צוות של ארכיאולוגים מאמין שהוא פתר סוף סוף את תעלומת הסרקופגים מעופרת שנמצאו מתחת לקתדרלת נוטרדאם בפריז.
לאחר שהקתדרלה המפורסמת נשרפה עד היסוד בשנת 2019, נמצאו מספר ממצאים מדהימים מתחת להריסות החרוכות. ביניהם היו שני סרקופגים יוצאי דופן מעופרת, קבורים מתחת לקתדרלה מאות שנים קודם לכן, ומופרדים במאות שנים.
כשהם פותחים בזהירות את הסרקופגים כשהם לובשים חליפת מגן כדי להגן על עצמם מהעופרת, חוקרים מאוניברסיטת טולוז מצאו שרידים של שני גברים אמידים, מראים סימנים לחיים קשים. אחת הגופות זוהתה בקלות, בזכות אפיטף שנותר ברובו שלם.
"זוהי גופתו של אדון אנטואן דה לה פורט קאנון דה ל'אגליז", נכתב באפיטף. "נפטר ב-24 בדצמבר 1710 בשנתו ה-83. נוח על משכבך בשלום".
הארון היה עשוי מעופרת כדי לסייע בשימור הגופה, גורל זמין רק לעשירים באותה תקופה - אך למרבה הצער, הארון לא היה שלם והגופה התפרקה באופן משמעותי, והותירה רק את העצמות, השיער, וכמה קטעים של טקסטיל. עצמותיו הראו עדויות לאורח חיים נייח, כמו גם שיגדון, מחלה הנגרמת לעיתים מאכילה ושתייה מוגזמים.
דה לה פורט היה קאנון, אמר הצוות, והסביר את מיקומו מתחת לחלק מרכזי של הטרנספט, השמור לחשובים. במהלך חייו הוא היה עשיר ובעל השפעה, הזמין כמה ציורים התלויים כיום בלובר, ושילם כדי לתמוך במקהלת הקתדרלה.
הדייר של הסרקופג השני נשאר בגדר תעלומה - עד עכשיו, באופן פוטנציאלי. ניתוח מוקדם הראה שהגופה נראית כמו של גבר בן 25 עד 40, שככל הנראה רכב על סוסים מגיל צעיר, אם לשפוט לפי עצמות האגן שלו.
העצמות הראו סימני מחלה כרונית, בעוד שרוב שיניו נהרסו לפני מותו. האריסטוקרט גם הראה סימנים של גולגולת מעוותת, ככל הנראה מחבישת כיסוי ראש או סרט ראש כתינוק. בנוסף לכך, גופתו הראתה סימנים של עצם תגובתית (reactive bone - היווצרות עצם חדשה בעקבות פציעה), מה שמצביע על כך שסיבת המוות יכולה להיות דלקת קרום המוח כרונית כתוצאה משחפת. גולגולתו גם נוסרה לאחר מותו, נוהג נפוץ בקרב האצולה במאה ה-16.
לאחר ניתוח נוסף, הצוות מאמין שהגופה עשויה להיות שייכת למשורר הצרפתי ז'ואשן די בלה, שחי מ-1522 עד 1560. די בלה תואם לרבות מהתכונות שנמצאו על הגופה, "תשומת הלב שלנו התמקדה בז'ואשן די בלה, פרש מכובד ומשורר חולה שחפת שנפטר בשנת 1560, שניתוח הגופה שלו גילה סימנים של דלקת קרום המוח כרונית", מסביר הצוות מהמכון הלאומי למחקר ארכיאולוגי מונע (INRAP) בהצהרה. "נקבר בקתדרלה כשכבר לא היה אפילו קאנון, קברו לא נמצא ב-1758 ליד זה של דודו, למרות שהמשפחה רצתה שייקבר לידו".
למרות שהצוות מאמין שהגופה שייכת לדי בלה, עדיין נותרה תעלומה לגבי איך הגופה שלו הגיעה למקום שבו הגיעה, בהתחשב בעובדה שתועד כי גופתו של די בלה נקברה בקפלה צדדית. "מועלות שתי השערות במחלוקת", כתב הצוות, "קבורה זמנית שהפכה קבועה או העברה של ארונו במהלך קבורה אחרת, ב-1569, לאחר פרסום יצירותיו השלמות".
מקורות:
Comments