חבלים מזהב באורך של כמה מטרים, מטבעות נפוליאונים, תכשיטים ונציאניים, חגורות יהלום, אזמרגדים בגודל ביצי יען וחביות פתיתי זהב... אלה רק חלק מהאוצרות שסופר כי הוטמנו בתוך מקדש פדמנאבאסוואמי (Padmanabhaswamy). אך סכנות איומות עשויות לארוב למי שיעז לפתוח את הדלת המסתורית החתומה של המקדש.
מקדש פדמנאבאסוואמי הוא מקדש הינדי הממוקם בטריוונדרום, במדינת קרלה שבדרום-מערב הודו. האלוהות העיקרית שלה מוקדש המקדש היא וישנו, בעיקר בתנוחת ה'אננתשאינאם' (Anantashayanam) שלו. בתנוחה זו, האל מתואר במצב של תרדמה קוסמית מודעת והוא נשען על גופו של הנחש בעל חמשת הברדסים, אדיששאן (Adisheshan).
מבחינה ארכיטקטונית, המקדש הוא שילוב של סגנון קרלה המקומי והסגנון הדרווידיאני (Darvidian) הנפוץ במדינה השכנה טאמיל נאדו. המאפיין הבולט ביותר במקדש פדמנאבאסוואמי הוא הדלת המסתורית החתומה שלו, המובילה לכספת B, שלגבי תוכנה הועלו הרבה ספקולציות. פירוש המילה 'פדמבהא' (‘Padmabha’) הוא 'זה המתהווה מהלוטוס' וזוהי התייחסות לאל ברהמה היושב על לוטוס המגיח מטבורו של וישנו השוכב. מתיאור זה של ברהמה קיבל מקדש פדמנאבאסוואמי את שמו.
אמנם לא ברור מתי נבנה מקדש פדמנאבאסוואמי, אך כבר במאה ה-6 לספירה ניתן למצוא אזכורים לאתר קדוש זה בספרות הטמילית העתיקה. משורר-קדוש מהמאה ה-9 לספירה בשם נמלוואר (Nammalwar) כתב כי למקדש ולעיר היו חומות הבנויות כולן זהב טהור. אירועים ממאות מאוחרות יותר תועדו טוב יותר וכיום אנו מודעים לכך שבמקדש נערכו מספר שיפוצים חשובים במהלך המאה ה-18. יתר על כן, ההיסטוריה היומיומית של המקדש תועדה על עלי דקל בין המאות ה-14 וה-17.
ההיבט המסקרן ביותר במקדש פדמנאבאסוואמי הוא הדלת החתומה שמובילה לכספת B. במקדש ישנן חמש כספות דומות, אולם אלה כבר נפתחו בעבר. כספת B נותרה לכאורה ללא הפרעה. שאר הכספות תפקדו כמאגרים של אוצרות המקדש, ובאופן כללי משערים כי כספת B משרתת את אותה מטרה. בשונה משאר החדרים הסודיים, איש לא העז לפתוח את כספת B. הדלת המסיבית של הכספת החתומה הזו מסומנת בדמויות של שתי קוברות ענק. עבור חלק מהאנשים זה מתפרש כסימן שאסון יקרה לכל מי שיעז לפתוח את הכספת. במהלך השנים צמחו אגדות רבות סביב הכספת המסתורית הזו, מה שגרם לעובדות ולדימיון להתערבב.
אחת האגדות סביב כספת B היא שאי אפשר לפתוח את הדלת שלה כרגע. נטען כי דלת הכספת חתומה בכישוף של גלי קול ממזמור סודי שאבד. בנוסף, נטען כי רק אדם קדוש בעל ידע של מזמור זה יוכל לפתוח את דלת הכספת. סיפור נוסף על כספת B מגיע ממדריך הטיולים של אמילי גילכריסט האץ' (Emily Gilchrist Hatch) מ-1933, Travancore: A Guide Book for the Visitor. האץ' מספרת כי בשנת 1931, קבוצה של אנשים ניסתה להיכנס לכספת B. הם גילו שהאזור שורץ בקוברות וברחו על נפשם. ישנם גם סיפורים רבים הנוגעים לתוכן הכספת, ורוב האנשים משערים כי כמות אדירה של ממון טמונה בה. יש גם הסבורים כי אין לפתוח את הכספת, שמא העולם יוכה באסון שיביא את הקץ לעצם קיומנו.
למרות הסיפורים הללו, רשומות המקדשים שהוצגו על ידי וינוד ראי (Vinod Rai), המבקר הכללי ה-11 של הודו, הצביעו על כך שכספת B אכן נפתחה בעבר - למעשה שבע פעמים בהיסטוריה המודרנית (פעמיים בשנת 1990 ועוד חמש פעמים בשנת 2002). זה הטיל ספק בלגיטימיות של משפחת המלוכה טרוונקור (Travancore Royal Family), שהם שומרי המקדש. עם זאת, הם ציינו כי באותם מקרים נפתח רק תא הכניסה של הכספת, בעוד שבתא הראשי עדיין לא נגעו. הנסיכה לקשמי באי (Princess Lakshmi Bayi) הבהירה בשנת 2019 כי רק הדלת החיצונית של כספת B נפתחה "על ידי המשקיפים שמונו על ידי בית המשפט העליון."
בשנת 2019, נציג של משפחת המלוכה טען בבית המשפט כי עליהם להישאר האחראים להחלטה של מה קורה לכספת B ולהמשיך להיות שומרי המקדש: "אני מתנגד בתוקף לפסק הדין שהכריז כי לנאמן אין זכויות על המקדש. מלך טרוונקור בנה את המקדש. מאוחר יותר, בשנת 1750, הוא הקדיש את מדינתו הנסיכותית ללורד פדמנאבאסוואמי והכריז על עצמו כמשרת האל הקדוש". משפחת המלוכה גם טוענת כי פתיחת כספת B תהיה "נגד אמונה ומסורת".
עם זאת, בכתב העת Outlook מדווחים כי "בשנת 2012 נעשה ניסיון רשמי להיכנס לכספת B. הבוחנים הסירו את סורג הברזל, קו ההגנה הראשון. ואז, לאחר חדר כניסה, היה חלון מאובטח על ידי שלושה מנעולים. הם הסירו שני מנעולים, אך לא הצליחו לפתוח את השלישי". יש הממשיכים לתמוך בדעה כי אין לפתוח את הדלת האחרונה של הכספת. אחרים, לעומת זאת, סבורים כי יש להיכנס לכספת B כדי שאוצרותיה יוכלו להיות מבוקרים ומקוטלגים כראוי כדי למנוע גניבה ואובדן נכסים.
מקורות:
