פיזיקאים כבר מבצעים טלפורטציה, רק בדרך שונה משאנחנו מדמיינים

בריאן גרין (Brian Greene), פרופסור לפיזיקה ולמתמטיקה באוניברסיטת קולומביה ומייסד שותף של פסטיבל המדע העולמי (World Science Festival), מסביר כיצד ניתן לבצע טלפורטציה. וכך הוא אומר בסרטון (מצורף בהמשך):

אני בריאן גרין, פרופסור לפיזיקה ולמתמטיקה באוניברסיטת קולומביה ומייסד שותף של פסטיבל המדע העולמי. טלפורטציה היא אחד הרעיונות המוזרים, ויש גרסה שפיזיקאים עושים בה כעת שימוש באופן שגרתי. איש אינו עושה טלפורטציה של אנשים ממקום למקום.


אבל אנחנו יכולים לעשות טלפורטציה לחלקיקים בודדים. אנחנו יכולים לקחת חלקיק במקום אחד, ואז במובן מסוים ליצור גרסה זהה לחלוטין שלו, בדיוק עם אותם מאפיינים, בדיוק באותו מצב קוונטי, אם תרשו לי להיות קצת יותר טכני. וזה בעצם אומר, עברנו מחלקיק שהיה כאן לאחד שהוא שם. ולמעשה, התהליך עצמו משמיד את החלקיק שהיה כאן. לכן, הגרסה היחידה של החלקיק הזה, שקיימת בתום התהליך הזה, היא זו שנוצרה במקום זה.


ואנשים עושים זאת. יש פיזיקאי מאוד מאוד חכם - אנטון ציילינגר. הוא באופן שוטף עושה טלפורטציה של חלקיקים מטנריף ללה פלמה. זה מדהים שאתה באמת יכול לעשות את זה. השאלה הגדולה היא כמובן: האם אי פעם נעשה טלפורטציה לדברים גדולים כמו אנשים?


הפרוצדורות המשמשות לחלקיקים בודדים פשוט אינן יכולות לגדול. אתה לא יכול פשוט להגדיל אותן כדי להכניס יותר ויותר חלקיקים, אני לא חושב. אבל מי יודע? בעוד 500 או 1,000 שנה מהיום, אולי יהיה לנו משהו שנוכל לנסות. אם זה יקרה במהלך החיים שלנו, אני יכול לומר לכם דבר אחד בוודאות - אני לא אהיה האדם הראשון שייכנס למכשיר הזה.


מערכת הטלפורטציה באיים הקנריים

האיים הקנריים לה פלמה וטנריף חוברו על ידי מערכת טלפורטציה קוונטית שקובעת שיא מרחק חדש לטכניקת התקשורת המוזרה. החוקרים, מאוסטריה, גרמניה, קנדה ונורווגיה, מקווים כי יום אחד ניתן יהיה להשתמש בטלפורציה קוונטית לתקשורת קרקע-לוויינית.


בטלפורטציה קוונטית, משתמשים בתופעה המכונה "שזירה קוונטית" להעברת מידע באופן מיידי. כל עוד השזירה הקוונטית לא נהרסת, מצבו של חלקיק אחד - במקרה זה, פוטון - ישקף שינויים במצבו של השני, ללא קשר למרחק (אחד המאפיינים של פיזיקה קוונטית שהטרידה את אלברט איינשטיין).


הטלפורטציה למרחק של 143 ק"מ כוללת שלושה פוטונים. תחנת אליס (Alice) בלה פלמה מייצרת זוג פוטונים שזורים, ושולחת אחד דרך ערוץ שאינו קוונטי (סיב) לתחנת בוב (Bob) בטנריף. פוטון הטלפורטציה, שנוצר על ידי צד שלישי, צ'רלי (Charlie), בלה פלמה, מסופק לאליס, וכאשר מצבו מוקרן על הפוטון של אליס, בוב מסוגל למדוד את מצבו בקצה הרחוק של החיבור.

בניסוי האיים הקנריים, שהוגש ל-Arxiv, נעשה שימוש בשזירה קוונטית גם לסינכרון הזמן בין שני קצות הערוץ.


חלק נוסף בניסוי היה שאחד הפוטונים נשלח דרך האטמוספירה - שלב טכני חשוב, מכיוון שהנסיינים מקווים לקבוע כי ניתן להשתמש בטלפורטציה קוונטית לתקשורת עם לוויינים. עם זאת, קשה מאוד לשמור על מצבים קוונטיים בזמן שליחת פוטון דרך 143 ק"מ של אוויר, אדי מים, עננים וכדומה.


כפי שמציין המאמר, "התנאים הסביבתיים הקשים הטילו דרישות מחמירות על מערך הטלפורטציה למרחקים ארוכים: תנודות ניחות בקישור עקב מערבולת אטמוספיריות, הנגרמות על ידי מצבים מטאורולוגיים קשים, כולל שינויי טמפרטורה מהירים, סופות חול, גשם, ערפל, רוח חזקה. ואפילו שלג". מזג האוויר, הם מציינים, עיכב את הניסוי במשך שנה.


שיא המרחק החדש לטלפורטציה קוונטית מאפיל על ניסוי קודם בו חוקרים מאוניברסיטת המדע והטכנולוגיה בסין בשנגחאי בצעו טלפורטציה של פוטונים שזורים על פני 97 ק"מ.


308 צפיות0 תגובות

צור קשר

ישראל-Q

info@q-israel.com

  • YouTube
  • Facebook