מגילת הנחושת היא חלק מהמטמון יוצא הדופן של מסמכים מהמאה הראשונה שהתגלו במערות קומראן, הידוע בכינויו מגילות ים המלח. מגילת הנחושת שונה מאוד משאר המסמכים בספריית קומראן. למעשה, היא כל כך חריגה בין מגילות ים המלח - המחבר, הכתב, הסגנון, השפה, הז'אנר, התוכן והמדיום שלה נבדלים משאר המגילות - עד שחוקרים מאמינים שהיא חייבת היתה להיות מונחת במערה בזמן אחר משאר המסמכים העתיקים. כפי שהצהיר פרופסור ריצ'רד פרוינד (Richard Freund), מגילת הנחושת היא "כנראה הייחודית ביותר, החשובה ביותר והכי פחות מובנת".
בעוד שרוב מגילות ים המלח נמצאו על ידי בדואים, מגילת הנחושת, שמוצגת כעת במוזיאון ירדן בעמאן, התגלתה על ידי ארכיאולוגים. המגילה התגלתה בבדיקה שנערכה במערות קומראן על ידי משלחת משותפת של מוזיאון רוקפלר, בית הספר האמריקאי לחקר המזרח ובית הספר הצרפתי למקרא ולארכאולוגיה, שיצאה במרץ 1952 לבדוק את אזור מערות קומראן. במרחק של כקילומטר וחצי מצפון למערת קומראן מס' 1, נמצאה מערה מס' 3 ובה מגילות רבות, בהן מגילת הנחושת. המגילה נתגלתה כשהיא מחולקת לשני חלקים. היא הייתה האחרונה מתוך 15 מגילות שהתגלו במערה, ולכן מכונה 3Q15. בעוד שאר המגילות נכתבו על קלף או על פפירוס, המגילה הזו נכתבה על מתכת: נחושת מעורבת בכ-1% בדיל.
המגילה התגלתה בקומראן שהייתה בשלטון ירדן, ועל כן נלקחה למוזיאון לארכאולוגיה של ירדן בעמאן. במשך ארבע שנים לא נגעו במגילה מחשש שתתפורר בזמן הפתיחה, ולכן הייתה מונחת בארון התצוגה כפי שנמצאה. פרופ' ק.ג. קון מאוניברסיטת גטינגן זיהה את הכתוב בעברית בחלק החיצוני של המגילה, והפנה את תשומת לב חוקרי המגילות לדבר. חוקר המגילות ג'ון מרקו אלגרו (John Marco Allegro) לקח את אחד משני המקטעים לפרופ' רייט-בייקר (Wright Baker) מאוניברסיטת מנצ'סטר, שהצליח לנסר עם מסור עדין את המגילה ל-23 לוחות נחושת, שאותם ניתן לפענח. במלחמת ששת הימים היא הייתה במוזיאון בעמאן, בניגוד למגילות אחרות שהיו במוזיאון רוקפלר. כיום המגילה שמורה במוזיאון ירדן בעמאן.
שפת המגילה נראתה שונה מהאחרות - העברית הייתה קרובה יותר לשפת המשנה מאשר לעברית הספרותית של שאר מגילות ים המלח. ג'ון מרקו אלגרו, שפיקח על פתיחת המגילה, תמלל מיד את תוכנה. אז התברר שיש משהו מאד ייחודי בתוכנה. בניגוד למגילות האחרות שהיו יצירות ספרותיות, מגילת הנחושת הכילה רשימה.
תוכן מגילת נחושת
זו לא הייתה רשימה רגילה, אלא היא הכילה הכוונה ל-64 אתרים שבהם ניתן היה למצוא כמויות מדהימות של אוצר. 63 מהמקומות מתייחסים לאוצרות זהב וכסף, אשר נאמדו בטונות (100 טון ע"פ הערכות). גם כלי מעשר מפורטים בין הרישומים, יחד עם כלים אחרים, ושלושה מיקומים מציינים מגילות. רישום אחד מזכיר ככל הנראה בגדי כהונה. בסך הכל רשומים במגילה למעלה מ-4,600 פריטים של מתכות יקרות, מה שהופך את ערך כל היקף האוצר לשווי של מיליארד דולר.
"בחרובהא שבעמק עכור תחת המעלות הבואת למזרח אמות אריח ארבעין שדת כסף וכליה משקל ככרין שבעשרה... בשיא המסבא של מנס בירדא לסמל גבה מן הקרקע אמות שלוש [כ]סף אברעין בכד... במערת בין חמדה הישן ברובד השלישי עשתות זהב ששין וחמש... בבור שתחת החומא מן המזרח בשן הסלע כדין של כסף שש ביאתו תחת הסף הגדול... בח[צר ...]ט תחת הפנא הדרומית אמות תשע כלי כספ וזהב של דמע מזרקות כוסות מנקיאות קסאות כל שש מאות ותשע... על פי יציאת המימ של הכוזבא חפור אמות שלוש עד הסור ככ 60 זהב כרינ שתימ... בימ של גיא זך בצדו המערבי אבן שחוריא אמות שתין הו הפתח ככרין שלש מאות זהב וכלין כופרין עסרה..."
(ציטוטים מתוך מגילת הנחושת)
היתה הנחה כי אוצר המגילה הוא אוצר בית המקדש היהודי. כמה חוקרים טענו שהוא שייך לבית המקדש הראשון, שנהרס על ידי נבוכדנצר, מלך בבל, בשנת 586 לפנה"ס. עם זאת, המגילה תוארכה בין 25 לספירה ל-100 לספירה, מה שמצביע על כך שהשערה זו אינה סבירה.
מומחים אחרים הציעו כי האוצר יכול להיות זה של בית המקדש השני. עם זאת, רשומות היסטוריות מצביעות על כך שהאוצר העיקרי של המקדש היה עדיין במבנה כשהוא נפל בידי הרומאים. אך זה לא שולל אפשרות זו - יתכן שחלק ניכר מהאוצרות נלקח והוסתר לפני שהגיעו הרומאים.
הפסקאות במגילה הן בעלות מבנה קבוע:
ציון המיקום
מידע נוסף עבור המיקום
הסבר לחפירה
המרחק (בדרך כלל מצוין באמות)
תיאור של הפריט המוחבא
הערות נוספות
שתיים או שלוש אותיות יווניות
סדר הערכים והמקומות אינו קבוע במיקום ברור ונראה כי הרשימה היא רשימה שהועתקה ממקור אחר. ישנה תופעה של שכפול של חלק מהמקומות המוזכרים במגילה, לדוגמה אותו אתר נראה שמופיע בכיתוב שונה: "בתל של כחלת" "במזרח כחלת". נראה שאם אכן הוטמנו הפריטים בוצע הדבר במספר מחזורים ולכן חוסר העקביות בין הרשומות שמופיעות על אותו מיקום פיזי במקומות שונים ברשימה.
האם ניתן למצוא את אוצר מגילת הנחושת?
ישנם רבים שלא כל כך מתעניינים במקור האוצר, אלא הרבה יותר מתעניינים באיפה הוא עכשיו. מגילת הנחושת הובילה לציד אוצרות מהגדולים בהיסטוריה, עם מסעות רבים שיצאו למצוא את המטמון היקר.
עם זאת, מציאת האוצר אינה דבר קל. המיקומים נכתבו כאילו היה לקורא ידע אינטימי על האיזכורים העלומים. לדוגמה, בטור השני, פסוקים 1-3:
"בבור המלח שתחת המעלות ככרין, במערת בין חמדה הישן ברובד השלישי עשתות זהב ששין וחמש"
ללא נקודת התחלה, כיוונים כאלה הם חסרי משמעות. יתר על כן, ייתכן שהאוצר כבר נבזז על ידי הרומאים לפני 2000 שנה ועכשיו הוא כבר לא במסתור. אבל זה לא עצר את הציידים.
אחד ממסעות הציד הגדולים ביותר התרחש בשנת 1962, בראשותו של ג'ון אלגרו. על ידי מעקב אחר כמה מהמקומות המופיעים במגילה, הצוות חפר אתרי מסתור פוטנציאליים רבים. עם זאת, בסופו של דבר הם חזרו בידיים ריקות, ולמרות שהיא זמינה במשך כמה עשורים, מגילת הנחושת לא הניבה אפילו ממצא אחד.
ניסיון עדכני יותר פירש את המטרה המרכזית של המגילה כתיאור של מקום הימצאם של כלי 'המקדש האבוד', ולא כאוצרות זהב וכסף. ג'ים ברפילד (Jim Barfield) השתמש בטכניקות טריאנגולציה תוך שימוש במידע המופיע במגילה ומאמין שמצא כמה מהמיקומים באזור שמסביב לקומראן. על פי דיווח של israel365news שפורסם ב-2017 בנוגע למחקרו של ברפילד, "בשנת 2007 הוא נסע לקומראן ואיתר את המקומות האלה. במקרה אחד, המגילה תיארה את המדרגות, באורך 40 אמות, לכיוון מזרח. ברפילד אכן מצא מדרגות התואמות את התיאור. הוא גילה גם שרידי בריכה באורך של 40 אמות בדיוק, בדיוק איפה שהמגילה ציינה שתהיה. אך בהיעדר אישור ממשלתי, הוא לא יכול היה להמשיך הלאה."
בהתחשב במצב הפוליטי באזור, אין זה מפתיע שישראל נזהרת במי שהיא מאפשרת לו לחפש בשטחה. אין כעת סיכוי לביצוע חפירה או מחקר רציני, ממצאי המחקר הזה, יחד עם כל ניסיון רציני אחר למעקב אחר פרשנויות של המגילה, יסוכלו בינתיים.
אף על פי כן, לכל מי שיש בתוכו מעט מרוח אינדיאנה ג'ונס, המגילה נותרה חפץ מרתק ומסקרן, וללא ספק תמשיך לפתות את דמיונם של החוקרים והציבור עוד מאות שנים.
ולמי שרוצה לחפש הנה נוסח המגילה המלא:
בחרובהא שבעמק עכור תחת המעלות הבואת למזרח אמות אריח ארבעין שדת כסף וכליה משקל ככרין שבעשרה KEN
בנפש בנדבך השלישי עשתות זהב 100
בבור הגדול בחצר הפרסטלון בירכ קרקעו סתומ בחוליא נגד הפתח העליון ככרין תשע מאת
בתל של כחלת כלי דמע בלגין ואפורין הכל של דמע והאוצר השבוע ומעסר שני בפי גל פתחו בשולי האמא מן הצפון אמות שש עד ניקרת הטבילה XAG
בשיא המסבא של מנס בירדא לסמל גבה מן הקרקע אמות שלוש [כ]סף אברעין בכד
בבור המלח שתחת המעלות ככרין 42 HN
במערת בין חמדה הישן ברובד השלישי עשתות זהב ששין וחמש ThE
בצריח שבחצר בתי העצין ובתכו בור ב[ו] כלין וכסף ככרין שבעין
בבור שנגד השער המזרחי רחוק אמות תשעסרא בו כלין ובמזקא שבו ככרין עסר DI
בבור שתחת החומא מן המזרח בשן הסלע כדין של כסף שש ביאתו תחת הסף הגדול
בברכא שבמזרח כחלת במקצע הצפוני חפור אמת בא ארבע ככרין 22
בח[צר ...]ט תחת הפנא הדרומית אמות תשע כלי כספ וזהב של דמע מזרקות כוסות מנקיאות קסאות כל שש מאות ותשע תחת הפנא האחרת המזרחית חפר אמות שש עסרה כספ ככ 40 TP
בשית שבמלח מבצפונו כלי דמע ולבושין ביאתא תחת הפנא המערבית
בקבר שבמלח ממזרחו בצפון אמות תחת המדפ שלוש ככ 13
בבור הג[דול שבכ]חלת בעמוד בצפונו ככ [...] SK
באמא הבא[ה ל...] בבואתך אמות אברע[ין] כסף ככ 55
בין שני הבתין שבעמק עכון באמצענ חפון אמות שלוש שמ שני דודין מלאין כסף
בשית האדמא שבשולי העצלא כספ ככ מאתין
בשית המזרחית שבץפון כחלת כספ ככ שביענ
ביגר של גי הסככא חפור אמה כספ ככ 12
ברוש אמת המימ [הבאה ל]סככא מן הצפון ת[חת האבן] הגדולא חפור אמ[ות שלו]ש כספ ככ 7
בסדק שבסככא מזר[ח ל]אשווח שלומו כאלין של דמע ובתכן אצלמ
מעל החריצ של שלומו עד הרגמ הגדול אמות ששין חפור אמות שלוש כספ ככ 23
בקבר שבנחל הכפא בבואה מירחו לסככא חפון אמות שבע ככ 32
[במ]ערת העמוד של השני [ה]פתחין צפוא מזרח [ב]פתח הצפוני חפור [א]מות שלוש שמ קלל בו ספר אחד תחתו ככ 42
במערא של הבנא של הרגמ הצופא למזרח חפר בפתח אמות תשע ככ 21
במשכן המלכא בצד המערבי חפר אמות שתימ עסרה ככ 27
ביגר שבמגזת הכוהן הכדול ח[פור אמות] תשע ככ [...]
באמא של [המימ של] האשוח הצפו[ני ...] בארבע רוח[ות מש]ולו משח אמות עסרין ו[אר]בע ככרינ ארבע מאות
במערא שאצל המקר[א] של בית הקצ חפר אמות שש כדין של כסף שש
בדוק תחת פנת המשמרה המזרחית חפור אמות שמע ככ 22
על פי יציאת המימ של הכוזבא חפור אמות שלוש עד הסור ככ 60 זהב כרינ שתימ
[בא]מא שבדרך מזרח בית אווצר שבמזרח אחין כלי דמע וספרין אל הכלין
בגי החיצונא כתב חרת על האבן חפור אמות שבע עסרא תחתיה כספ וזהב ככ 17
ביגר של פי צוק הקדרון חפור אמות שלוש ככ 7
בשלף של השוא הצופא מערב בדרומ בצריח הצופא צפון חפור אמות עשרין וארבע ככ 67
בדון של השוא בצריח שבא חפון אמות אחת עסרה כסף ככ 70
בשובך שבשולי הנטף משח משולו אמות משלושרא שתין חפורות בשועה שבע כדין איסתרין ארבע
בחבלת השנית בצריח הצופא מזרח חפון אמות שמונא ומחצא ככ 23.5
בצריחי החורון ברוח הצופא ס ימ בירכ חפור אמות שש עסרה ככ 22
בקובעה כסף מנ החרמ
בקילח מימ הקרובין לכפ הביב מרחב לפיהמ חפור אמות שבע ככ 9
בשית שיבצפון פי הצוק של בית תמר בצחיאת גר פלע כל שבה חרמ
בשובך שבמצד נאבח ה[...] דרומ בעליאה השנית ירידתו מלמעלא ככ 9
בבור גר מזקות שרוי מהנחל הגדול בקרקעו ככ 12
באשוח שיבית הכרמ בבואך לסמולו אמות עסר כסף ככרין ששין ושנין/.
בימ של גיא זך בצדו המערבי אבן שחוריא אמות שתין הו הפתח ככרין שלש מאות זהב וכלין כופרין עסרה
תחת יד אבשלומ מן הצד המערבי חפוור אמות שתין עסרה ככ 80
בימ בית המימ של יהו לתחת השקת ככ 17
[בברכא העליונ]ה בארבעת מקצועותיה בכלי דמע בתכן אצלמ
מתחת פןת האסטאנ הדרומית בקבר צדוק תחת עמוד האכסדרנ כלי דמע סות דמע סנה בתכן אצלמ
בתבסת ראש הסלע הצופא מערב נגד גנת צדוק תחת המסמא הגדולא שבשולו הו חרמ כ 10
בקבר שתחת הסבין ככ 40
הקבר בני העבט הירחי בו כלי דמע או דמע סות בתכן אצלמ
בבית האשוחין באשוח בבואתך לימ אמות שלו{ש} כלי דמ{ע} לאח דמע סירא בתכן אצלן
במבא די[רת] בית המשכב המערבי טיף על מ[........] תשע מאות זהב ככ 5 ככרין ששין ביאתו מן הכרכ תחת האבן השחורא כוזין תחת סף הכוך ככרין 42
בהר גריזין תחת המעלהא של השית העליונא שדא אחת וכל כליה וכסף ככ 60
בפי המבוע של בית שמ כל{י} כסף וכלי זהב של דמע וכסף הכל ככרין שש מאות
בביבא הגדולא של הבזך כל{י} בית הכוך הכל משקל ככרין 71 מנין עסרין
בשית שבינח בצפון כחלת פתחא צפון וקברין על פיה משנא הכתב הזה ופרושה ומשחותיהמ ופרוט כל אחד ואח{ד}
