו של ג'או (Zhou) שהביס את שאנג, אך איזכורים של המלכים האגדיים של שו ניתן למצוא ביומנים מקומיים.
על פי דברי הימים של הויאנג (Chronicles of Huayang) שחובר בשושלת ג'ין (265–420 לספירה), ממלכת שו הוקמה על ידי קנקונג (Cancong). קנקונג תואר כבעל עיניים בולטות, מאפיין שנמצא בדמויות של סנקסינגדוי. שליטים אחרים המוזכרים בדברי הימים של הויאנג כוללים את בוגואן (Boguan), יופו (Yufu) ודויו (Duyu). רבים מהחפצים הם דגים בצורת ציפור, והוצע שהם טוטמים של בוגואן ויופו (פירוש השם יופו הוא למעשה דג קורמורן).
כמטרופולין של תקופתו, המשתרע על כשלושה קמ"ר, בסנקינגדוי היתה חקלאות מפותחת, כולל יכולת ייצור יין, טכנולוגית כלים קרמיים וכלי הקרבה וכרייה היו דבר שבשגרה. על פי ממצאים ארכיאולוגיים, היישוב בסנקינגדוי ננטש בפתאומיות בסביבות שנת 1000 לפנה"ס, מסיבות שעדיין לא ידועות, תרבות הסנקסינגדוי הגיעה לסוף פתאומי.
ההערכה היא כי בורות ההקרבה היו אתרים בהם אנשי השו הקדומים הקריבו קרבנות לגן עדן, לכדור הארץ, להרים, לנהרות ולאלים טבעיים אחרים. הדמויות דמויות האדם, מסכות בעלי חיים מברונזה עם עיניים בולטות ומסכות בעלי חיים שטוחות מברונזה עשויות להיות אלים טבעיים שנסגדו על ידי אנשי השו.
"אם לשפוט לפי דימויי האדם הרבים מברונזה וחפצי הקבורה, ממלכת סנקסינגדוי העתיקה איחדה ושלטה בעם באמצעות דת קדמונית. הם סגדו לטבע, לטוטמים ולאבותיהם. ממלכת שו העתיקה כנראה קיימה לעתים קרובות פעילויות הקרבת קורבנות גדולות כדי למשוך שבטים עם אמונות דתיות שונות להגיע מרחוק ומקרוב לפולחן", אמר או טיאנז'או (Ao Tianzhao) ממוזיאון סנקסינגדוי (Sanxingdui Museum), שחוקר את תרבות הסנקסינגדוי מזה חצי מאה. הוא מאמין שהמספר הרב של חפצי הברונזה בסנקסינגדוי מעיד כי האתר שימש בעבר כמרכז לעולי רגל.
מאז הגילוי זכו חפצים אלה לעניין ותשומת לב בינלאומית רבה. הם הוצגו במוזיאונים בעלי שם עולמי כמו המוזיאון הבריטי, מוזיאון הארמון הלאומי של טאיפיי, הגלריה הלאומית לאמנות בוושינגטון, מוזיאון גוגנהיים בניו יורק, המוזיאון לאמנות אסייתית בסן פרנסיסקו, הגלריה לאמנות של ניו סאות' ויילס בסידני, והמוזיאון האולימפי בלוזאן.
התגלית של סנקסינגדוי הרעידה את העולם, אך ההיסטוריה של החפצים נותרה בגדר תעלומה. תוכן של שני בורות בודדים משקף את הציוויליזציה המדהימה והמבריקה של השו - מאז לא נמצאו חפצים אחרים כמותם. אין רשומות היסטוריות, ואין טקסטים עתיקים המדברים עליהם, מה שמשאיר מומחים שתמהים מה מטרת החפצים, מאיפה באה התרבות ולאן הם נעלמו לאחר שקברו את אוצרותיהם היקרים ביותר. הציוויליזציה של סנקסינגדוי היא דף ייחודי בהיסטוריה הארוכה של סין ובינתיים היא נותרה חידה.
"מסכות מוזרות עם אישונים בולטים ואוזניים דמויות פילים, חדקי פילים, עצים וציפורים מברונזה, קישוטי זהב וסוגים רבים של גילופי ירקן, מייצגים יקום רוחני מדומיין, לא דומה לשום דבר שהתגלה במקום אחר. ואכן, התרבות היא כל כך מוזרה, כל כך חסרת תקדים, שאנחנו לא יכולים להתחיל לתאר את החברה שייצרה את האובייקטים האלה..."
(Times Higher Education, Dec 1996)
מקורות:
