מאת: David Bryant
מקור: Ancient Origins
ביום שישי, 17 באפריל 2020, קיבל דויד בריאנט (David Bryant), סוחר מטאוריטים מבריטניה, חבילת מטאוריטים שהזמין ממקור קבוע ומהימן. היו אלה עשרים דוגמאות של כונדריט פופלרי ומוכר מאד המכונה NWA 869. אחת מהן הייתה שונה ונראה כי היא מכילה בתוכה חפץ מתכתי.
במשך למעלה מעשרים שנה דויד ואשתו הם הבעלים של סוכנות המטאוריטים Spacerocks UK. לשניהם יש תארים אקדמים באסטרונומיה והם מרצים באופן קבוע ברבים מהמוסדות המכובדים ביותר בבריטניה. בכל רגע נתון יש להם במלאי כמה אלפי מטאוריטים מכל הסוגים ולכן הם מכירים היטב את חזותם.
מקורות המטאוריטים
מערכת השמש התעבתה מענן של אבק וגז המכונה ערפילית השמש לפני כחמישה מיליארד שנה. האובייקטים המוצקים הראשונים היו כדורים מילימטריים הנקראים כונדרולים (chondrules). אלה התחברו יחד במשך כמה מיליוני שנים ויצרו גושים גדולים יותר ויותר. בסופו של דבר, באמצעות התנגשויות, הם התגבשו ויצרו פלנטסימלים ולבסוף, לפני כ-4.5 מיליארד שנה, את שמונת כוכבי הלכת הגדולים וגופים קטנים אחרים המרכיבים את מערכת השמש.
החלל העצום בין מסלולי שמונת כוכבי הלכת הגדולים מלא בשרידים שנותרו מימים מוקדמים אלה. בנוסף, האזור שבין מאדים לצדק מכיל אלפים רבים של עצמים פלנטריים קטנים יותר המכונים אסטרואידים. אלה מתנגשים מדי פעם (הרבה יותר בעבר), ומשגרים רסיסים סלעיים ומתכתיים נוספים למערכת השמש.
אם אחד השברים הללו מתנגש בכדור הארץ במעברו סביב השמש, הוא מתחמם ליותר מ-6,000 מעלות צלזיוס בגלל חיכוך עם האטמוספירה. זו הסיבה לכוכבים הנופלים המוכרים, או מטאורים, שאנו עשויים לראות בלילה. אם החלק גדול מספיק, הוא עשוי לשרוד ולהגיע לפני כדור הארץ. שריד זה מכונה מטאוריט.
סוגי המטאוריטים
באופן כללי ישנם שלושה סוגים של מטאוריטים:
כונדריטים: שברי הסלעים הקדומים המקוריים שנותרו מראשיתה של מערכת השמש. אלה מכילים לעיתים קרובות כונדרולים, הכדורים הקטנים שהוזכרו קודם. כל הכונדריטים הם בני 4.5 מיליארד שנה בערך.
אכונדריטים (Achondrites): חומר סלעי שהתפוצץ מפני כדור הארץ, אסטרואיד או כוכב לכת, כתוצאה מפגיעה של עצם אחר. הוכח שמטאוריטי אכונדריט מקורם בגופים רבים, כולל מאדים, הירח ואסטרואידים כמו וסטה.
ברזל (Irons) וברזל סלעי (stony irons): הם שברי ליבות של כוכבי לכת קטנים שנוצרו באופן מלא ונפגעו בהתנגשויות לפני מיליארדי שנים. כאשר גדלו כוכבי הלכת הראשונים, אלמנטים כבדים כמו ניקל וברזל שקעו במרכזם ויצרו ליבות מתכתיות, כמו זו של כדור הארץ.
באופן כללי, מטאוריטים נקראים על שם המקום בו הם נפלו או נמצאו. לכן מטאוריט הברזל שיצר את מכתש המטאור באריזונה נקרא קניון דיאבלו (Canyon Diablo) וזה שהתפוצץ מעל רוסיה בשנת 1947 מכונה סיחוטה-אלין (Sikhote-Alin).
מטאוריט NWA 869
המטאוריט שעליו אנו דנים כאן, NWA 869, הגיע משטח זרוע גדול שהיה ה-869 שהתגלה בצפון מערב אפריקה (North West Africa), ומכאן שמו. הסיבה ש-NWA 869 כל כך מוערך על ידי אספנים היא שרוב המטאוריטים משטח זה הם דוגמאות קטנות ושלמות, ולא שברי גופים גדולים יותר שהתפוצצו כשעברו באטמוספירה.
לרוב יש קרום היתוך כחול-אפור אטרקטיבי וצורתם משקפת את צורת הגישה שלהם כשהם חדרו את האטמוספירה כלפי מטה. זה מכונה 'אוריינטציה', קצת כמו הדרך שבה חלליות נכנסות קודם למגן החום האטמוספרי.
כשדויד בדק את חבילת ה-NWA 869 שזה עתה הגיעה, הוא הבחין לפתע בברק מתכתי מאחד המטאוריטים. זה לא יוצא דופן, כל הכונדריטים מכילים ניקל-ברזל וחלקם מציגים כתמים מתכתיים ברורים למדי. אך זה היה שונה. במקרה זה ניתן היה לראות את האזור המבריק כגליל קטן בקוטר של 6 מ"מ.
אזור מתכתי זה בלט בזווית מאזור של קרום ההיתוך, שבמקומות מסוימים ניתן היה לראות שהוא זולג החוצה מהאובייקט. מאפיין מעניין נוסף הוא שלגליל היה מכתש קטן של מכה על פניו, דבר שלא נדיר במטאוריטים מברזל או, בחלליות עם חזרתן מהמסלול.
המטאוריט והמאפיין המוזר נבדקו מיקרוסקופית וספקטרוסקופית על ידי חוקר מאוניברסיטת מזרח אנגליה. התוצאות הראשוניות מצביעות על כך שהגליל הכסוף אינו מורכב מאף אחד מהמינרלים הרגילים הנמצאים במטאוריטים. נקבעה בדיקה נוספת.
אין לדויד בכלל ספק שהאובייקט המוטבע במטאוריט ה-NWA 869 היה במקומו כשהסלע נכנס לאטמוספירה של כדור הארץ זמן מה בעבר. מכיוון שהמטאוריט עצמו נוצר כמה מאות מיליוני שנים לפני כוכבי הלכת, הוא מעלה את השאלות: מי יצר את האובייקט, ומה מקורו לפני שהפך לחלק מערפילית השמש? אפשרות אמיתית מאד עשויה להיות שמקורו של הגליל על כוכב לכת המקיף כוכב דור שני (Population 2 star) שהתפוצץ כנובה כמה מיליארדי שנים לפני שנוצרה מערכת השמש שלנו.
משמעות התגלית
הכוכבים הקדומים ביותר ביקום נקראים, באופן לא אינטואיטיבי, כוכבי דור 3 (Population 3 stars). ה"כבשנים הגרעיניים" שבלב אלה היו מקורם של חלק מהיסודות "הכבדים" יותר ממימן. כאשר אזל המימן לכוכבים הקדומים הללו, הגדולים יותר התכווצו ואז התפוצצו ושחררו גז, אבק וכמה מהאלמנטים הכבדים הללו אל היקום. היה זה החומר הזה שהתעבה בכדי ליצור את כוכבי דור 2 לפני 10 עד 15 מיליארד שנה. הדוגמאות הגדולות יותר של אלה עברו גם סופרנובות קטקליזמיות, ויצרו אזורים של היווצרות כוכבים שבהם התעבו כוכבי דור 1 כמו השמש שלנו - וכוכבי הלכת שלהם.
כיום ידוע שכוכבי לכת נפוצים מאד. עד כה אסטרונומים גילו מעל 4,000, כנראה שלרוב כוכבי דור 1 יש מערכות פלנטריות. מכיוון שהקדומים בכוכבים אלה נוצרו לפני 10 מיליארד שנה - כפליים מהשמש - נראה סביר מאד שחיים ובסופו של דבר תרבויות התפתחו על אלה שנמצאו במיקומים מתאימים.
כל אלה שסיימו את חייהם כסופרנובות פיזרו כל מיני רסיסי כוכבים, פלנטות ואולי רסיסים ארכיאולוגיים. או שאנחנו לבד - ייחודיים - בקוסמוס, או שהחיים מתרחשים בכל מקום שיש בו את האפשרות הקטנה ביותר. במקרה כזה, עלינו לצפות למצוא חפצים חוצניים בתוך מטאוריטים קדומים.
