קל לצחוק על האלכימאים של פעם, עם ההבנה הנקודתית שלהם במדע והנחישות העיקשת לגלות התמרה גרעינית (Nuclear transmutation) 500 שנה לפני גילוי הגרעין. אבל האם באמת נוכל להאשים אותם? אחרי הכל, רק עכשיו, אחרי 400 שנה של התקדמות בכימיה ובפיזיקה, פתרנו סוף סוף את התעלומה של איך הם יצרו פיצוצים סגולים לפני כל כך הרבה שנים.
זהב מתפוצץ (Fulminating gold) - השם בא מהמשמעות הישנה יותר של "fulminate", כלומר, "להתפוצץ" - היה החומר בעל נפיצות גבוהה (high explosive) הראשון שהתגלה אי פעם. ההתייחסות המוקדמת ביותר ליצירתו מגיעה משנת 1585, בספרו של האלכימאי הגרמני סבלד שוורצר (Sebalt Schwertzer), ומאז הוא היה פופולרי כמעט אצל כולם - מכימאים אקדמיים ועד יוטיוברים פופולריים.
למה? ובכן, זה קל להכנה, כיף להשתמש בו, והדובדבן שבקצפת: הוא פולט עשן סגול יוצא דופן כשהוא מתפוצץ. אבל למרות שההרכב הכימי שלו מובן היטב כבר מאות שנים, הסיבה לאותו ערפיח סגול בלבלה עד כה את המדע. זה לא שלאנשים לא היו את החשדות שלהם. "נאמר לעתים קרובות [ש] המקור לצבע האדום או הסגול החריג של העשן... נובע מנוכחותם של ננו-חלקיקי זהב", מציין מאמר חדש (כרגע בהדפסה מוקדמת, כלומר לא עבר ביקורת עמיתים) מחוקרים מאוניברסיטת בריסטול.
זה אולי נשמע מוזר שנוכחות זהב צריכה לצבוע משהו בסגול, אבל יש למעשה כמה ראיות נסיבתיות די חזקות שתומכות ברעיון. "[זהב מתפוצץ] שימש לציפוי חפצים בפטינה סגולה/ארגמנית", מסבירים המחברים, "בדומה לכך שניתן להשתמש בפתרונות של ננו-חלקיקי זהב לציפוי סובסטרטים בשכבות סגולות/אדומות". אבל איש לא הצליח להוכיח את ההשערה בדרך זו או אחרת - עד כה.
"הניסוי שלנו כלל יצירת זהב מתפוצץ, ואז פיצוץ דגימות של 5 מ"ג על נייר אלומיניום על ידי חימום שלו", אמר בהצהרה סיימון הול (Simon Hall), פרופסור לכימיה באוניברסיטת בריסטול, שחיבר את המאמר החדש לצד תלמיד הדוקטורט שלו, יאן מוריסי אוסקו (Jan Maurycy Uszko).
"לכדנו את העשן באמצעות רשתות נחושת ולאחר מכן ניתחנו את דגימת העשן תחת מיקרוסקופ אלקטרונים חודר", הסביר. "כצפוי, מצאנו שהעשן מכיל ננו-חלקיקי זהב כדוריים, המאששים את התיאוריה שהזהב משחק תפקיד בעשן המסתורי". לאחר שזכה בניצחון נדיר לקהל האלכימיה, הצוות מתכנן כעת להשתמש באותן שיטות כדי לחקור את העשן המיוצר על ידי מתכות אחרות כגון פלטינה, כסף, עופרת וכספית.
בדיוק כמו זהב מתפוצץ, הטבע המדויק של העננים האלה נשאר בגדר תעלומה - אם כי אולי לא להרבה זמן. והתוצאות לא מועילות רק למי שמתעניין בהיסטוריה של המדע או בתגובות כימיות מוזרות: אפילו כשהבעיה הסגולה נפתרה, הצוות כבר מדבר על יישומים פוטנציאליים בסינתזה מהירה של ננו-חלקיקי מתכת סופר-רגילים - שימושי בתחומים מגוונים כמו רפואה, ביו-הנדסה או כל דבר הקשור בננוטכנולוגיה. "שמחתי שהצוות שלנו הצליח לעזור לענות על השאלה הזו", אמר הול, "ולהרחיב את ההבנה שלנו לגבי החומר הזה".
מקור: iflscience
Commentaires