סמלים מסוימים מופיעים על קירות מקדשים במקומות שונים בעיר העתיקה של דור שרוכין, היכן שנמצאת היום חורסבאד, עיראק. בזמן יצירתם מלך בעיר סרגון השני, ששלט על הממלכה האשורית בין השנים 721-705 לפנה"ס. המלך כבר היה בגיל העמידה כשתפס את כס המלוכה (בכוח) מאחיו, שלמנאסר החמישי. הוא זכור כמלך גדול שייסד את השושלת הסרגונית, ששלטה באימפריה האשורית החדשה עוד מאה שנה לפני נפילתה. הוא אהב במיוחד לבנות מונומנטים, כמו גם להיות פטרון של האמנויות.
האזור, המקיף את עיראק המודרנית, חלקים מאיראן, טורקיה וסוריה נחשב כיום כ"ערש הציוויליזציה". זה המקום שבו נולדו לראשונה אימפריות, יחד עם ערים ואפילו השפה הכתובה. זה היה אזור חשוב מאד בחלק גדול מההיסטוריה האנושית, ולכן פרשנות הסמלים עשויה לעזור לנו להבין יותר על בני האדם הקדמונים שחיו שם.
הסמלים נוטים להופיע באותו רצף המורכב מאריה, נשר, שור, עץ תאנה ומחרשה. הם תועדו לראשונה ונחשפו לציבור על ידי חופרים צרפתים שביקרו במקום בסוף המאה ה-19. מאז גילוים מחדש, חוקרים רבים ניסו לפרש את משמעותם. חלקם מאמינים שהם כמו כתב חרטומים מצרי, איזשהו ביטוי של כוח אימפריאלי, או שהם עשויים אפילו לאיית את שם המלך.
אבל כעת אשורולוג מטריניטי קולג' דבלין הציע הסבר חדש: הסמלים עשויים לאיית את שמו של סרגון, תוך שהם מייצגים גם קבוצות כוכבים ספציפיות. "הלימוד של שפות ותרבויות עתיקות מלא בחידות מכל הצורות והגדלים, אבל במזרח הקדום לא קורה לעתים קרובות שמתמודדים עם סמלים מסתוריים על קיר מקדש", הסביר ד"ר מרטין וורת'ינגטון (Dr Martin Worthington) בהצהרה.
במאמרו האחרון ב-Bulletin of the American Schools of Oriental Research, ד"ר וורת'ינגטון הציג השערה פורצת דרך: רצף של חמשת הסמלים, כאשר הוא מובן בהקשר של השפה והתרבות האשורית, למעשה מאיית את השם "סרגון" ( šargīnu).
לפי מחקרו, כל אחת מהמילים האשוריות לחמשת הסמלים מכילה צלילי מפתח שבשילובם יוצרים את שם המלך. פרשנות זו מעידה על כך שהסמלים לא רק היו משמעותיים בפני עצמם אלא גם שירתו מטרה לשונית עמוקה יותר. בנוסף לגילוי זה, ד"ר וורת'ינגטון מצא שהסמלים יכולים לייצג גם קבוצות כוכבים. לדוגמה, האריה מייצג את "קבוצת כוכבים אריה", והנשר "קבוצת כוכבים נשר".
רבות מקבוצות הכוכבים הקיימות שלנו עברו בירושה מהיוונים שבעצמם ירשו את אלה ממסופוטמיה, כך שהיינו מזהים אותן היום. עם זאת, איבדנו אחרות, כולל ה"לסת" (jaw), שלדעת וורת'ינגטון מיוצגה על ידי סמל עץ התאנה. זה, לטענתו, נובע מהאמונה שהמילה ל"עץ" - iṣu - נשמעת דומה לזו של לסת - isu.
ההשלכה הרחבה יותר של תגלית זו היא עמוקה: באמצעות סמלים הממפים גם את הכוכבים, ייתכן שהאשורים הקדמונים ניסו להנציח את שמו של המלך סרגון בשמים. זה לא רק יעלה את מעמדו של המלך אלא גם יקשר אותו עם האלוהי או הנצחי.
עם זאת וורת'ינגטון מודע לכך שהרעיון שלו אינו חקוק בסלע, אם אפשר לומר כך. "אני לא יכול להוכיח את התיאוריה שלי, אבל העובדה שהיא עובדת הן עבור רצף חמשת הסמלים והן עבור רצף שלושת הסמלים, ושהסמלים יכולים להיות מובנים גם כקונסטלציות מתאימות תרבותית, נראית לי חזקה למדי. הסיכוי שהכל מקרי הוא - סלחו לנו על משחק המילים - אסטרונומי".
מקורות:
Comments