מאת: Rand and Rose Flem-Ath
מקור: Ancient Origins
ביום חורף קריר בשנת 1929, חליל אדהם (Halil Edhem), מנהל המוזיאון הלאומי של טורקיה, היה עסוק במשימת סיווג מסמכים. הוא שלף מפה שצוירה על עור צבי. כאשר חליל פתח את המפה לגודלה המלא (60x90 ס"מ) הוא הופתע מהעולם החדש שתואר במפה שתוארכה לשנת 1513.
המסמך היה עזבון של פיראט שהפך לאדמירל הטורקי, פירי ראיס (1470-1554 בקירוב). הוא נולד בגליפולי, בסיס ימי על חוף ים מרמרה והיה אחיינו של כמאל ראיס (Kemal Reis), פיראט שהמציא את עצמו מחדש כאדמירל טורקי הרפתקן שהתמחה בלוחמה ימית. באותה תקופה ההבחנה בין פיראט לאדמירל הייתה גמישה יותר ממה שניתן היה לצפות במבט מבעד לעדשה הוליוודית.
פירי ראיס הפליג עם אחיינו המפורסם משנת 1487 עד 1493. במהלך המסעות הללו הוא נחשף לשחיתות המשתלמת של הפיראטיות. הצי נלחם בפיראטים ולכד ובזז ספינות אויב. בשנת 1495, המיומנות הגדולה של כמאל ראיס באומנות הקרב זיכתה אותו בהזמנה להצטרף לצי הטורקי האימפריאלי. אחיינו ליווה אותו למשימתו החדשה. הפיראטים הפכו לאדמירלים מכובדים.
לאחר שכמאל נהרג במהלך קרב ימי בשנת 1502, עזב ראיס את חיי הים והחל בקריירה שנייה כיצרן מפות. כפרפקציוניסט - פירי ראיס לא סבל אפילו שגיאה קטנה ביותר בשירטוטיו - הוא יצר את המפה המפורסמת שלו בשנת 1513 באמצעות מפות מקור ישנות יותר, כולל מפות של כריסטופר קולומבוס שנתפסו. הטורקים עלו על אחת מספינות קולומבוס לפני שהצוות הצליח לזרוק את המפות לים, מנהג סטנדרטי בתקופה שבה קווי המתאר של כדור הארץ נותרו חבויים במסתורין ובמפות היו סודות שהיו בעלי ערך רב לפיראטים, אדמירלים, מלכים ומלכות.
מחלוקת קולומבוס
לציבור הרחב נודע לראשונה על קיומה של מפת פירי ראיס ב-27 בפברואר 1932 בגיליון של כתב העת Illustrated London News. תחת הכותרת "מחלוקת קולומבוס: אמריקה - ושתי מפות אטלנטיות", צוין במאמר כי: "...קולומבוס הגיע מעט הלאה משפך האורינוקו, בוונצואלה, במסעו לאורך חופי דרום אמריקה בשנת 1498, כך שהקטעים של חוף דרום אמריקה המופיעים במפה של פירי ראיס ודאי הועתקו ממקורות אחרים."
במהדורה מה-23 ביולי של אותו כתב עת אקורה יוסוף (Akcura Yusuf), נשיא האגודה הטורקית למחקר היסטורי (Turkish Historical Society), כתב תיאור מפורט יותר. המחבר ציין עובדה משמעותית: “...המפה שברשותנו היא פרגמנט. אם הפרגמנטים האחרים לא היו אובדים, היינו אמורים להחזיק בידינו מפה טורקית שצוירה בשנת 1513 המייצגת את העולם הישן והחדש יחד."
משרד ההידרוגרפיה של חיל הים האמריקני
מדען חובב בשם קפטן ארלינגטון מלרי (Captain Arlington Mallery) לקח על עצמו את המשימה של קביעת גיל מפות המקור בהן השתמש פירי ראיס. מסקנותיו של מלרי היו כה קיצוניות שהוא היסס לחשוף אותן. באוגוסט 1956 החליט לבסוף לחשוף את ממצאיו בתוכנית רדיו בחסות אוניברסיטת ג'ורג'טאון. הוא הסביר כי ביוני 1954 הוא עבד בחדר המפות של ספריית הקונגרס כשחברו "...המהנדס הראשי של המשרד ההידרוגרפי (Hydrographic Office) הושיט לי העתק של מפה שנשלח אליו על ידי קצין חיל הים הטורקי. הוא הציע שאבחן אותה לאור המידע שכבר היה בידינו על מפות עתיקות. לאחר שניתחתי אותה, החזרתי אותה אליו וביקשתי מהקצין לבדוק גם את קו הרוחב וקו האורך וגם את ההיטל. כשהם שאלו מדוע, אמרתי, 'יש משהו במפה הזו שאף אחד לא יאמין לו כשזה יגיע ממני, ואני לא יודע אם יאמינו כשזה יבוא ממך'. הייתה זו העובדה שקולומבוס החזיק מפה שהראתה במדויק את חצי האי פאלמר ביבשת אנטארקטיקה."
מר וורן, מנחה תוכנית הרדיו, ראיין את מלרי ואת מ.י. וולטרס (M.I. Walters) מהמשרד ההידרוגרפי של הצי האמריקני:
מנחה: אתה אומר שהמפות האלה נבדקו על ידי המשרד ההידרוגרפי של הצי האמריקני? וולטרס: כן. מנחה: מבחינתך, האם הן מדויקות? וולטרס: כן, הן מדויקות. מנחה: בנות כמה המפות? וולטרס: מפות אלה חוזרות 5,000 שנה לאחור ואפילו מוקדם יותר. אך הן כוללות נתונים שחוזרים אלפים רבים של שנים לפני כן.
וולטרס העיר על ההשוואות בין מפת פירי ראיס למאפיינים התת קרחוניים של ארץ המלכה מוד באנטארקטיקה שהתגלו לאחרונה (1954):
וולטרס: לקחנו את המפות הישנות ואת המפות החדשות שמשרד ההידרוגרפיה מייצר היום ועשינו השוואות בין נתוני הפסגות וההרים הבולטים. מצאנו שהם נמצאים בהתאמה מדהימה. בדרך זו בדקנו מקרוב את העבודה הישנה. אנו בוטחים מאד במה שגילה קפטן מלרי. מנחה: מר מלרי, אז זה חייב להוביל למסקנה שהיו חוקרים ויוצרי מפות מוכשרים לאורך חוף האוקיינוס האטלנטי הרבה לפני קולומבוס. מלרי: כמה אלפי שנים לפני כן. לא רק חוקרים, אלא בוודאי היה להם גם ארגון הידרוגרפי מוכשר מאד, כי אתה לא יכול למפות יבשת גדולה כמו אנטארקטיקה כפי שאנו יודעים שהם מיפו - כנראה לפני 5,000 שנה. זה לא יכול להיעשות על ידי אדם יחיד או קבוצה קטנה של חוקרים. המשמעות היא אגרגציה של מדענים מיומנים המכירים אסטרונומיה כמו גם את השיטות הנדרשות לסקר טופוגרפי.
הפגוד והמשרד הקרטוגרפי של חיל האוויר האמריקני
אחד מתלמידיו של פרופ' צ'רלס הפגוד (Charles Hapgood) סיפר לו על שידור הרדיו. הפרופסור הוקסם מיד והחליט: "...לחקור את המפה באופן הכי עמוק שאני יכול..."
מכיוון שמלרי השתמש בצי האמריקני לצורך מחקריו, החליט הפגוד לקבל חוות דעת שנייה מהצוות הקרטוגרפי של פיקוד האוויר האסטרטגי (SAC). חקירת חיל האוויר האמריקני הגיעה לאותן מסקנות כמו הצי האמריקני. הם קבעו כי החלק הדרומי של המפה אכן מתאר חלקים של אנטארקטיקה תחת הקרח.
ההבנה המקובלת קבעה כי יבשת האי לא התגלתה עד שנת 1818. לוטננט קולונל חיל האוויר הרולד ז. אולמייר (Lt. Colonel Harold Z. Ohlmeyer) כתב להפגוד ב- 6 ביולי 1960:
פרופסור הפגוד היקר, בקשתך להערכת מאפיינים חריגים מסוימים של מפת פירי ראיס משנת 1513 על ידי הארגון הזה בוצעה. הטענה כי החלק התחתון של המפה מציג את חוף הנסיכה מרתה של ארץ המלכה מוד, אנטארקטיקה וחצי האי פאלמר היא סבירה. אנו מוצאים זאת ההגיוני ביותר ובסבירות גבוהה הפרשנות הנכונה של המפה. הפרט הגיאוגרפי המוצג בחלק התחתון של המפה תואם בצורה יוצאת דופן לתוצאות הפרופיל הסייסמי שביצעה המשלחת השבדית-בריטית-נורבגית משנת 1949 מעל כיפת הקרח. זה מעיד שקו החוף מופה לפני שהוא כוסה על ידי כיפת הקרח. כעת כיפת הקרח באזור זה היא בעובי של מייל בערך. אין לנו מושג כיצד ניתן ליישב את הנתונים במפה הזו עם מצב הידע הגיאוגרפי הידוע בשנת 1513. (חתום) הרולד ז. אולמייר לוטננט קולונל, מפקד בחיל האוויר האמריקאי
התכתבות עם הפגוד
ההרפתקה של כותבי המאמר רנד ורוז פלם-את' (Rand and Rose Flem-Ath) עם חקר מפות עתיקות החלה בקיץ 1977, כאשר צ'רלס הפגוד ענה למאמר שכתבו, והתווה את אמונתנו כי אנטארקטיקה הייתה פעם היבשת של אטלנטיס. רנד ורוז הגיעו למסקנה כי התיאוריה של הפגוד על תזוזת קרום כדור הארץ היא החוליה החסרה שיכולה לפענח את המסתורין של יבשת האי האבוד. צ'רלס ענה:
3 באוגוסט 1977 רוז ורנד היקרים, אני נדהם ושמח מהמאמר שלכם שהגיע לכאן היום. תאמינו או לא, זהו המחקר המדעי האמיתי הראשון שנעשה אי פעם על עבודתי. מצאתם ראיות לתזוזת קרום שאני לא מצאתי. עם זאת, נראה כי אינכם מודעים לספר שפרסמתי בשנת 1966 שכותרתו 'מפות מלכי הים הקדומים' (Maps of the Ancient Sea Kings). מכיוון שאתם שוקלים להציג את המאמר שלכם בפני החברה הגאוגרפית המלכותית (בה הייתי חבר עד שהפסקתי לשלם את דמי החבר), עליכם לבחון את הספר הזה ואני שולח לכם עותק שלו. מה שמצאתי, לאחר מחקר ממושך, היה שמפות רבות שמוצאן נחשב מימי הביניים או הרנסנס הן למעשה עותקים של עותקים של מפות שצוירו בעת העתיקה המרוחקת ביותר, וביניהן אחת המציגה אנטארקטיקה דרומית. הצלחתי לפתור את ההיטל של מפות אלה בעזרת מתמטיקאי, ולאשר אותן על ידי הצוות הקרטוגרפי של פיקוד האוויר האסטרטגי בבסיס חיל האוויר ווסטובר במסצ'וסטס.
כעבור שבוע הגיע לרנד ורוז עותק של 'מפות מלכי הים הקדומים'. רחוק מלהרגיע את התלהבותם מהרעיון שאטלנטיס אולי הייתה פעם אנטארקטיקה, הספר היה בעל השפעה הפוכה. הם הגיעו למסקנה שהמפות העתיקות של אנטארקטיקה התת קרחונית סיפקו ראיות מדהימות התומכות בתיאוריה שלהם.
לאחר שרנד ורוז פרסמו את המהדורה הראשונה של 'כשהשמיים נפלו' (When the Sky Fell), בינואר 1995, הם חזרו למפת פירי ראיס כדי לקבוע אם יש מקום לתמוך בטענת מלרי והפגוד כי מפות המקור ששימשו ליצירת מפת פירי ראיס היו אלפים רבים של שנים עתיקות יותר מתאריך יצירתה בשנת 1513.
המקורות למפת פירי ראיס
אחת המוזרויות במפת פירי ראיס היתה שהיא שורטטה באמצעות היטל מתוחכם ביותר. "היטל שווה-מרחק" (Equidistant projection) מתאר את מאפייני כדור הארץ מנקודה אחת על פני השטח שלו. ניתן לחשב את ההיטל הזה מכל נקודה על הגלובוס. היטל שווה-מרחק המוכר ביותר אולי הוא דגל הכחול-לבן של האו"ם, שבמרכזו הקוטב הצפוני.
היטל שווה-מרחק היה מוכר מאוד לצוות הקרטוגרפי של פיקוד האוויר האסטרטגי בבסיס חיל האוויר ווסטובר במסצ'וסטס. הוא שימש לקביעת מטרות סובייטיות צבאיות וכלכליות. לדוגמא, מפה שצוירה עם מוסקבה כמרכזה אפשרה לצבא לחשב את זמן הפגיעה המהיר ביותר של טיל שמשוגר מכל בסיס נאט"ו אל עבר בירת ברית המועצות. בסיס הטילים הקרוב ביותר של נאט"ו למוסקבה היה בטורקיה. בנובמבר 1962, כאשר הוצבו טילים סובייטים בקובה, מפת היטל שווה-מרחק שבמרכזה האי של קסטרו חשפה בפירוט מלא עד איפה ניתן לכוון לשטח ארה"ב. "משבר הטילים בקובה" נפתר רק כאשר הנשיא קנדי הציע (בחשאיות) לפרק את מתקני שיגור הטילים של נאט"ו באיטליה ובטורקיה בתמורה לפירוק הטילים של ברה"מ בקובה ע"י חרושצ'וב.
צ'רלס הפגוד הסביר לארץ' גרלאך (Arch C. Gerlach), ראש חטיבת המפות בספריית הקונגרס, כי מפת פירי ראיס: "...דרשה יותר אסטרונומיה מזו שהיתה ידועה בתקופת הרנסנס. המתמטיקה מחייבת שמי שיצר אותה היה צריך לדעת את המרחק הליניארי מאסואן לקוטב הצפוני ברמת דיוק גבוהה. פירי ראיס לא ידע זאת, וגם קולומבוס לא..."
אסואן או חוג הסרטן?
הפגוד ותלמידיו (בעיקר פרנק ראיין) בילו חודשים בניסיון לקבוע את המרכז המדויק של מפת פירי ראיס. בהתחלה, הפגוד היה משוכנע שזו העיר אסואן בה ארטוסתנס המתמטיקאי, אסטרונום ואבי הגיאוגרפיה, ערך את חישוביו המפורסמים של גודל כדור הארץ. הפגוד הגיש הצעה זו לצוות הקרטוגרפי בבסיס חיל האוויר ווסטובר. קפטן בורוז הסכים. הוא כתב: "...השימוש של פירי ראיס בהיטל פורטולאנו (שבמרכזו אסואן, מצרים) היה בחירה מצוינת..."
היטל מפת פירי ראיס
במפה הבאה ניתן לראות כיצד המפה השלמה נראתה על סמך אותו היטל ששימש את פירי ראיס בשנת 1513. המפה שכריסטופר קולומבוס לקח למסעו היתה דומה להיטל זה.
למרות העובדה שאנשי מקצוע אימתו את אסואן כמרכז המפה, הפגוד נשאר ספקן. הוא חשב כי סביר יותר להניח כי יוצרי המפה הקדומים היו נוטים להשתמש בחוג הסרטן המפריד בין אזור האקלים הטרופי לאזור האקלים הממוזג. הפגוד היה בטוח שסמן עולמי חשוב כל כך היה משמעותי ביותר עבור הנווטים הקדומים.
כיום, חוג הסרטן נמצא בסמוך לאסואן אך לא בדיוק מעליה. המרחק קטן אך הפגוד ותלמידיו רצו להיות מדויקים בחישובים שלהם. היה ויכוח משמעותי אם להשתמש במדידה מהעיר העתיקה או אם למדוד מסמן האקלים. הפגוד הניח בטעות שזו צריכה להיות בחירה בין אסואן וחוג הסרטן. זו הייתה בחירה שגויה מכיוון שהייתה תקופה בה חוג הסרטן היה ישירות מעל אסואן. הרמז לאותה סינכרוניות של זמן ומקום טמון בעצם ההיטל של מפת פירי ראיס. אך ראשית יש לענות על שאלה קריטית. מתי חלקו חוג הסרטן ואסואן את אותו קו רוחב?
אסטרונומים הגיעו למסקנה שנדרשות מאה שנים לחוג הסרטן לנדוד 40 שניות בקו הרוחב. זה נותן לנו נוסחה לחישובים ומאפשר לדייק את התאריך שבו יוצרי המפה המקורית עבדו. אסואן נמצאת במרחק של 38 דקות ו-30 שניות מחוג הסרטן של ימינו. זה 2280 שניות (38 דקות בשניות) בתוספת 30 שניות שנותנים לנו הפרש כולל של 2310 שניות. לאחר מכן אנו מחלקים את השניות הללו ב-40 כדי לגלות שאסואן היתה בפעם האחרונה בחוג הסרטן לפני 5775 שנים - כלומר בערך ב-3760 לפנה"ס. ראוי לציין כי לוח השנה היהודי מתחיל בדיוק בתאריך זה.
ההיטל של פירי ראיס מצביע כמו חץ על נקודת מפנה מרכזית בהיסטוריה האנושית. הארכיאולוגיה מלמדת שהציוויליזציה המצרית החלה בערך בשנת 3800 לפנה"ס. האם יכול להיות שזהו צירוף מקרים שמפת פירי ראיס מתוארכת לשחר הציוויליזציה המצרית? סביר הרבה יותר שמפות המקור ששימשו את פירי ראיס הן שרידים שהועברו על ידי ניצולי ציוויליזציה אבודה מתקופת הקרח - ציוויליזציה ימית שמיפתה את העולם, כולל חלקים מקו החוף של אנטארקטיקה כשהיתה ללא קרח, הרבה לפני שנבנו הפירמידות המצריות הראשונות.
סיכום
סביר יותר להניח שזו בעצם לא אנטארקטיקה שמתוארת על המפה. ככל הנראה ההנחה הייתה שמסה עצומה של יבשה קיימת בכל אחד מארבעת חלקי כדור הארץ כדי "לאזן אותו". כמו כן, נראה שזו הייתה הרחבה (או הנחה) של איך שנראית יבשת דרום אמריקה.
חוקרים וקרטוגרפים לא היו היחידים שהתעניינו במפה. בשנות ה-60, הספקולציות לגבי מקורותיה קיבלו תפנית לעבר העל טבעי. חלק מהסיבה לשינוי זה היה קשור לעיצוב המפה. זה פורטולאנו. אין לה את קווי הרוחב והאורך האופייניים שבהם משתמשים במפות ותרשימים מודרניים. במקום זאת, היא מכילה קווים הנקראים היטל אזימוטי הנובעים ממרכז המכונה שושנת הרוחות, או היטל אזימוטלי. יש מספר שושנת הרוחות על המפה. אלה היו נפוצים במפות של אותה תקופה.
האזימוט וההיטל האזימוטלי הפכו לאובססיה עבור חוקר העל טבעי וחובב האסטרונאוט הקדמון, אריך פון דניקן. הוא העלה כמה טענות מעניינות על המפה בספרו, מרכבות האלים. מבלי לבדוק את ההשערה שלו, הוא כתב שהתחזיות המוצגות על מפת פירי רייס מתאימות היטב כשהמרכז היה מצרים. בהתבסס על כך סבר פון דניקן כי המפה מדויקת מאד מבחינת קנה המידה, וכי לא היה אפשרי מבחינה אנושית שמישהו יצר מפה כזו במאה ה-16.
הוא הגיע למסקנה שהמפה היא הוכחה לכך שהעות'מאנים היו בקשר עם חייזרים שעזרו להם ליצור טכנולוגיה וידע חדשים. (איך הוא הגיע למסקנה זו - כמו גם אחרות בספרו - זו תעלומה). ההיסטוריון החובב צ'ארלס הפגוד טען שהמפה מוכיחה שיש ציוויליזציה מתקדמת לא ידועה מתקופת הקרח שחקרה את העולם. הוא האמין שהמפה הועתקה ממפה מהתרבות העתיקה הזו. ההוכחה שלו הייתה שהמפה הראתה את אנטארקטיקה ללא קרח. הוא לא מציע שום ראיה אחרת שתתמוך בתיאוריה שלו.
לפני מספר שנים הופצו מאמרים ויראלים שטענו כי התגלו פירמידות באנטארקטיקה. הסיפור היה מעורפל והכיל כמה תמונות מפוקפקות שכביכול הראו את הפירמידות. למרות השגיאות הרבות וחוסר העקביות שנמצאו במאמר המקורי, רבים האמינו שזו הוכחה מוחלטת לכך שקיימת ציוויליזציה אבודה ביבשת הקפואה. חלקם שיערו שמפת פירי רייס עשויה לספק ראיות תומכות לתיאוריה זו. לפיכך, אתרי שוליים הוסיפו לסיפור המקורי על ידי הכנסת המפה כראיה.
בעוד שמפת פירי ראיס אומצה על ידי חובבי העל טבעי, כמה חוקרים דחו זאת כהונאה. כמה קרטוגרפים ציינו כי ההיטל האזימוטלי שהציע ואן דניקן לא היה מדויק. אחרים הצביעו על כך שהשימוש בשפה הטורקית הכתובה על המפה אינו תואם את הכתב הערבי שבו השתמשו העות'מאנים במהלך המאה ה-16. עם זאת, ייתכן שרבות מהשאלות שהעלתה המפה נענו על ידי פירי ראיס עצמו. בהערה בכתב יד שנמצאה יחד עם המפה, הוא כתב כי המפה היא אוסף של מידע ופרטים שנמצאו במפות קיימות אחרות באותה תקופה.
חוקרים מודרניים מסכימים שהמפה מתכתבת עם המידע שבאמת עמד לרשותם של חוקרים וקרטוגרפים של תחילת המאה ה-16. ישנן שאלות רבות שעדיין קיימות לגבי מפת פירי ראיס. למרות שהיא מייצגת גאווה לאומית - כמו גם קישור אפשרי למסמכים שאבדו - יש עדיין תעלומות לא פתורות. המפה תמשיך לבלבל ולרתק את אלה שמנסים ללמוד את קוויה המופלאים.
