מאת: Ryan Morrison
מקור: Daily Mail
רובר קיוריוסיטי של נאס"א מצא עדויות לשיטפונות בסדר גודל בלתי נתפס ששטפו את מכתש גייל במאדים לפני 4 מיליארד שנה - מה שמעלה את האפשרות שחיים התקיימו פעם על הכוכב האדום.
חוקרים מאוניברסיטת ג'קסון סטייט (Jackson State University), אוניברסיטת קורנל (Cornell University) ואוניברסיטת הוואי (University of Hawaii) עבדו עם נאס"א בבדיקת נתוני משקעים שנאספו על ידי הרובר קיוריוסיטי.
מכונה על ידי המדענים כ'מגה-שטפון זועם', ככל הנראה הוא נגרם על ידי אסטרואיד או שביט שפגע בכוכב הלכת, וחימם ושחרר קרח שנאגר על פני השטח של מאדים. מים בעומק של עד 24 מטר השתוללו על פני המכתש, במהירות של 10 מטר לשנייה, והותירו אחריהם אדוות ענק שהם מבנים גיאולוגיים המוכרים למדענים על כדור הארץ.
על פני כדור הארץ היכן שנמצאים מים "יש חיים", לדברי המחבר-שותף אלברטו ג'יי פיירן (Alberto G. Fairen), ויתכן שעל מאדים, לפני ארבעה מיליארד שנה, התפתחו חיים מיקרוביאליים.
האדוות שנוצרו על ידי שיטפונות - המכונות גם אנטי-דיונות (Antidunes) - הן בגובה של עד 9 מטר ומתפרסות במרווחים של 140 מטר בערך, על פי עזת היידארי (Ezat Heydari), מחבר-שותף. כפי שקורה בכדור הארץ, מאפיינים גיאולוגיים, כולל של פעולות מים ורוח, קפאו בזמן על מאדים במשך כארבעה מיליארד שנים - הם מבטאים את התהליכים שעיצבו את פניהם של שני כוכבי הלכת בעבר הרחוק. זה כולל הופעה של מאפיינים ענקיים בצורת גלים בשכבות המשקעים של מכתש גייל, המכונים לעתים קרובות 'מגה-אדוות' או אנטי-דיונות.
"זיהינו שיטפונות לראשונה באמצעות נתוני משקעים מפורטים שנלכדו על ידי הרובר קיוריוסיטי", אמר אלברטו ג'יי פיירן. "המשקעים שהותירו השטפונות לא זוהו בעבר עם נתוני גשושית", הסביר פיירן.
האנטי-דיונות שנראות בנתונים של קיוריוסיטי זהות למאפיינים שנוצרו על ידי המסת קרח על פני כדור הארץ לפני כשני מיליון שנה, אמר היידארי. שחרור מלאי המים הקפואים במאדים דרש, ככל הנראה, פגיעה משמעותית ששחררה פחמן דו חמצני, מתאן ואת הקרח כאדי מים.
החוקרים טוענים כי אדי המים והגזים יחד יצרו תקופה חמה ורטובה, שיכולה הייתה להביא להתפתחות חיים. "האקלים החם והרטוב נמשך גם לאחר סיום השיטפון, אך לא ניתן לקבוע את משך הזמן דרך המחקר שלנו", כתב הצוות במאמרו. העיבוי מהחום שנוצר מהפגיעה יצר ככל הנראה ענני אדי מים שיצרו גשם שוטף - יתכן שעל פני כל כוכב הלכת.
מחקר קודם, שעשה גם הוא שימוש בנתונים מקיוריוסיטי, גילה עדויות לסערות שמילאו אגמים ונהרות במי גשמים על פני מאדים - לפני כארבעה מיליארד שנה. במקרה אחד, מים נכנסו למכתש גייל, וכשהם השתלבו עם מים שירדו מהר שארפ במכתש גייל, ייצרו שיטפונות ענק. הם הותירו אחריהם משקעים של רכסי חצץ המקיפים את המכתש, שניתן לראות על הכוכב האדום כיום - ועזרו לצוות לפתח את קנה המידה של המגה-שטפון.
הצוות המדעי של רובר קיוריוסיטי כבר קבע כי במכתש גייל היו אגמים ונחלים קבועים בעבר הקדום. גופי מים ארוכי טווח אלו מהווים אינדיקטורים טובים לכך שהמכתש, כמו גם הר שארפ שבתוכו, היו מסוגלים לתמוך בחיים מיקרוביאליים.
"מאדים הקדום היה כוכב לכת פעיל ביותר מנקודת מבט גאולוגית", אמר פיירן. "לכוכב הלכת היו התנאים הדרושים לתמיכה בנוכחות מים נוזליים על פני השטח - ועל כדור הארץ, איפה שיש מים, יש חיים.
"מאד מוקדם מאדים היה כוכב לכת שיכול לתמוך בחיים", אמר. "האם היה מיושב? זו שאלה שהרובר פרסברנס... יוכל לענות עליה". פרסברנס, ששוגר מכף קנוורל ב-30 ביולי, אמור להגיע למאדים ב-18 בפברואר 2021.
הממצאים פורסמו בכתב העת Scientific Reports.
