top of page

סנטה קתרינה - המנזר העתיק ביותר בעולם

עודכן: 19 בפבר׳ 2023

למרגלות הר סיני שוכן מנזר סנטה קתרינה, המנזר נחשב למוסד הנזירות העתיק ביותר, שפעיל ברציפות מאז הקמתו, והוא הוכר כאתר מורשת עולמית של ארגון אונסק"ו. בתרבות הישראלית התפרסם המנזר כיעד תיירותי בעת השלטון הישראלי בסיני (1967-1980), ושימש כנקודת תחילת מסלול הטיפוס לג'בל מוסא. המנזר ידוע רשמית בתור המנזר הקדוש של הר סיני האלוהי. אולם במקור, המנזר נקרא מנזר ההשתנות (Monastery of the Transfiguration). מנזר זה שורד עד היום כשהוא מסתמך על הסכם עתיק ושנוי במחלוקת.

מנזר סנטה קתרינה למרגלות הר סיני

כתב יד המיוחס לצליינית נוצרייה מן המאה ה-4 לספירה בשם אגריה, מתאר את הביקור בהר סיני, ומציג אותו כאתר צליינות עוד בטרם הוקם שם המנזר. הר סיני (המכונה גם הר חורב) הוא הר המקודש לשלוש הדתות האברהמיות בשל הקשר שלו עם משה רבנו שקיבל את לוחות הברית על ההר הזה. באיסלאם, ההר הזה ידוע בשם ג'בל מוסא (כלומר הר משה).


מאמינים שהסיפור של מנזר סנטה קתרינה התחיל עם סיפוח הממלכה הנבטית על ידי הרומאים בתחילת המאה ה-2 לספירה. תחת השלטון הרומי האזור ירד מגדולתו, ואזור סיני, שהפך לשממה, משך אליו נזירים נוצרים שביקשו לחיות חיים סגפניים הרחק מהחברה האנושית. במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-4 לספירה, הקיסרית הלנה, אמו של קונסטנטינוס הראשון, הורתה לבנות את קפלת הסנה הבוער במקום שבו הוא נגלה למשה על פי המסורת. הקפלה, שהוקדשה למריה הבתולה, נחשבת כיום לחלק הקדוש ביותר של המנזר.

ציור של מנזר סנטה קתרינה מהמאה ה-18

עקב עזיבתם של הרומאים במחצית השנייה של המאה ה-4 לספירה, פשטה הפקרות על האזור, וקהילות הנזירים ביקשו בסופו של דבר את עזרתו של הקיסר הביזנטי. במהלך המאה ה-6 לספירה נבנתה סביב הקפלה חומה מבוצרת עשויה מבלוקי גרניט על ידי הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס הראשון. מלבד ההגנה על הנזירים, שימשה החומה גם לאבטחת הנתיב היבשתי מעקבה לסואץ. בנוסף, כנסיית ההשתנות הוקמה על ידי יוסטיניאנוס, והושלמה בשנת 560 לספירה, רגע לפני מותו של הקיסר. כמו עם הקיסרית הלנה, יוסטיניאנוס בחר שהמבנה הזה יוקדש למריה הבתולה.


הכנסיה נבנתה במתכונת של בזיליקה ואורכה כ-40 מטר. מאחורי האפסיס הוקמו שלוש קפלות ההופכות את הכנסייה למבנה בעל שלושה אפסיסים. מבנה משולש כזה אופייני גם לבזיליקות נוצריות אחרות מאותה תקופה בארץ ישראל, כמו הכנסייה הדרומית בשבטה, או זו בעבדת. לפני הכנסייה הוקם נרתקס. שינויים במבנה נערכו במאה ה-17 ובמאה ה-18 ברצפת הכנסייה ובעיטורים שבה. במאה ה-18 גם כוסה גג הכנסייה המקורי כדי להגן עליו.

מן העיטורים המקוריים של הכנסייה נותרו כמה פסיפסים ביזנטיים. גם בדוגמאות אלו מן האמנות הביזנטית יש נטייה לשטיחות בתיאור הרקע. אולם, לעומת פסיפס הטרנספיגורציה בכנסיית סנט אפולינרה אין קלאסה, מציג הפסיפס בכנסייה של מנזר סנטה קתרינה גישה נראטיבית יותר לתיאור הנושא. במרכז הפסיפס, הנמצא באפסיס, מופיע ישו כאדם צעיר עטור בזקן שחור קצר העולה לשמיים, כשמסביב לגופו הילה אובאלית. דמויות השליחים בסצנה מציגות את רגשותיהן ומביעות את הדרמה של המאורע המתואר. לצד ישו מופיעים אליהו ומשה. גם בקטע פסיפס המציג את משה לצד הסנה הבוער מורגשת הנטייה הנראטיבית בעיצוב תנוחתו של משה, המתואר כשרגלו האחת מונחת על אבן והוא מסיר את סנדלו. התיאור מציג עומק בהסתרה של היד מאחורי הרגל הכפופה ובעזרת קפלי הבגד של משה. בשל איכותם הנדירה של הפסיפסים הללו, שהם אחת הדוגמאות הבולטות לאמנות מונומנטלית בשטחים המזרחיים של האימפריה הביזנטית, נטען כי מקורם של פסיפסים אלו הוא בקונסטנטינופול. אולם, העובדה כי גם אדריכל המבנה היה מקומי עשויה לסתור הנחה זו.

דלתות הבזיליקה מתוארכות למאה ה-11. הן מעוטרות בארבעה תבליטים ועליהם תיאורים של ציפורים, חיות, צמחים ועלים. מעליהן מופיעה כתובת ביוונית המצטטת את ספר תהילים, פרק קי"ח, פסוק כ': "זה-השער ליהוה צדיקים יבאו בו".


למבנה המנזר צורה מלבנית בעלת צלעות לא שוות, בהתאם לתוואי השטח. אורך חומות המנזר בין 75 מטר ל-89 מטר. גובה החומות בין 8 מטרים בדרום המתחם, ל-35 מטרים בצפון. הכותל הדרומי של חומות המנזר, הפונה לכיוון הר סיני, הוא השמור ביותר ונושא סימנים של צלבים עתיקים שגולפו באבני החומה. תאי הנזירים, ובנוסף להם חדרים נוספים, נבנו לאורך החומות. השטח יושר בעזרת מערכת של קשתות וקמרונות חבית. חדר האוכל במנזר נבנה בעזרת קשתות מחודדות בסגנון גותי. על אבנים רבות באולם מופיעים כתובות וסמלים המזוהים עם הצלבנים. מבנים נוספים במכלול הם מבנה כנסייה גדול, מגדל פעמונים, גלריית איקונות וחדר אוצר, קפלות שונות, בית חולים, ארכיון, גת לדריכת זיתים ועוד.

פסיפס ההשתנות

למרות שהוקדש בתחילה למריה הבתולה, המנזר נקשר מאוחר יותר לקתרינה הקדושה מאלכסנדריה, שנרצחה בשנת 307 לספירה. על פי המסורת, היא פנתה לקיסר מקסנטיוס וניסתה לשכנע אותו להפסיק לרדוף את הנוצרים. היא נכשלה בכך אך הצליחה להעביר לנצרות את אשתו של הקיסר וחלק מיועציו. עקב כך היא נאסרה על ידי הקיסר אך גם בבית הסוהר המשיכה להעביר אנשים לחיק הנצרות. על כן נידונה למוות על "גלגל שבירה". האגדה מספרת שכאשר נקשרה לגלגל העינויים, הוא נשבר ועל כן נאלצו להוציאה להורג בעריפת ראש. כך הפכה קתרינה למרטיר של הכנסייה. בעקבות סיפור אגדה זה, "גלגל השבירה" כונה גם "גלגל קתרינה". האגדה ממשיכה לספר שמלאכי שרת ירדו מהשמיים והעבירו את גופתה להר סיני.


במהלך המאה ה-10 לספירה, ראשה וידה של הקדושה הובאו למנזר לשמירה והפכו לשרידים נערצים. מקורות אחרים טוענים שגופת הקדושה התגלתה על ידי הנזירים, והובאה למנזר. כך נודע המנזר כמנזר סנטה קתרינה, והפך לאתר עלייה לרגל.

מריה ובנה / המאה ה-13

ספריית המנזר מכילה את האוסף השני בגודלו בעולם של כתבי יד וקודקסים יקרי ערך. האוסף הגדול, שני רק לזה של הוותיקן, מכיל חיבורים ביוונית, בלטינית, בעברית, בסורית, בערבית בגאורגית ועוד. כתב היד המפורסם ביותר שנמצא בה היה ה"קודקס סינאיטיקוס", תרגום השבעים מהמאה ה-4 או מהמאה ה-5. הקודקס נמכר בשנת 1859 לרוסיה ובשנת 1934 נמכר שוב למוזיאון הבריטי.


בשנת 2017, מדענים מצאו שפות שאינן בשימוש מאז חשכת ימי הביניים בין כתבי יד עתיקים שהוחזקו במנזר. קיים צוות בינלאומי של 23 חוקרים בעלי שם עולמי ה'מגלה כל הזמן תגליות חדשות בנוגע לשפות עתיקות, טקסטים וסגנונות כתב' תוך כדי חקירת המסמכים בספריית המנזר. הספרייה גם נפתחה מחדש למבקרים ב-2017 לאחר שלוש שנים של עבודות שיפוץ.


אוסף יצירות האמנות הגדול של המנזר מכיל כמה מתמונות האיקונין המוקדמות ביותר. הוא מכיל כאלפיים עבודות אמנות. בין יצירות אלו ישנן המתוארכות למאה ה-5 או ה-6, אולם מרבית האיקונות נעשו בין המאה ה-9 למאה ה-13. בין העבודות נמצא דיוקן של פטרוס, עשוי בטכניקה של ציור בשעווה, המתוארך למאה ה-6. ציור מפורסם אחר, מן המאה ה-16, מציג את מרים, אם ישו אוחזת בבנה ישו. חלקם הגדול של הציורים נעשו על ידי נזירים תושבי המנזר, שפיתחו סגנון ציור בעל מאפיינים מקומיים.


במהלך המאה ה-7 לספירה, האמונה החדשה של האסלאם צמחה בחצי האי ערב. הכיבוש הערבי הביא בסופו של דבר קץ לנצרות בחצי האי סיני. בנוסף, בתחילת המאה ה-9 לספירה, מספר הנזירים במנזר הצטמצם ל-30. למרות זאת, המנזר המשיך לתפקד.


על פי המסורת, הנזירים במנזר סנטה קתרינה ביקשו את הגנתו של הנביא מוחמד עצמו. הנביא, שאומרים כי ראה את הנוצרים כאחים באמונה, קיבל את בקשתם בחיוב. מסמך שנוי במחלוקת, המכונה אשתינם ('הברית הקדושה') נחתם על ידי הנביא עצמו בשנת 623 לספירה. על פי מסמך זה, הנזירים של מנזר סנטה קתרינה קיבלו פטור ממיסים ומשירות צבאי. בנוסף, המוסלמים נקראו להגן על המנזר ולספק לנזירים כל עזרה. כמחווה של הדדיות, במהלך התקופה הפאטמית, אפשרו הנזירים להפוך כנסייה צלבנית בתוך חומות המנזר למסגד.

האשתינם ('הברית הקדושה') החתום על ידי הנביא מוחמד

למרות ההמשכיות של העבר, לחוסר היציבות הפוליטית שהייתה במצרים הייתה השפעה קשה על המנזר. בשנת 2013 נצטווה המנזר לסגור את שעריו עקב הידרדרות המצב הביטחוני במדינה. מכיוון שהמנזר הוא אטרקציה תיירותית פופולרית, התיירות הפכה למקור ההכנסה העיקרי של הקהילות הסובבות. עם סגירת המנזר, גם פרנסת הקהילות הללו נפגעה באופן דרסטי. כיום המנזר פתוח שוב ומושך אליו תיירים וצליינים מכל רחבי העולם.

מקורות:

1,109 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page