כאשר תושביה של עיר מזרח תיכונית עתיקה הנקראת כיום תל אל-חמאם (Tell el-Hammam) עסקו בשגרת יומם יום אחד לפני כ-3,600 שנה, לא היה להם מושג שסלע חלל קפוא דוהר לעברם במהירות של כ-38,000 קמ"ש. הסלע הבזיק דרך האטמוספירה והתפוצץ ככדור אש עצום במרחק של 4 ק"מ מעל פני הקרקע. הפיצוץ היה פי 1,000 חזק יותר מפצצת האטום של הירושימה. תושבי העיר ההמומים שהביטו בו התעוורו מיד. טמפרטורת האוויר עלתה במהירות למעל 2,000 מעלות צלזיוס. בגדים ועצים עלו מיד בלהבות. חרבות, חניתות, לבני בוץ וכלי חרס הותכו, כמעט מיד העיר כולה עלתה באש.
כמה שניות לאחר מכן, גל הדף אדיר התפרץ אל תוך העיר. נע במהירות של כ-1,200 קמ"ש, הוא היה חזק יותר מהטורנדו הגרוע ביותר שנרשם אי פעם. הרוחות הקטלניות קרעו את העיר והרסו כל בניין. הן גזזו את 12 המטרים העליונים של הארמון בן 4 הקומות והעיפו את ההריסות לתוך העמק הסמוך. אף אחד מ-8,000 האנשים או בעלי החיים בעיר לא שרד - גופותיהם נקרעו ועצמותיהם התנפצו לרסיסים קטנים. כדקה לאחר מכן, 22 ק"מ ממערב לתל אל-חמאם, פגעו הרוחות מהפיצוץ בעיר המקראית יריחו. חומות יריחו התמוטטו והעיר נשרפה עד היסוד.
כל זה נשמע כמו השיא של סרט אסונות הוליוודי. איך אנו יודעים שכל זה באמת קרה ליד ים המלח בירדן לפני אלפי שנים? קבלת תשובות דרשה כמעט 15 שנים של חפירות קפדניות של מאות אנשים. זה גם כלל ניתוחים מפורטים של חומר שנחפר על ידי יותר מעשרים מדענים ב-10 מדינות בארה"ב, כמו גם בקנדה ובצ'כיה. כאשר הקבוצה סוף סוף פרסמה את העדויות, בספטמבר 2021, בכתב העת Scientific Reports, הפרסום כלל ארכיאולוגים, גיאולוגים, גיאוכימאים, גיאומורפולוגים, מינרולוגים, פליאובוטנאים, סדימנטולוגים, מומחים לאירועי התנגשויות קוסמיות ורופאים.
סופת אש ברחבי העיר
לפני שנים, כאשר ארכיאולוגים השקיפו על חפירות העיר ההרוסה, הם ראו שכבה כהה, בעובי של כ-1.5 מ', של פחם, אפר, לבני בוץ מותכות וכלי חרס מותכים. היה ברור שסופת אש עזה הרסה את העיר הזאת לפני זמן רב. השכבה הכהה הזו נקראה שכבת ההרס. אף אחד לא היה בטוח בדיוק מה קרה, אבל השכבה הזו לא נגרמה מהר געש, רעידת אדמה או מלחמה. אף אחד מאלה אינו מסוגל להמיס מתכת, לבני בוץ וכלי חרס.
כדי להבין מה יכול היה לגרום לזה, קבוצת החוקרים השתמשה במחשבון הפגיעה המקוון כדי למדל תרחישים המתאימים לראיות. מחשבון זה, שנבנה על ידי מומחי פגיעות קוסמיות, מאפשר לחוקרים להעריך את הפרטים הרבים של אירוע פגיעה קוסמית, בהתבסס על אירועי פגיעה ידועים ופיצוצים גרעיניים.
נראה כי האשם בתל אל-חמאם היה אסטרואיד קטן הדומה לזה שהפיל 80 מיליון עצים בטונגוסקה, רוסיה, בשנת 1908. זו הייתה גרסה קטנה בהרבה של הסלע הענק בקוטר של קילומטרים שהביא את הדינוזאורים להכחדה לפני 65 מיליון שנה. היה אשם סביר. כעת הם היו צריכים הוכחה למה שקרה באותו יום בתל אל-חמאם.
מציאת 'יהלומים' בעפר
המחקר חשף מגוון רחב להפליא של ראיות. באתר, ישנם גרגרי חול דק הנקראים קוורץ הלום (shocked quartz) שנוצרים רק בלחץ של 725,000 פאונד לאינץ' רבוע (5 ג'יגה-פסקל) - דמיינו שישה טנקים אברמס, במשקל 68 טון כל אחד, מוערמים על האגודל שלכם.
שכבת ההרס מכילה גם דיאמונדואידים (Diamonoids) זעירים, שכפי שהשם מעיד, קשים כמו יהלומים. כל אחד מהם קטן יותר מוירוס שפעת. נראה כי עצים וצמחים באזור הפכו מיידית לחומר דמוי יהלום זה על ידי הלחצים והטמפרטורות הגבוהות של כדור האש. ניסויים עם תנורי מעבדה הראו שהחרס המבעבע ולבני הבוץ בתל אל-חמאם הפכו לנוזל בטמפרטורות של מעל 1,500 מעלות צלסיוס. זה חם מספיק כדי להמיס מכונית תוך דקות.
שכבת ההרס מכילה גם כדורים זעירים של חומר מותך, הקטנים יותר מחלקיקי אבק הנישאים באוויר. הם מכונים ספרולס (Spherules), והם עשויות מברזל מאודה וחול שנמסו בערך ב-1590 מעלות צלסיוס. בנוסף, פני כלי החרס והזכוכית המותכת מנוקדים בגרגירי מתכת זעירים מותכים, כולל אירידיום שנקודת ההתכה שלו 2,466 מעלות, פלטינה המותכת ב-1,768 מעלות וזירקוניום סיליקט (Zirconium silicate) שמותך ב-2,800 מעלות צלסיוס.
ביחד, כל הראיות הללו מראות שהטמפרטורות בעיר עלו גבוה יותר מאלו של הר געש, מלחמה ושריפות עיר רגילות. התהליך הטבעי היחיד שנותר הוא פגיעה קוסמית. אותן ראיות נמצאות באתרי פגיעה ידועים, כמו טונגוסקה ומכתש צ'יקשולוב, שנוצר מפגיעת האסטרואיד שגרם להכחדת הדינוזאורים.
חידה אחת שנותרה פתוחה היא מדוע העיר ויותר מ-100 יישובים אחרים באזור ננטשו למשך כמה מאות שנים לאחר ההרס הזה. ייתכן שרמות גבוהות של מלח שהופקדו במהלך אירוע הפגיעה לא איפשרו לגדל יבולים. החוקרים עדיין לא בטוחים, אבל הם חושבים שהפיצוץ אולי אידה או התיז רמות רעילות של מי מלח מים המלח על פני העמק. ללא גידולים, איש לא יכול היה לחיות בעמק במשך 600 שנה, עד שכמות המשקעים המינימלית באקלים המדברי הזה שטפה את המלח מהשדות.
האם היה עד ראייה לפיצוץ שנשאר בחיים?
ייתכן שתיאור בעל פה של חורבן העיר הועבר במשך דורות עד שנכתב כסיפור סדום המקראית. המקרא מתאר הרס של מרכז עירוני ליד ים המלח - אבנים ואש נפלו מהשמים, יותר מעיר אחת נהרסה, עשן סמיך עלה מהשריפות ותושבי העיר נהרגו. האם זו יכולה להיות עדות ראייה עתיקה? אם כן, הרס תל אל-חמאם עשוי להיות ההרס השני בגודלו של יישוב אנושי מאירוע פגיעה קוסמית, אחרי הכפר אבו הוריירה בסוריה לפני כ-12,800 שנה. חשוב לציין, זה עשוי להיות התיעוד הכתוב הראשון של אירוע קטסטרופלי שכזה.
הדבר המפחיד הוא שכמעט בוודאות זו לא תהיה הפעם האחרונה שעיר אנושית פוגשת את הגורל הזה. פיצוצים אוויריים בסדר גודל של טונגוסקה, כמו זה שהתרחש בתל אל-חמאם, עלולים להרוס ערים ואזורים שלמים, והם מהווים סכנה חמורה בימינו. נכון לספטמבר 2021, ידועים יותר מ-26,000 אסטרואידים קרובי ארץ ומאה שביטים קצרי מסלול קרובי ארץ (short-period near-Earth comets). אחד בהכרח יתרסק אל כדור הארץ. מיליונים נוספים נותרו בלתי מזוהים, וחלקם עשויים להיות בכיוון כדור הארץ כעת. אלא אם כן טלסקופים במסלול או מבוססי קרקע יאתרו את העצמים הללו, לעולם לא תהיה אזהרה, זה יהיה בדיוק כמו שהיה לתושבי תל אל-חמאם באותו יום שגרתי.
מקורות:
