לפני כ-9,000 שנה, במהלך מה שמכונה התקופת הניאוליתית הקדם-קרמית, התושבים הקדומים של המזרח התיכון פיתחו את המנהג המוזר של כיור גולגולות המתים שלהם. לעתים קרובות, הגולגולות המצופות הללו עוטרו אז בפיגמנטים צבעוניים וקישוטים אחרים כדי לגרום להן להיראות חיות יותר, היסטוריונים אינם בטוחים בדיוק מדוע וכיצד נוצר המנהג המוזר הזה.
הגולגולות עברו שחזור פנים, תוך שימוש בטיח. הכיור נעשה לרוב בחלקה העליון של הגולגולת ללא הלסת התחתונה, אותה השאירו עם יתרת חלקי השלד. נמצאו גם גולגולות שבהן הלסת נשארה. נמצאו גולגולות שבהן בנוסף להיעדר הלסת התחתונה נעקרו גם שיני הלסת העליונה. הסרת הלסת התחתונה נתנה לגולגולת מראה נמוך ורחב יותר.
הגולגולות המכוירות הניאוליתיות הראשונות התגלו בעיר יריחו בשנת 1953 על ידי הארכיאולוגית קתלין קניון. הממצא הראשון היה 7 גולגולות מתחת לרצפת בית. שתי גולגולות נוספות נמצאו מאוחר יותר בחדר סמוך. מכוסות במסכות טיח צבעוניות, בגולגלות הללו הוכנסו גם צדפים לתוך ארובות העיניים, כביכול בניסיון לשחזר את עיני הבעלים המקוריים של הגולגולות.
דוגמאות לגולגולות דומות נמצאו מאז באתרים בערך מאותה תקופה ברחבי הלבנט ואנטוליה, אם כי הפרשנויות לפולחן המתים המדהים הזה משתנות. בחלק נעשה שחזור של עיניים עצומות בטין. בביסמון הושארו העיניים חלולות, כך שהגולגולת נראית כמו מסכה. במספר אתרים בלבנט נמצאו גולגולות עם עיצוב של תווי פנים משכבות טין וסיד. טיפוס נוסף, הייחודי למערת נחל חימר (הסמוכה למקור של אספלט), הוא גולגולת שחלקה האחורי מחופה באספלט ועליו עיטור דמוי רשת העשויה מרצועות אספלט מגולגלות, ומשווה שיער או אריג לכיסוי ראש.
על פי מדידות שנעשו הגולגולות שכוירו היו רחבות מהממוצע באוכלוסייה, וגם הכיור עצמו ניסה לשוות להן מראה רחב יותר. החשיבות שייחסו לצורת הראש ניכרה גם בגולגולות שאינן מכוירות. בדיקת 206 גולגולות שנמצאו ביריחו הראתה ש-82 מתוכן עברו בצעירותן תהליך של עיוות על ידי לחיצת הראש בתוך סד.
הטיפול המיוחד בגולגולות, מיוחס על ידי חלק מהחוקרים, על סמך הקבלות אנתרופולוגיות מתקופות מאוחרות יותר, לפולחן האבות. ההנחה של החוקרים היא שלחברות בתקופה הנאוליתית הקדם קרמית שהתפתחו והתרחבו, היו נחוצים סמלים שישמשו כגורם מלכד למשפחה או ליחידה חברתית גדולה יותר. בחברות אלה אבות המשפחה בחייהם ובמותם היוו גורם מלכד. הנפטרים היו נקברים בתנוחה מכווצת, לאחר תקופה הוצאו הגולגולות מהקבר תוך השארת הלסת עם יתרת השלד, הגולגולות עברו טיפול מיוחד ונשמרו באזור המגורים בקבוצות בכלי פולחן. לאחר זמן, מסיבות שונות כגון, נפטרים חדשים או שזהות הנפטרים נשכחה, נחפר בור ובתוכו הוטמנו הגולגולות. במספר אתרים בלבנט נמצאו גולגולות הטמונות מתחת לרצפות הבתים. ההשערה היא כי התופעה, שהייתה בתקופת המעבר להתיישבות בכפרים בדרך קבע, שימשה לפולחן אבות שחיזק את תחושת הבעלות על הקרקע.
כשהם מתעמקים בתעלומות הרבות שסובבות את הגולגלות העתיקות הללו, חוקרים ערכו לאחרונה ניתוחים מפורטים של שבע גולגולות מכוירות שנמצאו באתר הארכיאולוגי Tepecik-Çiftlik בטורקיה. כשהם מציגים את הממצאים שלהם במחקר חדש, המחברים מסבירים כי הגולגולות שייכות לשישה בוגרים צעירים וילד אחד, מה שמצביע על כך שאנשים צעירים אולי נבחרו במיוחד עבור מסורת מעניינת זו.
בדומה לגולגולות מכוירות אחרות, שרידים אלו צופו בחומר שנצבע באמצעות מגוון פיגמנטים. מחברי המחקר מזהים חומרי צביעה כולל אזוריט וגתיט, ומציינים את נוכחותם של גוונים אדומים וכחולים במסכות הטין.
"פיגמנטים נבחרים שימשו ליצירת מראה דרמטי יותר", כותבים החוקרים. למרות שהגולגולות של Tepecik-Çiftlik חסרות עיטורים כמו צדפים לעיניים, המחברים מתעקשים שממצאים אלה עולים בקנה אחד עם דוגמאות אחרות ו"מתואמים ל'אומנות' משותפת שהועברה כנראה דרך תרבות נפוצה שבעל פה".
אולי המעניין מכולם, החוקרים גם גילו שהגולגולות המכוירות היו מבוגרות בכמה מאות שנים מהקברים שבהם נקברו, מה שמעיד על כך שהן היו בשימוש די הרבה זמן לפני שלבסוף נקברו. "ניתן לראות בתוצאות אלה רמז לשימוש הקהילתי ארוך הטווח בגולגולות מכוירות וגולגולות", כותבים המחברים.
במהלך תקופת שימושן הממושכת, הגולגולות המכוירות ככל הנראה דרשו מספר סבבים של תיקונים ושיפוצים. ניתן לראות עדות לכך בחלק מהגולגולות של Tepecik-Çiftlik, אשר בהן אפים שנראים כאילו עוצבו לאחר השלמת המסכה הראשית. ממצאים אחרים, כולל סימני חיתוך על העצמות עצמן, "מספקים ראיות קונקרטיות לכך שרקמות רכות של גולגולות של אנשים נבחרים הוסרו לפני תחילת תהליך הטיוח".
עם זאת, למרות שסיפקו כמה תובנות מסקרנות על ההיסטוריה של האובייקטים המדהימים הללו, מחברי המחקר אינם מסוגלים בסופו של דבר לחשוף מדוע הגולגולות כוירו או כיצד נעשה בהן שימוש.
מקורות:
