החדר השקט ביותר בעולם, המקום שבו תשמעו את הדם זורם בעורקיכם

האם הייתם מסוגלים לשרוד לילה בחדר השקט בעולם תמורת מיליון דולר? האמת מאחורי האתגר הוויראלי מדהימה ומטרידה הרבה יותר מהמיתוס. מיקרוסופט בנתה מקום שבו השקט כל כך מוחלט, עד שאתם הופכים להיות הרעש היחיד שקיים. מה באמת קורה לגוף ולנפש כשנכנסים פנימה, ולמה אף אחד לא החזיק מעמד יותר משעה? התשובות ידהימו אתכם.

הסיפור מתחיל כמו אגדה אורבנית מודרנית, לחישה שמתפשטת בפורומים נידחים של האינטרנט וצוברת תאוצה עד שהיא הופכת לאמת ויראלית. הרעיון פשוט ומפתה: במעמקי מטה מיקרוסופט, קיים חדר. לא סתם חדר, אלא המקום השקט ביותר על פני כדור הארץ. האתגר, כך מספרים, הוא לשרוד בו לילה שלם, לבד, בחושך מוחלט. מי שיצלח את המשימה יצא משם עם מיליון דולר. זה נשמע כמו הכסף הקל בעולם. מה כבר יכול להיות כל כך קשה בלשבת בשקט? אבל אז מגיעה תפנית בעלילה. איש מעולם לא הצליח. לא קרוב אפילו. השיא הלא רשמי עומד על פחות משעה. אנשים יוצאים משם מעורערים, מדווחים על הזיות, מאבדים את שיווי המשקל, מתחננים שיכניסו אותם חזרה לעולם הרועש והמוכר. הסיפור הזה, על אף שהוא שגוי בפרט המרכזי והמפתה ביותר שלו - פרס מיליון הדולר - חושף אמת עמוקה ומטרידה הרבה יותר: השקט המוחלט אינו שליו. הוא אינו ריק. הוא רועם, והוא מלא בצליל היחיד שאי אפשר לברוח ממנו - הצליל של עצמכם.

Microsoft B87 / Credit: Microsoft

הסיפור מתחיל בבניין מספר 87 בקמפוס של מיקרוסופט ברדמונד, וושינגטון. מבחוץ, זהו עוד בניין משרדים. אבל בליבו שוכן פלא הנדסי המכונה "חדר נטול הד" (Anechoic Chamber). ב-2015, הוא נכנס לספר השיאים של גינס באופן רשמי, לאחר שמדידות קבעו שרעש הרקע הממוצע בתוכו עומד על מינוס 20.6 דציבלים. כדי להבין עד כמה הנתון הזה קיצוני, צריך להבין את סולם הדציבלים. אפס דציבלים אינו שקט מוחלט, אלא סף השמיעה האנושי התקין. לחישה שקטה נמדדת בכ-30 דציבלים, וספרייה שקטה בכ-40. הפיזיקאים חישבו שהגבול התאורטי התחתון של הדממה המוחלטת באוויר, רעש תנועת מולקולות האוויר בטמפרטורת החדר (תנועה בראונית), עומד על כמינוס 24 דציבלים. החדר של מיקרוסופט מגרד את גבול הבלתי אפשרי. הוא כל כך שקט, עד שהוא שובר את הפיזיקה המוכרת לנו.

כדי להשיג שקט כזה, המהנדסים, בהובלתו של הונדראג' גופאל (Hundraj Gopal), יצרו מבנה שדומה לבובת מטריושקה רוסית. החדר עצמו הוא קוביית בטון ועוד 11 סוגי חומרים, המנותקת לחלוטין מהבניין שמסביבה. היא יושבת על 68 קפיצים בולמי זעזועים עצומים, כך שגם רעידת אדמה קלה לא תעביר ויברציות פנימה. הקוביה הזו נמצאת בתוך קוביה גדולה יותר, שגם היא מבודדת. כל משטח פנימי - הרצפה (שהיא למעשה רשת כבלי פלדה מתוחים), הקירות והתקרה - מכוסה במטריצה צפופה של טריזי פיברגלס באורך של מטר, שנועדו ללכוד ולבלוע כל גל קול שפוגע בהם, במקום להחזיר אותו. 99.99% מאנרגיית הקול נספגת. אין הדהוד. אין הד. צליל שיוצא מפיכם פשוט... נעלם בחלל. זהו חור שחור אקוסטי.

אבל המבנה ההנדסי המדהים הזה הוא רק תפאורה לדרמה האמיתית שמתחוללת כשדלת הפלדה הכבדה, הדומה לדלת של כספת בנק, נסגרת מאחוריכם. בדקות הראשונות, החוויה מסקרנת. האוזניים, הרגילות למבול בלתי פוסק של רעשי רקע, מתחילות להסתגל. הן מגבירות את הרגישות שלהן באופן דרמטי, מחפשות נואשות אחר קלט כלשהו. ואז, הן מוצאות אותו. אתם שומעים את פעימות הלב שלכם, לא כוויברציה עמומה בחזה, אלא כתיפוף קצבי וברור. אתם שומעים את שריקת האוויר הנכנס ויוצא מהריאות. לאחר עוד כמה דקות, מתחילים להופיע צלילים עדינים יותר: גרגור קל ממערכת העיכול, פצפוץ כמעט בלתי נשמע של המפרקים כשאתם זזים, ובקרב אנשים מסוימים - שריקה בתדר גבוה, זרימת הדם דרך העורקים והוורידים בצוואר ובתוך האוזן עצמה. סטיבן אורפילד (Steven Orfield), שמחזיק במעבדה שהחזיקה בשיא הקודם, ניסח זאת באופן מושלם בראיון כשתיאר את החוויה במעבדה שלו: "בחדר נטול ההד, אתה הופך להיות הצליל".

ההתמודדות עם הפסקול הפנימי הזה היא רק השלב הראשון. האתגר הגדול הבא הוא אובדן ההתמצאות. המערכת הווסטיבולרית, מנגנון שיווי המשקל המתוחכם ששוכן באוזן הפנימית, מסתמכת לא רק על ראייה ותחושה, אלא גם על רמזים שמיעתיים עדינים - ההדים הזעירים שהסביבה מחזירה לנו כשאנו נעים. הם מאפשרים למוח למקם אותנו במרחב. בחדר שבו אין הדים כלל, המוח מאבד את אחד העוגנים המרכזיים שלו. אנשים מדווחים על תחושת סחרחורת מיידית, כאילו הרצפה מתנדנדת מתחת לרגליהם. הליכה בקו ישר הופכת למשימה כמעט בלתי אפשרית. הונדראג' גופאל תיאר זאת בראיון לרשת CNN: "כשאתה מסובב את הראש, אתה יכול לשמוע את התנועה הזו... לקחנו את כל הרמזים החיצוניים שמאפשרים לנו להתאזן ולתמרן. זו חוויה מהממת".

כשהגוף מבולבל והאוזניים מוצפות בצלילים פנימיים, המוח נכנס למצב של חסך חושי. המוח האנושי הוא מכונה לייצור תבניות. הוא שונא ואקום. כשאין לו גירויים חיצוניים לעבד, הוא מתחיל לייצר אותם בעצמו. זוהי הנקודה שבה החוויה הופכת ממוזרה למטרידה באמת. אנשים מדווחים על הזיות שמיעתיות - שמיעת צעדים, לחישות, או מוזיקה רחוקה. המוח, בניסיון נואש להבין את השקט המוחלט, פשוט ממציא צלילים כדי למלא את הריק. השקט, באופן פרדוקסלי, הופך להיות רועש להחריד.

אז מדוע מיקרוסופט השקיעה מיליוני דולרים בבניית חדר עינויים פסיכולוגי? התשובה, כמובן, היא שהם לא. המטרה של החדר היא הנדסית לחלוטין, והיא קשורה ישירות לטלפון או למחשב שבו אתם אולי קוראים את הכתבה הזו. בעולם הטכנולוגיה, השקט הוא זהב. כדי לבדוק אם המאוורר במחשב החדש שקט מספיק, צריך למדוד אותו בסביבה שאין בה רעשי רקע. כדי לכייל את הרגישות של המיקרופונים שמשמשים את העוזרת הקולית, צריך לוודא שהם לא קולטים את הזמזום החשמלי הזעיר של ספק הכוח. כל צליל לא רצוי, כל "רעש לבן" או "קליק" שרכיב אלקטרוני מפיק, יכול לפגוע בחוויית המשתמש. בתוך החדר השקט, המהנדסים יכולים למדוד את הרעש העצמי של מטען חשמלי, את צליל הלחיצה על מקש במקלדת, או את איכות השמע של רמקול בצורה הטהורה ביותר, ללא שום הפרעה מהעולם החיצון. זהו כלי מחקר חיוני שמאפשר להם לשפר את המוצרים שאנו משתמשים בהם מדי יום.

ומה בנוגע לאתגר מיליון הדולר ושיא השהייה של פחות משעה? ובכן, המיתוס הזה הוא הכלאה של עובדות ממקומות שונים. הפרס הכספי הוא המצאה מוחלטת. אך סיפורי הסיבולת, והשיא הלא רשמי של כ-55 דקות, מקורם אינו בחדר של מיקרוסופט, אלא במעבדות אורפילד במיניאפוליס, שהחזיקו בשיא הקודם. האנקדוטות הללו נדדו ברשת והוצמדו לחדר החדש והמפורסם יותר של מיקרוסופט. במתקן של מיקרוסופט, לעומת זאת, הסיפור שונה. החדר מעולם לא נועד לשמש כזירה לסיבולת אנושית. לא מתקיימים בו אתגרים רשמיים, לא מנוהל מעקב אחר שיאים, והוא אינו פתוח לציבור. הפוקוס אינו על כמה זמן אדם יכול לשרוד, אלא עד כמה מושלם השקט יכול להיות למען חדשנות טכנולוגית. האמת, אם כן, מרתקת הרבה יותר מכל אתגר הישרדות מומצא. ובכל זאת, מי שנכנס פנימה מגלה אמת עמוקה - השקט המוחלט אינו שלווה ריקה, אלא מראה המפנה אותנו פנימה, אל הפסקול הסודי של הגוף והתודעה שלנו. אולי זה לא אתגר שמעניק מיליון דולר, אבל זו חוויה ששווה לא פחות - הצצה נדירה אל תוך עצמנו.

מקורות:

Audio Lab | Microsoft: Inside B87

Inside the world’s quietest room

Quietest place

In the Earth’s Quietest Room, You Can Hear Yourself Blink