אנחנו אוהבים לחשוב שבני אדם הם מיוחדים. למין שלנו בהחלט יש כמה הישגים מרשימים בהשוואה לאלה של קרובי משפחתנו החיים הקרובים ביותר, השימפנזים והבונובים. כן, מינים אלה נלחמים, מתקשרים ומשתמשים בכלים. אך אף אחד מהם לא פיתח שפה פורמלית, טס לחלל, שינה את מהלך האקלים של כוכב הלכת שלנו, צייר את המונה ליזה, הלחין את הדנובה הכחולה, הגה את האינטרנט או המציא רוכסן.
זה נראה מוזר שלקרובי משפחתנו הקרובים ביותר יש שאיפות כה נמוכות (אם כי ניתן לטעון שיש להם יותר שלווה - ובכן, פרט למלחמת השימפנזים בגומבה). האם תהיתם אי פעם מדוע אין עוד מין כמונו? נימוק אחד רומז כי לא היינו כל כך ייחודיים אלמלא הרגנו חלק מקרובינו.
לפני כשישה מיליון שנה התפתח ענף קופים והפך למין הראשון של הסוג הומו (Homo). בני האדם המוקדמים האלה נפטרו מזרועותיהם הארוכות של הקופים עבור רגליים חזקות יותר. אמנם הם כבר לא יכלו לטייל על עצים, אך הם יכלו לעמוד זקוף, ללכת וליישב מערכות אקולוגיות חדשות, הרחק מהיער. מוחם של בני האדם המוקדמים גדל עד שהשתמשנו בכלים מורכבים כדי לצוד בעלי חיים גדולים, להקים מדורות ולבנות מחסות.
עד שההומו ספיינס הגיע לסצינה, לפני כ-300,000 שנה, היינו מין ההומו התשיעי, והצטרפנו להביליס, ארקטוס, רודולפנסיס, היידלברגנסיס, פלורסיינסיס, ניאנדרתלנסיס, נאלדי ולוזוננסיס. רבים מהמינים הללו חיו תקופות זמן ארוכות בהרבה ממה שאנו חיים, ובכל זאת אנו מקבלים את כל תשומת הלב. אז הגיע הזמן למפגש משפחתי.
הומו הביליס (Homo habilis): האדם המיומן (2.4 מיליון עד 1.4 מיליון שנה לאחור)
בשנת 1960, צוות חוקרים חשף שרידים מאובנים של אדם מוקדם בטנזניה. למאובנים אלה היו חלל מוח מעט גדול יותר מזה של קופים. בחשד כי פרטים אלה היו אחראים לאלפי כלי האבן שנמצאו בסמוך לאתר, המדענים כינו את המין "האדם המיומן" - הומו הביליס (Homo habilis). לאחר שהתפתח לפני 2.4 מיליון שנה כמעט, הומו הביליס נחשב עבור רבים כחבר הראשון בסוג הומו שהתפתח מקופים.
הומו הביליס היה קטן, שקל בסביבות 32 ק"ג והתנשא לגובה של 100 עד 138 ס"מ. אנו גם יודעים כי ההומו הביליס יצר כלים מורכבים, כולל אבנים ששימשו לשחיטת חיות. ההומו הביליס חי כחבר היחיד בסוג שלנו כמעט מיליון שנה.
הומו ארקטוס (Homo erectus): המטייל הנצחי (1.89 מיליון עד 110,000 שנה לאחור)
כפי שהשם מרמז, הומו ארקטוס הוא מין ההומו הידוע הראשון שעמד זקוף לחלוטין. הומו ארקטוס הציג פרופורציות אנושיות מודרניות אחרות, המובחנות מאלה של קופים: זרועות קצרות יותר ביחס לפלג גוף עליון, ורגליים ארוכות המותאמות להליכה ולריצה, ולא לטיפוס על עצים.
הומו ארקטוס הוא האדם הראשון עם חלל מוח גדול משמעותית מזה של קופים. היו להם גם שיניים קטנות יותר. ההסתגלות האחרונה ככל הנראה עזרה להומו ארקטוס לאכול בשר ולעכל חלבון במהירות. זה יתדלק את הדרישות התזונתיות המוגברות שהגיעו עם גופים גבוהים יותר ומוחות גדולים יותר.
למעשה, מדענים מצאו מדורות ומוקדי אש ליד שרידי הומו ארקטוס, מה שמרמז שהם היו בני האדם הראשונים שהתעסקו בבישול - פעילות אנושית ייחודית שהעניקה לנו גישה למזון הניתן לעיכול בקלות, המאפשר למוחנו ולגופנו לצמוח. הומו ארקטוס היה מין מצליח מאד. הוא התהלך על כדור הארץ לתקופה שנמשכה כמעט פי תשע מתקופתנו הנוכחית.
הומו רודולפנסיס (Homo rudolfensis): המוזר (1.9 מיליון עד 1.8 מיליון שנה לאחור)
אנו יודעים מעט על ההומו רודולפנסיס, הומיניד שהתגלה בסמוך לאגם רודולף בקניה (המכונה כיום אגם טורקאנה). להומו רודולפנסיס היה מוח גדול משמעותית מאשר ההומו הביליס - אינדיקטור טוב לכך שהמין היה אנושי. עם זאת, יש מדענים הטוענים כי יתכן ויסווג טוב יותר עם הסוג אוסטרלופיתקוס, קרוב משפחה של ההומו, בגלל גודלו הקטן יותר ודמיון של האגן והכתפיים.
הומו היידלברגנסיס (Homo heidelbergensis): הצייד (700,000 עד 200,000 שנה לאחור)
לפני כ-700,000 שנה, הומו היידלברגנסיס (המכונה לעיתים הומו רודזינזיס) הגיע לאירופה ולמזרח אפריקה. מדענים חושבים שבני האדם הקטנים והרחבים האלה היו הראשונים לחיות במקומות קרים.
שרידי בעלי חיים כמו סוסים, פילים, היפופוטמים וקרנפים, נמצאו יחד עם ההומו היידלברגנסיס. הקרבה הזו מציעה שקבוצת בני אדם זו הייתה הראשונה שצדה בעלי חיים גדולים יותר בעזרת חניתות. כדי להישאר מחוממים, בני האדם האלה למדו גם כיצד לשלוט באש, והם בנו מחסות פשוטים מעץ ומאבן. מרבית המדענים מסכימים כי הענף האפריקני של ההומו היידלברגנסיס הוליד את המין שלנו, הומו ספיינס.
הומו פלורסיינסיס (Homo floresiensis): ההוביט (לפני 100,000 עד 50,000 שנה)
הומו פלורסיינסיס מוכר רק משרידים שנמצאו בשנת 2003 באי פלורס, אינדונזיה. יחד עם שרידי ההומו פלורסיינסיס היו כמה כלי אבן, פילים ננסיים ודרקוני קומודו - גילוי שמצייר סצנה די מעניינת מחיי האי של בני האדם הקטנים הללו.
הבידוד של ההומו פלורסיינסיס ככל הנראה תרם למוחו הקטן ולגובהו הנמוך (מוערך בכ-106 ס"מ מפרט נקבי). למעשה, גודלו תואם את העיקרון האקולוגי של גמדות איים, החוזה כי בעלי חיים מצמצמים את גודל גופם כאשר טווח האיכלוס שלהם מוגבל לסביבת אי קטן. ההומו פלורסיינסיס הכין כלי אבן וצד פילים ננסיים, שגודלם הקטן הוא דוגמה נוספת לגמדות איים. כיצד הגיע ההומו פלורסיינסיס לאי שלו עדיין לא ידוע - האי הקרוב ביותר לפלורס נמצא במרחק 10 ק"מ של ים קשוח.
הומו ניאנדרתלנסיס (Homo neanderthalensis): החושבים (400,000 - 40,000 שנה לאחור)
תגידו שלום לקרובי משפחתנו הקרובים ביותר - הניאנדרטלים. הניאנדרטלים היו נמוכים ומוצקים יותר מאיתנו, אך היה להם מוח שהיה בגודל, או אפילו גדול יותר משלנו. ניאנדרטלים חיו חיים קשוחים. אנו מוצאים עצמות המלאות בשברים, מה שמציע שהם לא תמיד הצליחו כשהם צידו בעלי חיים גדולים. הם גם חיו בסביבות קרות מאד באירופה ובדרום מזרח ומרכז אסיה. כדי להתמודד, הם הקימו מדורות וחיו במחסות מורכבים. הם גם יצרו בגדים, תוך שימוש בכלים מורכבים כמו מחטי תפירה עשויות מעצם.
מדענים מצאו עשרות שלדים ניאנדרטליים שלמים לחלוטין באתרים רבים, מה שמרמז כי הניאנדרטלים קברו את מתיהם וסימנו את קבריהם. זה מצביע על כך שניאנדרטלים ערכו את סוג המעשים הסמליים הקשורים לתהליכים הקוגניטיביים המובילים לשפה.
קבריהם גם עזרו לבני אדם מודרניים: עם כל כך הרבה דגימות שלמות, המדענים חילצו בהצלחה DNA של ניאנדרטאל. בעזרתו, החוקרים מצאו כי בשלב מסוים בני אדם וניאנדרטלים הזדווגו.
הומו נאלדי (Homo naledi): המצטרף האניגמטי (335,000 עד 236,000 שנה לאחור)
הומו נאלדי היו הומינידים קטנים שחיו בדרום אפריקה. איננו יודעים הרבה על ההומו נאלדי, מכיוון שהם התגלו רק בסוף 2015. במשלחת בודדה, מדענים חפרו 1,550 דגימות מדהימות של לפחות 15 אנשים. דגימות אלה מראות לנו כי ההומו נאלדי היו קטנים (בסביבות 144 ס"מ). בעוד שהחפירה חשפה אוצר של מאובנים אנושיים, החוקרים לא מצאו כלים או בעלי חיים אחרים לצד ההומו נאלדי, ולכן אורח חייהם נשאר תעלומה.
הומו לוזוננסיס (Homo luzonensis): ממצא פולמוסי (לפני 67,000 שנה לפחות)
בשנת 2019 ביקרו חוקרים במערה קטנה באי בצפון אינדונזיה. בהשראת גילויו של ההומו פלורסיינסיס, תהו המדענים אם באיים אחרים גם היו תושבים אנושיים. החוקרים גילו את הזהב - סוג של. אף על פי שהם מצאו שרידים אנושיים, הם חשפו רק שבע שיניים, שלוש עצמות רגליים, שתי עצמות אצבעות ושבר מעצם ירך. עם זאת, בשל בידודו הגיאוגרפי והגודל הקטן שלו, המדענים הרגישו בטוחים בהצהרה כי מין זה לא היה ידוע למדע. הם קראו לו לוזוננסיס על שם לוזון, האי בו הוא נמצא.
חלק מהחוקרים מטילים ספק בממצא, וטוענים כי לא היו מספיק ממצאים כדי לשלול כי ההומו לוזוננסיס הוא גרסה של המין המוכר הומו פלורסיינסיס. הגילוי חידש את השאלות כיצד בדיוק הגיעו בני האדם האלה לאיים.
החכמים נשארים אחרונים
לא כל בני האדם הנכחדים האלה היו קיימים יחד עם אבות אבותינו ההומו ספיינס. רובם כנראה נכחדו בגלל שינויים קיצוניים באקלים. עם זאת, מדענים חושדים שלא היינו ידידותיים למינים כמו ההומו ניאנדרתלנסיס שחיו לצדנו. לאחר שבני האדם עברו לאירופה, המספרים של הניאנדרטלים החלו להתדלדל. מכיוון שכולנו יודעים למה בני אדם מסוגלים - מעשי חמלה גדולים, אך גם מלחמה ואלימות - אנחנו לא באמת צריכים לנחש מה קרה. התמודדנו על מרחב ומזון, וניצחנו את קרובי משפחתנו הקרובים ביותר. העובדה שהם המשיכו כל כך הרבה זמן מציעה שהתוצאה הייתה יכולה לפנות בקלות נגדנו.
נראה כי אויבינו היו, ככל הנראה, אוהבינו. מדענים חילצו מעט DNA מדגימות ניאנדרטאליות והדגימו כי הומו ספיינס והומו ניאנדרתלנסיס הזדווגו; למעשה, הגנומים שלנו כוללים כולם אחוז עד שמונה אחוזים של DNA ניאנדרטלי. הניאנדרטלים אינם לבד בהשאירם את חותם בתוכנית הגנטית שלנו - חלקנו עשויים לחלוק DNA מבני אדם ארכאיים שהתגלו במערת דניסובה (Denisova Cave) בהרי אלטאי בסיביר. למרות שאין לנו מספיק שרידים כדי לתאר מינים בקבוצה הדניסובית, המדענים הצליחו לאסוף DNA מעצם אצבע נשית. מרבית המדענים מציעים כי הדניסובים סבלו מאותו גורל כמו הניאנדרטלים: הם הובסו על ידי אבות אבותינו, אך רק לאחר שחלקו מיטות קדומות.
נושא המינים קצת מורכב יותר
אז אנו יודעים שאנחנו, ההומו ספיינס, לא היינו לבד. לפני זמן רב, היה הרבה יותר מגוון אנושי; הומו סאפיינס חי לצד שמונת מינים של בני אדם שנכחדו לפני כ-300,000 שנה ואותם סקרנו עד כה. עד לפני 15,000 שנה חלקנו מערות עם מין אנושי אחר המכונה הדניסובים. ושרידים מאובנים מצביעים על מספר גבוה עוד יותר של מינים אנושיים מוקדמים שאיכלסו את כדור הארץ לפני שהמין שלנו הגיע.
אז, כמה מינים אנושיים מוקדמים באמת היו?
כשזה מגיע לגלות בדיוק כמה מינים שונים של בני אדם היו קיימים, זה מסתבך די מהר, בעיקר בגלל שחוקרים ממשיכים לחשוף מאובנים חדשים שבסופו של דבר הם מינים נפרדים לחלוטין ולא מוכרים מהעבר. "המספר הולך ועולה, והוא משתנה בהתאם למי שאתה מדבר איתו", אומר ג'ון סטיוארט (John Stewart), פליאונטולוג אבולוציוני מאוניברסיטת בורנמות' בבריטניה. כמה חוקרים טוענים שהמין המכונה הומו ארקטוס מורכב למעשה מכמה מינים שונים, כולל הומו גאורגיקוס והומו ארגסטר. "הכל קשור להגדרה של מין ולמידת הכלת השונות בתוך מין", אומר סטיוארט. "זה יכול להפוך לדיון קצת מעצבן ופדנטי, כי כולם רוצים תשובה. אבל האמת היא שזה באמת תלוי".
מהו מין?
פעם ההגדרה של מין הייתה נחמדה ופשוטה: אם שני פרטים יכלו להוליד צאצאים פוריים, הם היו מאותו מין. לדוגמה, סוס וחמור יכולים להזדווג כדי ליצור פרד, אבל פרדות לא מצליחים להתרבות אחד עם השני. לכן, סוסים וחמורים, למרות שהם דומים מבחינה ביולוגית, אינם אותו מין. עם זאת, בעשורים האחרונים, הפשטות הזו פינתה את מקומה לדיון מדעי מורכב יותר על איך להגדיר מין. מבקרי הגדרת ההכלאה מציינים שלא כל החיים מתרבים מינית; מספר צמחים וחיידקים יכולים להתרבות באופן א-מיני.
אחרים טוענים שעלינו להגדיר מינים על ידי קיבוץ אורגניזמים בעלי תכונות אנטומיות דומות, אך לשיטה זו יש גם חולשות. יכולה להיות שונות מורפולוגית משמעותית בין המינים ואפילו בין פרטים מאותו מין באזורים שונים של העולם, מה שהופך זאת לדרך סובייקטיבית מאוד לסיווג חיים. חלק מהביולוגים מעדיפים להשתמש ב-DNA כדי לשרטט את הקווים בין המינים, ועם הטכנולוגיה המתקדמת, הם יכולים לעשות זאת בדיוק הולך וגדל. אבל אין לנו את ה-DNA של כל אדם קדום - הגנום של הומו ארקטוס, למשל, מעולם לא עבר ריצוף.
זה נעשה אפילו עמום יותר כשחושבים שעד 2% מה-DNA של האירופאי הממוצע מגיע מהניאנדרטלים ועד 6% מה-DNA של חלק מהמלנזים (ילידים מאיים באוקיאניה, צפונית מזרחית לאוסטרליה) מגיע מהדניסובים. אז, האם אנחנו מין נפרד מהאבות הקדמונים הללו?
לאחר שלקחו את כל זה בחשבון, כמה מומחים טוענים שהמושג של מין אינו קיים בפועל. אבל אחרים אומרים שלמרות שכמעט בלתי אפשרי להשיג הגדרה בבטון יצוק של מין, זה עדיין שווה את המאמץ כדי שנוכל לדבר על אבולוציה - כולל האבולוציה של המין שלנו - בצורה משמעותית.
אז אנחנו בערבובייה, בידיעה שמין אומר דברים שונים לאנשים שונים - מה שאומר, כמובן, שאנשים לא יסכימו על כמה מינים של בני אדם היו קיימים בעבר. זו גם שאלה של מה נחשב בן אדם. כדי לענות על שאלה זו, זה עוזר להבין את המילה הומיננאים (hominin), קבוצה גדולה הכוללת בני אדם ושימפנזים שחוזרים לאב הקדמון המשותף שלהם.
אם נחליט שבני אדם הם כל מה שהגיע לאחר התפצלותנו משימפנזים קדומים לפני כ-6 עד 7 מיליון שנה, אז סביר להניח שזו קבוצה מגוונת. המוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע סמיתסוניאן מנה לפחות 21 מינים אנושיים המוכרים על ידי רוב המדענים. נכון, זו לא רשימה מלאה לחלוטין; הדניסובים, למשל, נעדרים.
אלה ברשימה כוללים הומו סאפיינס, ניאנדרטלים, אנשי ההוביט האינדונזיים, הומו ארקטוס והומו נאלידי. הרשימה כוללת גם מינים אחרים שהתקיימו קרוב יותר בזמן לאב הקדמון המשותף של בני האדם והשימפנזים, ולכן נראים יותר כמו שימפנזים מאשר בני אדם של ימינו. למרות המראה שלהם, מינים אלה עדיין מוכרים כבני אדם מוקדמים.
אם הסמיתסוניאן אומר שיש 21, אז אתם יכולים להיות בטוחים שהמגוון גדול הרבה יותר. הסיבה לכך היא שהרשימה שוגה בצד של הזהירות, בוחרת את המינים הקרובים להכרה אוניברסלית. לדוגמה, המין האנושי הננסי שהתגלה לאחרונה, ההומו לוזוננסיס, המוכר רק מכמה עצמות ממערה בפיליפינים, אינו נכלל ברשימת הסמיתסוניאן. החוקרים גם חושדים שיש עוד מינים מאובנים רבים שטרם נחפרו.
מקורות:
