ארכיאולוגים זיהו אנדרטת זיכרון בת 4,000 שנה

ארכיאולוגים זיהו אנדרטת זיכרון בת 4,000 שנה באתר באנאט-באזי (Banat-Bazi) בסוריה, הדומה לפירמידת המדרגות המצרית בסקארה. מכונה "האנדרטה הלבנה" (“White Monument”) בשל הברק הלבן הנוצר על ידי החומרים ששימשו לבנייתו, התל המלאכותי נחפר לראשונה על ידי ארכיאולוגים לפני מספר עשורים.

"האנדרטה הלבנה"

מחקר חדש קבע כי המונומנט הוסף בסביבות שנת 2,400 לפנה"ס, שם שונה תל מוקדם יותר עם תוספת של סדרת מדרגות אופקיות, שכל אחת מהן כוללת לפחות 30 קברים חתומים בשכבות טיח. טקסטים מסופוטמיים קדומים מתייחסים לאנדרטאות מלחמה שבהן גופות האויבים נערמו במסה, אם כי עדיין לא התגלו כאלה. עם זאת, נראה כי 'האנדרטה הלבנה' בתל באנאט היא אנדרטה לזכר הרוגי היישוב, ולא קבורה של האויבים שנפלו בקרבות.

פרופ' אן פורטר (Anne Porter) מאוניברסיטת טורונטו אמרה: "ממצאים אלה אתגרו לא רק את כמה מהנחות החופרים, אלא גם כמה מהיסודות המסורתיים של הארכיאולוגיה של המזרח הקרוב. זה היה נראה כמו הפירמידה המדורגת של סקארה, והיה בערך באותו גודל, אבל הוא היה עשוי מעפר ולא מאבן.

הנקברים באנדרטה הלבנה הונחו בקפידה במתחם פולחני לצד ציודם הצבאי, לעיתים לצד אבני קלע, ועורות של קונגה (זן סוסיים דמוי חמור המתואר לעיתים קרובות כגורר מרכבות). "זיהינו שקיים דפוס מובהק בקברים - זוגות של גופות עם עורות של סוסיים בחלק אחד של האנדרטה, ואנשים בודדים עם אבני קלע בחלק האחר", אמרה פרופ' פורטר, שהציעה כי הזוגות שנקברו בעורות קונגה אולי היו צוות מרכבה.

בנוסף, הם גילו שזה אינו קבר אחים של אלה שנפלו בקרב, אך המתים נקברו מחדש באופן מכוון באנדרטה בשלב מאוחר יותר. ההחלטה לקבור את המתים בזהירות מחדש, ככל הנראה עם ציודם הצבאי, כתוספת מיוחדת לאנדרטה קיימת, מספקת הוכחות חזקות לכך שהיה מאמץ של הקהילה להלל את הלוחמים.

כדורי קלע מתל בנאט צפון / Euphrates Salvage Project

"עמים קדומים כיבדו את ההרוגים בקרב, בדיוק כמונו", אמרה פרופ' פורטר, "אנחנו לא יודעים אם הם היו המנצחים או המפסידים בקרב הזה. אנחנו כן יודעים שהם העבירו את גופות ההרוגים ממקום אחר, אולי זמן רב לאחר האירוע, ושילבו אותן בתל ענק שנראה ממרחק של קילומטרים רבים משם."

ממצא זה נחשב לאנדרטת המלחמה המסודרת הראשונה בעולם. המחקר מציע כי הקמת האנדרטה - מפעל מרכזי באותה עת - שלחה מסר לקהילות הסמוכות. זה גם מעלה את האפשרות שמשמעותם של אתרים אחרים בצפון ומרכז סוריה לא הובנה במלואה והיא יכולה להוות קרקע פורייה למחקר ארכיאולוגי.

המחקר פורסם בימים האחרונים בכתב העת Antiquity.

מקורות:

Heritage Daily

The Guardian

Cambridge