המדע המוזר מאחורי התחושה שזמן עובר מהר יותר ככל שמתבגרים

שאלו כל אדם שמזדקן, והוא יאמר לכם: הזמן מרגיש כאילו הוא ממהר יותר ויותר, ככל שהוא אוזל. הקייצים האינסופיים של הילדות, שפעם נדמו כנמשכים לנצח, נראים כעת כחולפים כהרף עין. והשנים? הן פשוט כבר לא נמשכות כמו פעם. אז מדוע זה קורה? קיימות כמה תאוריות שמנסות להסביר את התופעה. אחת ההשערות המרכזיות נוגעת לכמות המידע החדש שאנו קולטים ככל שחולף הזמן.

בסדרת ניסויים שנערכו בשנות ה-60 ותוארו בספרו "על חוויית הזמן" ("On the Experience of Time"), הראה הפסיכולוג רוברט אורנשטיין (Robert E. Ornstein) כיצד תפיסת הזמן יכולה להיות מושפעת מכמות המידע החדש שהמוח שלנו מעבד.

באחד הניסויים, הוא הראה לנבדקים תרשימים ברמות שונות של עניין, וביקש מהם להעריך כמה זמן חלף. אף שכל התרשימים הוצגו למשך אותו זמן בדיוק, הנבדקים דיווחו כי התרשימים המעניינים יותר הוצגו למשך זמן ארוך יותר מהפחות מעניינים. בניסוי אחר, התבקשו הנבדקים להאזין לרצפי צלילים ברמות שונות של מידע, בצורת נקישות ורעשי בית, ולאחר מכן להעריך כמה זמן האזינו להם. במקרים שבהם היה יותר מידע (למשל יותר נקישות), הנבדקים דיווחו כי המשימה נמשכה זמן רב יותר.

אז מדוע זה גורם לזמן להיראות כאילו הוא מואץ ככל שמתבגרים?

"התאוריה גורסת שככל שאנו מתבגרים, אנו מכירים יותר את סביבתנו. אנחנו כבר לא מבחינים בפרטי הפרטים של הבית שלנו או של מקום העבודה", הסביר ד"ר כריסטיאן ייטס (Dr Christian Yates), מרצה בכיר לביולוגיה מתמטית באוניברסיטת באת', במאמר שפורסם ב-The Conversation.

לעומת זאת, עבור ילדים הכול חדש. חשבו על כמה הם נרגשים לעלות על רכבת ולצפות בנופים מסביבם, לעומת תשומת הלב המועטה שאתם מקדישים בנסיעה היומית שלכם לעבודה. "זה אומר שילדים חייבים להקדיש הרבה יותר כוח מוחי כדי לעדכן את המפה המנטלית שלהם של העולם החיצון", מוסיף ייטס. "לפי התאוריה, זה גורם לזמן להיראות כזורם לאט יותר עבור ילדים, לעומת מבוגרים השבויים בשגרה".

רעיון דומה, שהוצג במאמר משנת 2019, מטיל את האשמה על קצב עיבוד הדימויים במוח ככל שאנו מתבגרים. "אנשים לעיתים קרובות מופתעים מכמות הדברים שהם זוכרים מימים שנדמו כאילו נמשכו לנצח בילדותם", הסביר אדריאן בז’אן (Adrian Bejan), פרופסור להנדסה מכנית באוניברסיטת דיוק. "זה לא שהחוויות היו עמוקות או משמעותיות יותר, אלא פשוט שהן עובדו בקצב מסחרר".

ככל שהעצבים והנוירונים מתבגרים והופכים מורכבים יותר, לוקח יותר זמן לאותות לעבור את מסלולם מאשר אצל ילדים. "המוח האנושי חש בשינוי הזמן כאשר הדימויים הנתפסים משתנים", מוסיף בז’אן. "ההווה שונה מהעבר מפני שדרך ההתבוננות המנטלית השתנתה, לא מפני שהשעון צילצל. ימים נדמו ארוכים יותר בצעירותנו, כי המוח הצעיר קולט יותר דימויים ביום אחד מהמוח המבוגר".

רעיון נוסף מציע שתקופת זמן (כמו חודש, למשל) נראית קצרה יותר ככל שיש לנו יותר שנים להשוות אליהן. "תאוריית היחסיות הפרופורציונלית נשמעת אינטואיטיבית אם נחשוב כיצד שנה אחת בחייו של מישהו בן 75 עשויה להרגיש מהירה יותר, למשל, לעומת שנה בחייו של ילד בן עשר", מסבירות חוקרות מדעי המוח מויראן אייריש (Muireann Irish) וקלייר או'קלאהאן (Claire O'Callaghan), גם הן במאמר ב-The Conversation.

"הזיכרון עשוי להחזיק את המפתח לתפיסת הזמן, מאחר שהבהירות של הזיכרונות שלנו נחשבת כגורם שמעצב את החוויה שלנו של הזמן. אנחנו משקפים את עברנו ומשתמשים באירועים היסטוריים כדי לגבש תחושת עצמי שנפרשת לאורך הזמן".

בעוד שהתופעה עדיין נחקרת על ידי קבוצות רבות, ישנה השערה שתפיסת הזמן שלנו משתנה בהתאם לכמות החוויות החדשות והמסקרנות שאנחנו חווים ככל שאנו מתבגרים. נסו לחוות כמה שיותר מהן - לפני שיהיה מאוחר מדי.

מקורות:

• קטעים מ- Why time seems to go by more quickly as we get older מאת The Conversation שנכתב ע"י: Christian Yates.

• קטעים מ-The Strange Science Behind Time Feeling Faster As You Age מאת IFLScience שנכתב ע"י: James Felton.

• קטעים מ- Why We Feel Time Speed Up as We Start to Get Older מאת Psychology Today שנכתב ע"י: Steve Taylor.