בשנת 1927 ניסה הנרי פורד להקים עיירה באמזונס - וזה נגמר רע מאד

יערות האמזונס נתפסו במשך דורות כמקור השראה לפתרונות חדשניים - מתרופות ביולוגיות ועד מודלים לקיימות סביבתית. אך בעיני המערב, אחת מהמתנות הנחשקות ביותר של האמזונס במאה ה-19 הייתה עץ הגומי (הוואה ברזילאית). הלטקס שלו עורר "בהלת גומי" עולמית, שבאה במחיר אנושי ואקולוגי כבד.

מגדל המים פורדלנדיה, סמל מוכר של העיר וההיסטוריה שלה

בשנות ה-20 של המאה ה-20, יצרן הרכב האמריקאי הנרי פורד חיפש דרך עצמאית לספק את צורכי הגומי של מפעליו - מבלי לשלם את המחירים המאמירים של שווקי הגומי במזרח אסיה. החזון שלו היה פשוט ונועז: לרכוש חלקת יער ענקית בברזיל, לנטוע בה מטעי גומי, ולהקים בלבה עיר תעשייתית אמריקאית למופת. כך נולדה פורדלנדיה – "עירו של פורד".

העיר החדשה הוקמה במדינת פארה שבברזיל, לאורך נהר טפז'וס, אחד מיובליו המרכזיים של האמזונס. בשטח שגודלו כפול ממדינת דלאוור שבארה"ב, ביקש פורד לממש אידיאל אמריקאי בלב יערות הגשם: בתי מגורים מודרניים, בית חולים, מרכז בידור - הכל לפי סרגל התרבות והפרודוקטיביות של אמריקה. המטרה הייתה כפולה - גם לייצר מקור חדש ואמין ללטקס טבעי, וגם להציע מקומות עבודה ומודל כלכלי חדש.

אבל המציאות התגלתה כעקשנית הרבה יותר מהתכנון. למרות שמיקום העיר על גבעה איפשר לה להימנע מהצפות בעונת הגשמים, הוא גם הפך את הגישה אליה לקשה בעונה היבשה - אוניות שהביאו חומרים וסחורות נתקלו בקשיים להגיע. התשתיות התקדמו באיטיות, והעובדים המקומיים החלו לגלות חוסר שביעות רצון מהמשטר הנוקשה שנכפה עליהם: שעות עבודה מוקפדות, תזונה אמריקאית לא מוכרת, ואיסור על צריכת אלכוהול.

מבט אווירי על פורדלנדיה בשנת 1934

אלפי פועלים גויסו כדי לנקות בידיהם מיליוני דונמים של יער עבות - משימה סיזיפית ומסוכנת, במיוחד לאור נוכחותם של נחשים ארסיים, והם במהרה "הביעו את מחאתם". אבל לבסוף התקדמה הבנייה, ופורד הצליח להקים את חלון ההזדמנויות שלו בלב היער. הוא נטע שורות מסודרות של עצי גומי - כמו שדות תירס במישיגן - והאמין כי הצלחה היא רק עניין של זמן.

אך איש לפניו לא ניסה לגדל מטע גומי מונוקולטורי כזה באמזונס - ולא במקרה. כפי שכותב אנדרו פישמן (Andrew Fishman), נשיא שותף של The Intercept Brasil, בספרו של דום פיליפס (Dom Phillips) "איך להציל את האמזונס", פורד התעלם ממה שידעו מזה דורות ילידי האזור והחקלאים הברזילאים: מונוקולטורות לא שורדות באמזונס.

"פורד, שחש ביטחון בעליונות ערכיו, גישתו האמריקאית והטכנולוגיה שלו, האמין כי הוא מממש שליחות אלוהית בכיבוש היער ובהבאת הציוויליזציה לעמים הנחשלים של הג'ונגל", כותב פישמן. "אבל האמזונס לא היה חסר מטעי גומי כי מישהו לא חשב עליהם - להפך. המקומיים ידעו שמזיקים ומחלות מתפשטים מהר בין עצים מאותו סוג, כאשר נוטעים אותם בצפיפות".

בית החולים פורדלנדיה פורק לחלוטין לאחר שבוזזים הוציאו את כל תכולתו

בהיעדר מגוון ביולוגי, הפכה פורדלנדיה טרף קל למחלת פטרייה קטלנית ולמכת זחלים הרסנית. ובינתיים, הפועלים התמודדו עם מלריה, תת-תזונה, תנאים קשים ונשיכות של עטלפים ונחשים. כדי לפנות שטחים נוספים לגידול, הוצתו יערות שלמים - באחת מהשריפות האנושיות הגדולות שידע האמזונס - תוספת צורבת לנזק הסביבתי העצום שנגרם.

למרות שהעיר נשאה את שמו, הנרי פורד מעולם לא ביקר בפורדלנדיה. בשנת 1945, אחרי כמעט שני עשורים של כישלונות, ביטל נכדו את הפרויקט וחתך את ההפסדים - שהוערכו אז בשווי של כ-350 מיליון דולר של ימינו. העיר ננטשה בהדרגה, אך לא נעלמה: היער החל לתבוע את שלו, אך הבתים, המבנים והתשתיות נותרו עומדים - כזכרון מתפורר לניסיון להביא את אמריקה אל האמזונס.

למרות שמספר תושביה ירד לאורך עשרות שנים לפחות ממאה, כיום מתגוררים בפורדלנדיה כ-2,000 עד 3,000 אנשים. ובזמן שהחיים נמשכים - שרידיה המתקלפים של העיר ממשיכים לעמוד כדממה צורבת: תזכורת לכך שכוחו האמיתי של האמזונס טמון דווקא במגוון שבו, לא באחידות.

רות:

• קטעים מ- Fordlandia – the failure of Henry Ford's utopian city in the Amazon מאת the Guardian שנכתב ע"י: Drew Reed.

• קטעים מ-In 1927, Henry Ford Tried To Build A Town In The Amazon And Things Went Very, Very Badly מאת IFLScience שנכתב ע"י: Rachael Funnell.

• קטעים מ- Fordlândia, Henry Ford's abandoned utopian dream in the middle of the Amazon rainforest מאת Telegraph.