לאורך ההיסטוריה, אחד הנושאים המבלבלים ביותר לדיון הוא ההבדל בין אשור לסוריה. אלו מונחים שונים לחלוטין עבור אנשים שחיו בצירי זמן שונים ובמדינות שונות הממוקמות במקומות שונים. בעוד שיש שחושבים שסוריה ואשור הן זהות, האמת היא שהן תרבויות שונות. לדוגמה, אשור היא ציוויליזציה עתיקה, בעוד שסוריה היא אומה של ימינו. אפילו השפות שלהן שונות, האשורים מדברים ארמית, בעוד הסורים מדברים ערבית.
ההבדל העיקרי הוא שסוריה היא אומה עכשווית, מודרנית ומפותחת בעוד שאשור הייתה ציוויליזציה עתיקה שאינה קיימת עוד. סוריה ידועה גם בשם הרפובליקה הערבית הסורית הממוקמת במערב אסיה ומוקפת בעיראק במזרח, לבנון והים התיכון במערב, ישראל בדרום מערב, ירדן בדרום וטורקיה בצפון. חלק מהאזורים של אשור העתיקה, המדבר הסורי וקו החוף של מזרח הים התיכון כלולים בה. העיר דמשק היא בירת סוריה וגם אחת הערים העתיקות ביותר שמיושבות ברציפות מהתרבויות המוקדמות ועד היום.
היסטוריה
סוריה נקראה על שמו של המלך כורש ששלט בשנת 1500 לפנה"ס, באזור הידוע כיום כסוריה המודרנית. מצד שני, אשור הייתה ממלכה עתיקה שנבנתה במסופוטמיה או מה שמכונה היום עיראק המודרנית על נהר החידקל. היא התקיימה בין 2154 ל-608 לפנה"ס.
לאחר נפילת הממלכה האכדית בשנת 2154 לפנה"ס, אשור באה לעולם. סרגון מאכד, שדיבר אכדית, ביקש לאחד אזורים ומנהיגים שונים. אולם כאשר אלו נפלו, הוקמו שתי ממלכות: בבל בדרום ואשור בצפון, שנקראה על שם העיר אשור שנודעה גם בשם סובארטו.
אשור וסוריה הן אומות שונות עם שפות, דתות ואמונות שונות, הקיימות בתקופות שונות לחלוטין. אשורים היו פעם אנשים שמיים שחיו במה שמכונה כיום סוריה של ימינו ועיראק של ימינו לפני שהערבים פלשו לאשור. בדרך כלל, ניתן להתייחס לאשור כאזור הגיאוגרפי שבו שגשגה הממלכה האשורית, והשושלת שלהם עדיין ניכרת באזורים אלה. אוכלוסיית סוריה היא 90 אחוז מוסלמית, כ-74 אחוז סונים ו-13 אחוז שיעים. מיעוט האוכלוסייה כולל 10 אחוז נוצרים ו-3 אחוז דרוזים. רובם דוברים את השפה הערבית, אבל יש אנשים שמדברים ארמית, שהייתה השפה האשורית.
אשור בימי קדם
בימי קדם, הציוויליזציה האשורית התרכזה בעיר אשור, על שם האל שלהם. האשורים שלטו בשטח גדול מדרום עיראק ועד לחוף הים התיכון. לפני שקיבלה את עצמאותה, העיר נשלטה על ידי שומרים מהציוויליזציה השומרית עד שנפלה לפני כ-4,000 שנה. רוב החוקרים כיום מחלקים לעתים קרובות את ההיסטוריה של אשור לשלוש תקופות: התקופה האשורית העתיקה, האשורית התיכונה והניאו-אשורית.
בתקופה האשורית העתיקה, כוחה של אשור היה מוגבל לאחר שקיבלה את עצמאותה. בטקסטים העתיקים שלהם, שליטים מוקדמים לא קראו לעצמם "מלכים"; אלא, הם קראו לעצמם "משנה לאל אשור", שפירושו מושלים של האל אשור. התארים הצנועים הללו נמצאו על כתובת עתיקה ממדרגות של מקדש אשורי ותורגמו על ידי אלברט קירק גרייסון.
כאשר השליט שמשי-אדד כבש והשתלט על העיר אשור, הוא העניק לעצמו תואר אותו תרגמו חוקרים כ"מלך היקום". לאחר בחינת כתובות ושרידים ארכיאולוגיים, אלה הראו ששמשי-אדד חי אי שם לפני כ-3,800 שנה והתבסס בסוריה, במקום הידוע כיום בשם "תל ליילאן", במקום באשור.
שלטון הבבלים
לאחר מותו של שמשי-אדד השתלט על השטח חמורבי מהאימפריה הבבלית, ממלכת מיתני או חניגלבט. רישומים עתיקים שהתגלו גילו שהעיר אשור הושפעה ונשלטה מאד על ידי מיתני במהלך 1500 לפנה"ס.
התקופה האשורית התיכונה התרחשה במהלך המאה ה-14 לפנה"ס כאשר ממלכת מיתני החלה לדעוך, ואנשים מהעיר אשור החלו להתמודד על עצמאות עירם. תקופה זו סומנה גם כעצמאות אשור החדשה. בתחילה, השליט אשור-אובליט, שמלך משנת 1363 לפנה"ס. עד 1328 לפנה"ס, הביס אזור ליד אשור וזכה להכרה דיפלומטית במעמדו ממלכי מצרים ובבל.
שיקום הארץ
השליט אדד-ניררי הראשון (1305–1274 לפנה"ס) כבש את ממלכת מיתני, ששלטה באשור מאה שנה קודם לכן. הוא הטיל עבודות כפייה על ניצולי העיר, בנה ארמון והקים אסטלה כסמל לשליטתו בעיר. גם הוא השתמש בתואר "מלך היקום" לעצמו; זה היה תואר שגם מנהיגי אשור עתידיים ישתמשו בו.
על פי רישומים עתיקים, ממשיכי דרכו של אדד-ניררי הראשון רדפו אחר הרחבת שטח אשור. הם כבשו את בבל בהנהגתו של תוכולתי-נינורתה הראשון (1243–1207 לפנה"ס). הם הגיעו לחוף הים התיכון בתקופת שלטונו של תגלת-פלאסר הראשון (1114–1076 לפנה"ס).
שליטי אשור המשיכו להראות את כישוריהם הצבאיים במהלך אותה תקופה. כתובת מאת שליטם תגלת-פלאסר הראשון תורגם כ"בסך הכל, כבשתי 42 ארצות ושליטיהן" מרחבי המזרח התיכון. הוא קבע שהוא "איש אמיץ" עם "קשת ללא תחרות" שהיה צייד כל כך טוב ש"הרגתי רגלית 120 אריות בהתקפה הנמרצת שלי".
היווצרות בעיות
אולם כתובות אלו מתקופת תגלת-פלאסר הראשון וממשיכיו הביאו בעיות לאשור. ציוויליזציות וערים ברחבי המזרח התיכון נפלו כאשר כף רגלו של העם האגאי דרכה באזור, מחקה אוכלוסיות מקומיות והקריסה רשתות סחר. על פי רישומים אשוריים, תיגלת-פלאסר הראשון וממשיכיו נלחמו לעתים קרובות בארמים.
במאתיים השנים הבאות מתקופת שלטונו של תגלת-פלאסר הראשון, נותרה הממלכה בשליטה בעיר אשור ובמקומות הסמוכים לה, אך השטח התכווץ בהדרגה. אשור לא הרחיבה שוב את שטחה בקנה מידה גדול עד המאה ה-9 לפנה"ס.
ציון דרך חדש
התקופה הניאו-אשורית הייתה התקופה מהמאה ה-9 לפנה"ס. כאשר האשורים החלו להרחיב שוב את שטחיהם עד להשמדת האימפריה שלהם לקראת 600 לפנה"ס. לפי חוקרים, השטח האשורי הגיע לגודלו הגיאוגרפי הגדול ביותר בתקופה זו. בהנהגתו של אשורנצירפל השני, שמלך משנת 883 עד שנת 859 לפנה"ס, אשור חזרה לשלוט על השטחים שבהם שלטה בעבר, כולל חוף הים התיכון.
עלייה לשלטון
כדי להכיר בהישגיו, בנה אשורנצירפל השני ארמון חדש בעיר נמרוד במקום בעיר אשור, הפך אותה לבירתו והשתמש בה כדי לשלוט באשור. סרגון השני, שמלך משנת 721 עד 705 לפנה"ס, הקים עיר חדשה בשם חורסבאד והפך אותה לבירתו. סנחריב, ששלט משנת 704 לשנת 681 לפנה"ס, העביר את בירת אשור בזמן שבנה ארמון חדש בנינוה.
אשור פלשה למצרים תחת שלטונו של אסרחדון, שמלך משנת 680 עד 669 לפנה"ס הוא הביס את הפרעה המצרי תהרקה בשנת 671 לפנה"ס וכבש את ממפיס, בירת מצרים. הם ניסו לשלוט במצרים באמצעות שליטי הווסאל שלהם.
אשור של ימינו
מאז נלחמו האשורים בכמה קרבות עד שכוחותיהם הצבאיים פחתו בהדרגה ושטחיהם הושמדו או נפלו תחת שלטונו של סין-שר-אישכון. בשנת 600 לפנה"ס, הממלכה האשורית הגיעה לנפילתה הסופית. עם זאת, הניצולים וצאצאיהם חיו דרך שורה ארוכה של שליטים.
צפון עיראק ודרום מזרח טורקיה מהווים את אשור של ימינו. צאצאים נוספים של אשור או אשורים של ימינו ניתן למצוא בשוודיה, גרמניה, רוסיה, אוסטרליה, ישראל, ארמניה, ירדן ומדינות נוספות. הם התפזרו במקומות שונים לאחר מלחמת עיראק ב-1990.
סוריה בעת העתיקה
העם הסורי הקדום חי באחת התרבויות העתיקות בעולם. לארצם הייתה מורשת תרבותית ואמנותית עשירה. סוריה היא אחד האזורים המיושבים העתיקים ביותר על פני כדור הארץ. עוד מלפני כ-700,000 שנים, שרידי האדם העתיקים ביותר נמצאו בסוריה.
סוריה הפכה לחלק מהאימפריה הביזנטית לאחר נפילת האימפריה הרומית. בשנת 637 לספירה, המוסלמים השתלטו על סוריה והפכו אותה לאזור איסלאמי. דמשק הפכה לבירת העולם האסלאמי אך עד מהרה הוחלפה בבגדד, עיראק בסביבות שנת 750 לספירה. שינוי זה גרם לדעיכה כלכלית בסוריה; האזור הפך לא יציב ונשלט על ידי קבוצות שונות. משנת 1516 ועד 1918, האימפריה העות'מאנית שלטה בסוריה והפכה אותה לשלווה ויציבה.
מסקנה
אשור וסוריה הן נושאים מבלבלים לדבר עליהם. נהוג לחשוב שהם במיקום דומה ויכולות להיחשב לאותם מקומות.
בעוד שסוריה היא מונח מודרני, אשור היא מונח עתיק שחדל מלהתקיים. אשור הייתה מורכבת מאנשים שמיים מממלכה עתיקה, בעוד שסוריה מורכבת מרוב אוכלוסייה אסלאמית במדינה של ימינו. למרות ההבדלים ביניהן, אשור וסוריה הפגינו השפעה אפית על ההיסטוריה באמצעות התרבות, השפה, האמונות והדתות שלהן בתקופתן.
מקורות:
