המלחמה על המציאות: מדוע דווקא עכשיו, יותר מתמיד, עלינו להאמין במדע

שמונה חודשים לתוך כהונתו השנייה של דונלד טראמפ, האמת והמדע נמצאים תחת מתקפה חסרת תקדים, וההשלכות מהדהדות ברחבי העולם. הסוכנות האמריקנית לפיתוח בין-לאומי (USAID) שהייתה חוד החנית במלחמה באיידס, שחפת, מלריה ותת-תזונה של ילדים, איננה עוד. המימון ל-GAVI, ברית עולמית שמסייעת ברכישת חיסונים עבור הילדים העניים ביותר בעולם, נשלל. התוצאות אכזריות ומיידיות: ילדים הסובלים מתת-תזונה כבר מתחילים למות. אך זוהי רק ההתחלה. המכונה המדעית האדירה שהעניקה לארצות הברית את הדומיננטיות הטכנולוגית והמדעית שלה במשך קרוב למאה שנה, מפורקת באופן שיטתי ואכזרי. כל פרויקט מחקר המזכיר את המילים "גיוון, שוויון והכלה", "שינויי אקלים" או חוקר את הסיבות ל"הססנות חיסונית", הופך למטרה. אפילו חקר החלל האמריקאי, שהיה פעם גאוות האומה, ניצב בפני מה שהאגודה הפלנטרית של ארה"ב מכנה "אירוע ברמת הכחדה".

ההרס חוצה את כל תחומי המדע. קרוב ל-4,000 מענקי מחקר בוטלו. באופן בלתי נתפס, מומחים לשפעת העופות פוטרו בעיצומה של התפרצות. במאי האחרון, הונחתה מהלומה נוספת עם ביטול מענק של 600 מיליון דולר לחברת "מודרנה" לפיתוח חיסון mRNA נגד שפעת העופות. הדבר מדהים במיוחד בהתחשב בכך שתחת ממשל טראמפ הראשון, "מבצע מהירות שיא" (Operation Warp Speed) הוא זה שמימן את פיתוח חיסון ה-mRNA של מודרנה נגד קוביד-19. טכנולוגיה זו, שהובילה לפיתוח חיסונים בזמן שיא של פחות משנה וזכתה בפרס נובל בשנת 2023, נמצאת כעת על הכוונת. והמתקפה אינה נעצרת בגבולות אמריקה. במרץ, ממשל טראמפ שלח שאלון מאיים לחוקרים באוסטרליה, באיחוד האירופי, בבריטניה ובקנדה, המקבלים מימון אמריקאי. בין 36 השאלות נשאלו החוקרים האם הפרויקט שלהם קשור לאקלים, האם הם נוקטים "צעדים הולמים" להגנה מפני "אידיאולוגיית המגדר", והאם המוסד שלהם מקבל מימון מסין. עבור אוסטרליה לבדה, מדובר באיום על שיתופי פעולה בשווי 386 מיליון דולר אוסטרלי. "זה כמו שיזרקו פצצה למרכז המדע", ציין פרופסור ברנדן קראב (Brendan Crabb), מנהל מכון ברנט למחקר רפואי במלבורן, לאחר שמוסדות באוסטרליה נאלצו להשעות פרויקטים בתחומי המלריה, השחפת ובריאות האישה.

הנזק למחקר הרפואי בארה"ב חמור אף יותר. הקיצוץ המוצע ב-40% לתקציב המכונים הלאומיים לבריאות (NIH), המממן הגדול ביותר של מחקר רפואי בעולם, יוביל לביטול של למעלה מ-2,400 פרויקטים, ביניהם מחקרים על סרטן, פרקינסון, אלצהיימר, איידס, קוביד-19 ולונג-קוביד. מומחים מפוטרים באופן שרירותי ומוחלפים בתומכים חסרי כישורים. בראש מחלקת הבריאות ושירותי האנוש עומד כעת המתנגד הבולט ביותר לחיסונים באמריקה, רוברט פ. קנדי ג'וניור. "קשה להפריז בחומרת המצב", ציין באפריל אלן ברנשטיין, מנהל בריאות הציבור הגלובלית באוניברסיטת אוקספורד. "להיות עד להרס המוסדות שמאחורי המדע האמריקאי... קשה להאמין שממשל כלשהו יעשה זאת".

איך, באמת, זה יכול לקרות? אריקה נולאן (Erica Nolan), משפיענית יוטיוב ותומכת נלהבת של תנועת "להחזיר את אמריקה לבריאות" (MAHA), מספקת תשובה ישירה ומצמררת: "העובדות כבר לא משנות". נולאן, כמו קנדי, מאמינה שבעיות הבריאות הגדולות של אמריקה נובעות מצבעי מאכל ושמני זרעים. כשנשאלה על 14 מיליון האנשים שניצלו בזכות חיסוני הקוביד בשנה הראשונה, כפי שדווח בכתב העת הרפואי The Lancet, תשובתה הייתה: "אפשר לתמרן הכל". מה שנולאן אינה מבינה הוא שהמדע המודרני נולד בדיוק כדי להתמודד עם הנטייה האנושית לתמרן הכל. המילה מדע (Science) מגיעה מהמילה הלטינית Scientia, שפירושה ידע. תמצית הרעיון מגולמת במוטו שאומץ על ידי החברה המלכותית של לונדון בשנת 1663: "Nullius in verba". בלטינית: "אל תסמוך על מילתו של איש". במילים אחרות, מה שקובע הוא ניסוי ותצפית, לא דעות של משפיענים. נולאן עשויה להיות מופתעת לגלות שהספקנות שלה כלפי "עובדות" מגיעה עד לסוקרטס.

הפילוסוף היווני, שלא הותיר אחריו כתבים, מדבר אלינו דרך הדיאלוגים של תלמידו אפלטון. באלגוריה המפורסמת של המערה, סוקרטס מלמד את שיעורו המרכזי: ידע יכול להתבסס על אמונות שקריות. הוא מתאר אסירים, כבולים במערה כל חייהם, הצופים בצללים המרצדים על הקיר ומאמינים שזו המציאות. הם אינם יודעים שהצללים נוצרים על ידי בובות המוחזקות מול אש מאחוריהם. כשאחד האסירים משתחרר ויוצא אל אור השמש, הוא מסונוור. לוקח לו זמן להתרגל, אך לבסוף הוא רואה את העולם האמיתי. כשהוא חוזר למערה כדי לבשר לחבריו, הם רואים בו אדם עיוור ומטורף, והופכים תוקפניים. זהו שיעורו השני של אפלטון: הסכנה בניסיון להאיר את עיניהם של אלו הכבולים לאמונותיהם. יידרשו למעלה מ-2,000 שנה עד שהאנושות תפתח תשובות מספקות לשאלות של סוקרטס, תשובות שהגיעו בדמות המהפכה המדעית.

המהפכה הזו החלה במדידות האסטרונומיות המדויקות של קופרניקוס, גלילאו וקפלר, שחשפו שכדור הארץ ושאר כוכבי הלכת מקיפים את השמש, ולא להפך. אך הכוכב הראשי של המהפכה היה אייזק ניוטון, שהכיר בחובו לקודמיו באומרו: "אם הרחקתי ראות, הרי זה משום שעמדתי על כתפי ענקים". ניוטון הרהר בשאלה חדשה: מדוע כוכבי הלכת מקיפים את השמש? הפילוסוף הצרפתי דקארט הציע שהם נסחפים במערבולת אדירה של חלקיקי אבק. ניוטון, לעומת זאת, הציע רעיון שנחשב בזמנו ל"פיזיקה ברברית". הוא טען שכוח בלתי נראה, כוח הכבידה, פועל על פני מרחקים עצומים ומושך את כוכבי הלכת אל השמש. מה שאימת את התיאוריה של ניוטון היה שהיא סיפקה תחזיות מתמטיות מדויקות וברות-בדיקה. היא חזתה נכונה את מסלול הירח, את שובו של שביט האלי, ואת קיומו של כוכב לכת "רפאים" שמושך את אורנוס ממסלולו - כוכב הלכת נפטון, שהתגלה מאה וחמישים שנה מאוחר יותר. ניוטון שינה את כללי המשחק. הוא הגביל את התיאוריה שלו רק למה שניתן לחשב ולבדוק. "לא הצלחתי עדיין להסיק מהתופעות את הסיבה לתכונות אלו של הכבידה", כתב, "ואיני בודה השערות".

הפילוסוף הסקוטי דייוויד יום, בהשראת ניוטון, הזהיר מפני הסכנות של אינדוקציה - הסקת מסקנות כלליות מתצפיות בודדות. הדוגמה הקלאסית היא ההנחה האירופאית שכל הברבורים לבנים, הנחה שהתנפצה בשנת 1697 עם גילוי ברבורים שחורים באוסטרליה. קריאת כתביו של יום, כך העיד אלברט איינשטיין, היא שעזרה לו להשתחרר מ"הרגלים אינטלקטואליים" ולהגיע לפיתוח תורת היחסות. במקום להסתמך על תצפיות, איינשטיין השתמש בתהליך דדוקטיבי, המבוסס על הוודאות המתמטית של מהירות האור הקבועה. אך רוב המדענים אינם יכולים להתחיל מוודאויות מתמטיות. כאן נכנס לתמונה קרל פופר, הפילוסוף המדעי החשוב ביותר של המאה ה-20.

פופר, שנולד בווינה ב-1902 וחווה את עליית הנאציזם והרס התרבות האינטלקטואלית, חיפש דרך להגן על האמת מפני אידיאולוגיות פופוליסטיות. תשובתו, כמו של הוגי הנאורות, הייתה השיטה המדעית. "האמת היא מטרת המדע; המדע הוא החיפוש אחר האמת", כתב. בהשראת הרצאה של איינשטיין ששמע בנעוריו, פופר הגיע לתובנה המכוננת שלו: מה שמבדיל מדע מלא-מדע אינה היכולת להוכיח, אלא היכולת להפריך. איינשטיין לא רק הציג תיאוריה מהפכנית, הוא גם הציע מבחן שיכול להפריך אותה: אם אור כוכבים רחוקים לא יתעקם כשהוא עובר ליד השמש בזמן ליקוי חמה, בדיוק במידה שהמשוואות שלו חזו, אז התיאוריה שלו שגויה. "הגישה המדעית", סיכם פופר, "היא הגישה הביקורתית, שאינה מחפשת אימותים אלא מבחנים מכריעים; מבחנים שיכולים להפריך את התיאוריה". תיאוריות כמו אלו של פרויד או מרקס, טען פופר, אינן מציעות תחזיות בנות-הפרכה, ולכן אינן מדעיות.

כמובן, היו לפופר מבקרים. תומאס קון, שטבע את המונח "שינוי פרדיגמה", טען שמדענים בפועל מנסים לאשר את התיאוריות שלהם, לא להפריך אותן. אך כפי שמציין ג'ונתן ראוש (Jonathan Rauch), עמית בכיר במכון ברוקינגס, השיטה המדעית אינה מוגבלת למדע בלבד. המוסדות המרכזיים של דמוקרטיה - אקדמיה, משפט, עיתונות וממשל - חייבים לפעול על בסיס מציאות משותפת, והם עושים זאת באמצעות איסוף ובדיקה של עובדות. ממשל טראמפ הכריז מלחמה על כל היבט של השיטה הזו. הוא יצא למלחמה נגד בדיקת עובדות, וגרר אחריו את מטא וגוגל שביטלו את תוכניות בדיקת העובדות שלהן. בצעד אורווליאני עוצר נשימה, טראמפ אף הוציא צו נשיאותי "להשבת מדע של תקן-זהב", שמשמעותו, כפי שהסביר הביו-אתיקאי ארתור קפלן (Arthur Caplan), היא ש"במקום ביקורת עמיתים מומחית ועצמאית, פקיד של טראמפ יכול לבחון כל עבודה ולהכריז שהיא מפרה את תקן-הזהב של הנשיא".

ההיסטוריה מלמדת אותנו שכאשר אידיאולוגים משתלטים על המדע, הסוף אינו טוב. ההשתלטות הנאצית על האוניברסיטאות בגרמניה היא שהובילה לבריחתם של מדענים כמו איינשטיין לארה"ב, והפכה את אמריקה למעצמה מדעית. כעת, אנו עומדים בפני סכנה הפוכה. השיטה המדעית, שנועדה לרסן את הכשלים האנושיים שלנו, היא המדריך הטוב ביותר לניווט בעידן הנוכחי. עלינו לפנות למומחים, לבדוק מה מתפרסם בכתבי העת המובילים, ולחפש קונצנזוס המבוסס על ראיות ממקורות שונים. עלינו להיזהר מכל מי שמנסה לעורר תגובה רגשית, מכל מי שמגיע עם דעה קדומה, ומכל מדען המציע דעות מחוץ לתחום מומחיותו. בריאותנו, חקלאותנו, ביטחוננו הסביבתי, יכולתנו להילחם במגפה הבאה ולווסת את הבינה המלאכותית - כל אלה תלויים בתפקודה התקין של המכונה המדעית. אסור לנו לעמוד מנגד ולראות אותה מפורקת.

מקורות:

• Prove It: A Scientific Guide for the Post-Truth Era

• Trump and Kennedy are destroying global science. Even Einstein questioned facts – but there’s a method to it

• Jonathan Rauch, The Constitution of Knowledge