שנת 1952, עמוק בתוך יערות עצי הארז והמהגוני הלוהטים של דרום מקסיקו, לאחר ארבע שנים של עבודה מפרכת, סיים סוף סוף הארכיאולוג אלברטו רוס לוילייר (Alberto Ruz Lhuillier) לפנות את ההריסות מגרם המדרגות במטרה לפנות גישה לקבר הנסתר של 'פאקאל הגדול' (Pakal the Great). פה גילה רוס שרידי שלדים של חמישה או שישה אנשים צעירים, שהוקרבו לאלים. את סוף המעבר חסמה אבן משולשת גדולת מידות, מאחוריה – קברו של המלך 'פאקאל הגדול'. בפנים מונח לוח אבן גדול ומגולף, המכסה את הסרקופג המונוליתי. כאשר הורם הלוח נמצא שלד גופתו של פאקאל. פני הגולגולת היו מכוסות במסיכת מוזאיקה מדהימה של אבן ירקן (Jade), הנמצאת כיום במוזיאון האנתרופולוגי של מקסיקו סיטי. כשמצא את הסרקופג השלם של שליט המאיה, נכנס רוס לדפי ההיסטוריה על כך שגילה את התגלית המדהימה ביותר שנחשפה אי פעם במסו-אמריקה. רוס תיאר את תא הקבורה המהפנט בכתב העת שלו:
"מתוך הצללים הכהים נגלה מראה מהאגדות, מבט פנטסטי וטרנסצנדנטי על עולם אחר. זה נראה כמו מערת קסמים מפוסלת מקרח, הקירות מנצנצים ובוהקים כמו גבישי שלג... זה עשה רושם של קָפֶּלָה נטושה. תבליטי דמויות צעדו לאורך הקירות. ואז העיניים שלי הביטו על הרצפה, שהיתה כמעט כולה אבן מגולפת ענקית ושמורה לחלוטין."
שליט המאיה המפורסם ביותר, פאקאל הגדול, קנה את תהילתו בזכות אריכות-ימיו - הוא עלה למלוכה בשנת 615, בהיותו בן 12 ושלט 68 שנים - ובזכות המבנים המרשימים שנותרו מימיו: ארמון מפואר, מקדשים ובעיקר פירמידת הקבורה שנבנתה לכבודו. פירמידה זאת היא מצבת הזיכרון המרשימה ביותר שהוקמה לשליט יחיד בכל אמריקה הקדומה ובתוכה קריפטה וארון קבורה אדיר־ממדים.
האתר המסתורי המכונה כיום פאלנקה (Palenque), היה מוכה בסכסוכים גם בעת העתיקה וכך גם בעת המודרנית. היום באתר כ-15 מבנים נראים וכ-500 מבנים נוספים עדיין קבורים בג’ונגל. פירמידת המדרגות (Step pyramid) שבתוכה התגלה הסרקופג של פאקאל, ידועה כיום כ'מקדש הכתובות' (Temple of the Inscriptions) בשל הגליפים (Glyphs) האיקונוגרפיים המעטרים אותה. בשנות ה-70 הגליפים הללו פוענחו סוף סוף והם מספרים סיפורים מאיימים של לוחמה והקרבת קורבנות אדם.
בסמוך ל'מקדש הכתובות' נמצאת פירמידת מדרגות נוספת ומרשימה פחות, המכונה 'מקדש 13' (Temple XIII), שבה התגלתה בשנת 1994 קריפטה מכובדת נוספת של המאיה. זהותה של אשת המסתורין שנקברה בה נותרת שנויה במחלוקת מכיוון שאין שום גליפים על הפירמידה, על הסרקופג או בתוך הקבר. היא ידועה בפשטות כ'מלכה האדומה', בשל השכבה העבה של צינובר (אבקת סולפיד הכספית) שעטפה את עצמותיה, הזהה לצינובר שנמצא על שרידיו של פאקאל.
אתר במחלוקת תמידית
אניגמות ומחלוקות נערמות כל כך מהר בפאלנקה, שקשה לעמוד בקצב. המבנים המגלתיים המרהיבים עצמם מעוררים השתאות. לכאורה הם נבנו על ידי עם בעל ידע מתקדם באסטרונומיה ובמתמטיקה, אך עם זאת היו להם רק כלי אבן בסיסיים והם לא הצליחו להמציא את הגלגל. פאלנקה היא ביתה, על פי אנשי האקדמיה המיינסטרימית, של אמת המים המווסתת העתיקה ביותר בעולם ומטרתה היא עדיין חידה.
תעלות מים תת קרקעיות התגלו ממש מתחת ל'מקדש הכתובות', ומשקפות את התגליות האחרונות באתר האצטקי הלא פחות מוזר - טאוטיווקאן (Teotihuacan), המכונה "המקום בו אנשים הופכים לאלים". תאי הקבורה של שני אנשי האליטה של המאיה מוזרים בגלל אבקת סולפיד הכספית ונטיפי הקריסטל שתיאר רוס. כל זה ועוד, עורר את קהילת ההיסטוריה האלטרנטיבית, המתעקשת שכאשר הופכים אופקית את מכסה הסרקופג של פאקאל, הצלמית מתארת אותו מפעיל את מה שלטענתם עשוי להיות כלי רכב בין כוכבי.
לא רק שפאלנקה היתה עדה לקרבות קטלניים, לחטיפות ולהרג פולחני בימי קדם, אלא שכיום זהו אזור מלחמה אינטלקטואלית. בתוך הקהילה האקדמית המיינסטרמית, נוצרו שני פלגים המתווכחים בדיונים סוערים על נושא המידע הביוגרפי שמפוענח מהגליפים והניתוחים האנתרופולוגיים של השרידים. האפיגרפים עירערו על הממצאים המקוריים אליהם הגיעו האנתרופולוגים הפיזיים, ברגע שהם פיצחו את לקסיקון המאיה והצליחו לאחזר מידע ביוגרפי בסיסי על השליט שנמצא באתר. היו שתי נקודות מחלוקת עיקריות. מצד אחד, היה הגיל של פאקאל, מכיוון שהגליפים מעידים שהוא היה מעל גיל שמונים, ואילו האנתרופולוגים האמינו שהוא היה בסביבות גיל ארבעים. מצד שני, היעדרם של מומים אנטומיים עורר שאלות, שכן האפיגרפים עמדו על כך שהאיקונוגרפיה של כל השושלת של פאקאל מגלה כי מעמד שלטוני זה נשא תכונות גנטיות ייחודיות שעברו מדור לדור.
המצוד אחר מומים בתוך משפחתו של פאקאל
התאמה פוטנציאלית בין תיאורי המומים של ג'אנאב פאקאל לראיות שבשלד שלו, בוססה במהלך 'השולחן העגול השני של פאלנקה' ('Second Palenque Round Table'). בעבודתם, מסיקים גרין (Green), רוזנבלום (Rosenblum) וסקנדיזו (Scandizzo), מדיוקנאותיו המפוסלים של השליט, כי הוא סבל מ'קלאב פוט' חד צדדי חמור. לטענתם, הדיוקנאות המלאים של פאקאל על 'לוח סימוחובל' (Simojovel Plaque), על עמודים B ו-D של בית D בארמון, ועל מכסה הסרקופג, מראים רגל מעוותת. לדבריהם, רגל מעוותת דומה מוצגת בלוח 2 של 'דמברטון אוקס' (Dumbarton Oaks), המיוחסת להוק (Hok), נכדו של פקאל.
מלבד מומים ברגליים, גרין ועמיתיה מסיקים מהאף הרחב, הִתְאַלּוּת האצבעות, הלסת המאורכת והראש הגדול בדיוקן של ליידי סאק'ק'וק' (Lady S’ak’K’uK), כי אימו של פאקאל ודאי סבלה מההשפעות המעוותות של אקרומגליה מתקדמת. לקאן ב'אלאם (Kan B’alam), בנו של פאקאל ויורש העצר, הייתה אצבע ובוהן שישית, כפי שמתואר בדיוקנו בארמון (עמוד D, בית A). דוגמאות נוספות לפולידקטיליה מגיעות מ'מקדש הכתובות', 'מקדש הצלב המסולסל' (Temple of the Foliated Cross) ו'מקדש השמש' (Temple of the Sun), כולם מיוחסים ליורשו של פאקאל. הוצע כי גם פאקאל עצמו סבל מפולידקטיליה. גרין, רוזנבלום וסקנדיצו נתקלו על מכסה הסרקופג במה שהם רואים כרמז של מום, תאור של הבוהן השמאלית המפוצלת של פאקאל.
למרות שעדיין אין הסכמה פה אחד, ההסכמה בקרב המומחים היא שפאקאל אכן היה בגיל מתקדם מאוד ולא מיוחסים לו מומים גנטיים. עם זאת מוסכם באופן אוניברסלי כי גם לפאקאל וגם למלכה האדומה היו עיוותים בגולגולת ובשיניים. עיוותים אלה, הם מתעקשים, הם תוצאה של שינויים מלאכותיים בגולגולת ובשיניים. השלדים שלהם מתוארים כ"חסונים" והגולגולות כ"מוארכות" בצורתן.
מציאת הראיות האבודות: טיוח של הרשויות?
למעט אלברטו רוס וכל האפיגרפים, שעבודתם אינה נגישה, נראה שהרשות הנוכחית מודאגת יותר מבקרת נזקים פרדיגמטית ומדליפת מידע, ולא מתגליות לגיטימיות. כל מחקר אובייקטיבי המבקש לחקור את הגולגולת של פאקאל, את ניתוחי ה-DNA של הנכבדים או את ניתוחי התיארוך של השרידים, הופך בלתי אפשרי על ידי הרשויות הללו.
בעידן הדיגיטלי הזה, כל אחד יכול לחפש מידע ותמונות של כל דבר ועניין ברשת. כל דבר והכל, למעט תצלומים ודיאגרמות של הגולגולת של פאקאל, תוצאות בדיקות ה-DNA ותוצאות בדיקת תיארוך פחמן-14. כל אלה קיימים בהחלט, כפי שקובע המידע המחשיד והסותר המסופק בדוחות שלהם.
בתוך הדיווחים הרבים לאורך 68 שנים מאז גילוי קברו הנסתר של פאקאל הגדול, יש הרבה התייחסויות ישירות לתיעוד מצולם ולהוצאת הגולגולת לניתוח מעבדה:
"במהלך שלושת הימים הבאים (נובמבר 1952) הופקד המחקר בידי צוות תמיכה: הרופא והאנתרופולוג הפיזי יוסביו דבאלוס הורטדו (Eusebio Davalos Hurtado), מומחה האמנות חוסה סרווין פלנסיה (Jose Servin Palencia), וארטורו רומנו פאצ'קו (Arturo Romano Pacheco), שהוזמן לצלם ולסייע במשימות הכלליות של תיעוד וניתוח במקום. לרגל האירוע הובאו ממכסיקו סיטי ציוד צילום ותאורה וכלים אוסטאומטריים מיוחדים כהכנה למחקר מפורט ועדכני. התקיימו כמה ימי עבודה אינטנסיביים של תיעוד מפורט עד להפסקה של תקופת החגים. הוחלט כי יש להוציא רק את החפצים האישיים מהקבר, יחד עם הגולגולת של המכובד, שעומדת לעבור ניתוח מעבדה יסודי."
תצלומים אלה מעולם לא ראו אור וגם לא "ניתוח המעבדה היסודי" של הגולגולת. הגולגולת לא הוחזרה לסרקופג עד נובמבר 1978 וזה היה רק לאחר שהאפיגרפים הצליחו סוף סוף לתרגם את הגליפים ודרשו במשך כמעט עשור לבחון אותה מחדש. בחינה מחודשת זו לא התרחשה בפועל עד שנת 1999, קרוב לחצי מאה לאחר הממצא הראשוני, עם מסקנות שלא גובשו עד שנת 2005.
משמעות הדבר היא שהגולגולת הייתה ברשות INAH (המכון הלאומי לאנתרופולוגיה והיסטוריה של מקסיקו) במשך 26 שנה. לנוכח התדהמה העולמית שהתעוררה עם הגילוי הראשוני, חשוד מאד שלא הוקדשה יותר תשומת לב ומחקר של הגולגולת בתקופה הזו, במיוחד בשל העובדה שהדיווחים הראשוניים אותגרו. אף קיימת הודאה של סתירה זו בדו"ח שפורסם לאחרונה:
"לאור הוויכוחים המתמשכים, מפתיע כי המחקר הראשוני לא המשיך למחקר מעמיק נוסף באתר של השלד במהלך שנות ה-70, על מנת לפתור את הוויכוחים ההולכים וגוברים. בתקופה שבין גילוי הסרקופג בשנת 1952 למחקר שערכנו לאחרונה בשנת 1999, הוא נפתח מחדש לפחות פעמיים נוספות."
יש לחשוב על חידה נוספת מאותה הצהרה, בעקבות הביטוי "נפתח מחדש לפחות פעמיים נוספות." לפחות? נראה ש-INAH לא בדיוק בטוחים כמה פעמים הם פתחו את מכסה הסרקופג כדי להתעסק בשרידים היקרים האלה. עם החזרת הגולגולת בשנת 1978, נערך סיבוב נוסף של צילומים שנותרו בכספת. מול ההתדרדרות המהירה במצב של השלד, המשיך סולאנו בסדרות צילומים והחליט להזריק לעצמות פרלואיד (Paraloid B-72), מדולל עם טינר. "מפתיע תהיה אחת הדרכים לתאר את המצב. חשוד מאוד זה הרבה יותר מתאים, בהתחשב בחשיבות המדעית ובאינטרס הציבורי הנלהב".
כדי להכניס את כל זה להקשר, התגלית המקורית הגיעה 30 שנה אחרי שהמלך תות, מקבילו של פאקאל, התגלה. לא עולה על הדעת שהקהילה המדעית הקולקטיבית, בשילוב עם הקהל הרחב, לא זעקו כדי להציץ בגולגולת הזו. פאקאל הגדול צריך להיות כוכב רוק ארכיאולוגי ופניה של הציוויליזציה של מאיה, כשדימויו מרוח על מיליוני שערי מגזינים מבריקים. אבל במקום זאת, הוא רוח רפאים מעורפלת.
המצלמה לעולם לא משקרת
גם לאחר פתיחתו האחרונה של הקבר, עדיין לא פורסמו צילומים או דיאגרמות של הגולגולת בכתבי עת מדעיים או הועמדו לרשות הציבור. הצילומים והדיאגרמות שפורסמו, תוחמים את גבולות האבסורד, ונראים כחלק מהונאה אינפנטילית כלשהי. הצילומים (בעיקר פולארויד) כולם בזווית כזו שהגולגולת מוסתרת לחלוטין, בעוד שהדיאגרמות פשוט משמיטות לחלוטין את הגולגולת. חוסר השקיפות הזה מנוגד לחלוטין בתיעוד של המלכה האדומה. היא צולמה ביסודיות ותמונות אלה מוצגות באופן צלול ובהיר.
אין זה מצביע על כך שאין סתירות ביחס לשרידיה שהוצאו כולם מהסרקופג שלה, חקרו אותם במשך כעשור, ואז לטענתם לא ניתן היה להחזיר אותם לסרקופג בגלל בעיות לחות. שרידיה הוחזרו למקום קרוב למקום מנוחתה המקורי. במילים אחרות, מעולם לא נחשף היכן נמצא שלד המלכה האדומה.
כאילו כל זה לא מביך מספיק, ניתן לפקפק במידע הבסיסי לגבי שני אנשי אליטת המאיה האלה, במיוחד כאשר לוקחים בחשבון את משבר האמינות שנוצר. המימדים של פאקאל ושל המלכה האדומה מוטלים בספק על סמך תצפיות פשוטות על ממדי הסרקופגים בהשוואה לנתונים הרשמיים בדבר גובהם. מספרים כי גובהו של פאקאל הוא 1.65 מטר, אך אורך הסרקופג שלו 3.01 מטר. נראה כי דופן הארון היא לא יותר מ-0.4 מטר פנימה מכל צד. זה רק בקירוב גס, אך אם זה מדויק, זה הופך את גובהו של פאקאל ליותר משני מטרים. הערכה זו מחוזקת גם על ידי איקונוגרפיה המתארת לא רק את פאקאל, אלא את כל המעמד השליט המובחנים במידותיהם הגדולות, בראשיהם המאורכים ובתכונות פיזיות ייחודיות אחרות כמו אצבעות ידיים ורגליים מרובות או כפות רגלי 'קלאב פוט'.
האם ניתוח DNA יכול לשפוך מעט אור על הנושא?
ההתקדמות הטכנולוגית בתחום ניתוח ה-DNA היא אולי הכלי הטוב ביותר העומד לרשות החוקרים המתמודדים עם המשימה הקשה של לשפוך אור על החורים האפלים בהיסטוריה העתיקה. פיתוח פרופילים גנטיים לאנשי אליטת המאיה הללו היה אמור להיות חלק מהמחקר של 1999. אין צורך לומר כי פרופילים אלה יהיו חיוניים למחקר נוסף על הציוויליזציה המוצפנת של המאיה. המומחים שהופקדו על משימה זו לא רק שלא מפרסמים את הפרופילים הללו, אלא גם סותרים את עצמם באשר לקיומם:
"נצפו שינויים טפונומיים ברמה המאקרוסקופית והמיקרוסקופית, מה שהופך את קביעת הגיל וגם את הניתוחים האחרים לבעייתיים, וחילוץ DNA אינו אפשרי."
במסגרת אותו דוח ממש, שנכתב בעקבות הפתיחה המחודשת בשנת 1999 והמחקרים הבאים עד לשנת 2005, הם מציינים בבירור כי ניתוח גנטי מגלה שפאקאל והמלכה האדומה אינם קשורים ישירות. היה בלתי אפשרי לדעת זאת אם לא נקצר חומר גנטי:
"ניסיון של קרני מת'סון (Carney Matheson) ועמיתיו לחלץ ולהעריך דגימות DNA מפאקאל ושלושה אנשים אחרים מהאתר, ביניהם המלכה האדומה, נשא פרי רק לאחרונה, לאחר שהתגברו על בעיות הקשורות לשימור לקוי של השרידים והכסוי המסיבי של צינובר. התוצאות הראשוניות דוחות כל קשר גנטי בין פאקאל למלכה האדומה."
חשוב לציין כי מחקר זה פורסם בשנת 2006. מאז חלה התקדמות משמעותית ברגישות וביכולת של ניתוח ה-DNA. יתר על כן, השרידים של שני האנשים הללו נאטמו הרמטית בארונות אבן לפני שהופרעו. עם כיסוי צינובר או בלעדיו, לחות היער המעכלת במהירות עצמות עתיקות לא פגעה במיצוי DNA מוצלח משלדי מאיה דומים רבים שנחשפו לאלמנטים הסביבתיים. למרות זאת לא פורסמו עד כה תוצאות מעודכנות או תוצאות סופיות של השלדים הללו.
האם אפשר להגיע למסקנות עם הראיות שבהישג יד?
לאילו השערות ספקולטיביות ניתן להגיע מהפרודיה הזאת? מה הם מסתירים בדיוק? ניתן לשער באופן סביר, בהתחשב בעדויות האיקונוגרפיות, שהאליטה השלטת של פאלנקה היוותה קבוצה מובחנת גנטית של בני אדם, והטקסונומיה שלהם מאיימת על כל הנרטיב הפרה-קולומביאני הקונבנציונאלי בנוגע לציוויליזציה של המאיה.
יתכן שהגולגולת של פאקאל מציגה עיוותים שלא יכולים להיגרם על ידי עיוות גולגולתי מלאכותי. טכניקות ראשונות של הארכת גולגולת או כריכתה אינן יכולות להסביר חריגות כמו היעדר תפר סגיטלי, נקב העורף הגדול חסר או נפח גולגולתי גדול יותר, שנצפו על ידי חוקרים עצמאיים בתרבויות פרה-קולומביאניות אחרות. יתכן והגולגולת מציגה עדויות לתכונות מוזרות עוד יותר. זה לא נמצא בתחום הזכות האתית של סמכות מדעית, היסטורית או ארכיאולוגית לעוות את ההיסטוריה האנושית במכוון. הסתרת נתונים זו מהווה פירצה חמורה של התנהלות מדעית.
מי היו האנשים שבנו את מאות ואולי אלפי האתרים המופלאים דוגמת אלה שבפאלנקה, אושמאל, צ'יצ'ן איצה, טיקאל, טולום וקובה, הפזורים בשטח הרחב מיוקטאן שבמקסיקו ועד להונדוראס? מדוע זנחו אותם? מה היה אורח חייהם? כיצד רכשו את הידע הנרחב במתמטיקה ובאסטרונומיה עליו מעיד לוח השנה שלהם? הכתב הציורי המוזר שלהם, מבני הפירמידות המרשימים, התכנון האורבני של היישובים, הסגנון האמנותי המתוחכם, שבא לידי ביטוי בציורי הקיר והתבליטים, הקדרות הפוליכרומית המפותחת, כל אלה מסקרנים את החוקרים המתמקדים בהבנת תרבות המאיה מזה כ-150 שנה.
מקורות:
