top of page
הרשמו לידיעון המקוון שלנו

קבלו עידכונים על מאמרים חדשים והתרחשויות אחרות

תודה על הרשמתך

השתתפו במסע אופן הזמן

Ofan Logo a.png

מסע רב חושי בנבכי הזמן, שבו המרבד העשיר של הציוויליזציות הקדומות מתעורר לחיים ושואב אותנו אל תוכו.  

מיגון לשמחה: מדוע ישראל מציינת את יום הזיכרון יום לפני יום העצמאות?

עודכן: לפני 5 ימים

צפירה תהדהד הערב ברחבי ישראל עם תחילת יום הזיכרון, ותעלה את זכרם של אלפי חללים - אנשי כוחות הבטחון וקורבנות טרור - שנהרגו. עד כה, כ-25,040 חיילים מתו במהלך שירותם מאז 1860; נתון זה כולל גם חברי מחתרות שהיו קיימות לפני הקמת המדינה, 827 חללים נוספו לרשימה מיום הזכרון האחרון. במקביל, 5100 אזרחים נהרגו בפעולות טרור מאז 1881 כאשר 834 נוספו לרשימה מיום הזכרון האחרון. קשה אפילו לדמיין את מספר האנשים שהצטרפו למעגל השכול השנה, זהו מספר בלתי נתפס.

יום הזיכרון בישראל הוא אירוע טקסי שבו מקומות בילוי נסגרים ומתקיימים טקסי הנחת זרים באנדרטאות ברחבי הארץ. צפירה ראשונה באורך דקה נשמעת בערב יום הזכרון בשעה 20:00 ושנייה נשמעת למחרת בבוקר בשעה 11:00, למשך שתי דקות, לציון תחילת טקס האזכרה המרכזי בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים.


כמה שעות לאחר מכן, ביום שני בערב, הישראלים יעברו ברגע מאבל לחגיגה, כאשר המדינה תחגוג (לא בטוח שזו ההגדרה הנכונה השנה) את יום העצמאות ה-76, שהשנה קיבל משמעות שונה ואפשר לומר שזהו היום העצמאות המשמעותי והקשה ביותר מאז יום העצמאות הראשון. מה מסמן או יסמן יום העצמאות הזה היסטוריונים יקבעו בעתיד, אנחנו בתוך האירוע ולכן אין לנו כל דרך להשקיף עליו מבחוץ.


לפי ההיסטוריונים, המעבר הפתאומי מאבל לשמחה קשור באירוע משמעותי שפגע בהולדת מדינת ישראל. ד"ר מרדכי נאור, סופר וחוקר המתמחה בהיסטוריה של מדינת ישראל והעם היהודי, אומר כי ציון היומיים האלה ברציפות קרה "במקרה".


"האסון בגוש עציון התרחש במהלך מלחמת העצמאות של ישראל יום אחד לפני קום המדינה", אמר נאור, בהתייחסו למה שמוכר יותר בשם "הטבח בכפר עציון" ב-13 במאי 1948. בהתקפה זו נהרגו כ-129 יהודים - המספרים המדויקים שנויים במחלוקת - על ידי כוחות ערבים וירדנים בקיבוץ כפר עציון, שנמצא בהרי יהודה, מעבר לקו הירוק שתחם את גבולות ישראל לפני 1967. הטבח התרחש בעקבות קרב בן יומיים בין כוחות יהודים לערבים. תושבים יהודים בקיבוץ, שעל פי הדיווחים נכנעו, נאספו בחצר ונורו. שרידיהם נקברו לבסוף בהר הרצל בירושלים.

קבר אחים המוני לחללי הקרב על גוש עציון בהר הרצל

בשנת 1940 נקבע ד' באייר כיום הזיכרון לנופלים במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט. אולם בשנים שלאחר מכן לא צוין יום זיכרון זה. לקראת יום השנה הראשון לנפילת כפר עציון, שאירע בד' באייר תש"ח, יום לפני הקמת המדינה, הציע חבר קיבוץ טירת צבי אברהם-יצחק מרחביה, לקבוע את ד' באייר כ"יום עציון".

גם להם אַל לנו להיות כפויי טובה... סמוך ליום העצמאות היה "יום עציון". אם לא כדאי לשלב את הדברים? אנסה להציע שיקויים "יום עציון", בהיותו שיא בהקרבת העם לגאולה, מתוך כך הולם הוא להיות ליום אזכרה והתייחדות כללי לכל הנופלים על מזבח השחרור, וכן בגלל היותו סמוך ליום העצמאות. על משואת עציון קמה עצמאותנו.

בכך היה הראשון שהציע את החיבור בין יום הזיכרון ליום העצמאות.


פחות משבועיים לפני יום העצמאות השני, באפריל 1950, הוצאה פקודת מטכ"ל הקובעת את ד' באייר, יום לפני יום העצמאות, כיום הזיכרון לחללי צה"ל, ושלא יתקיימו אזכרות צבאיות באף יום אחר. באותה שנה, מאחר שיום ה' באייר חל בשבת, הוקדם יום הזיכרון ליום חמישי ויום העצמאות נדחה ליום ראשון. הפקודה קבעה את סדרי היום ואת אופי הטקסים שיתקיימו בבתי הקברות הצבאיים של מדינת ישראל. בריאיון לערוץ 2 שנערך בשנת 1994 אמר הרב שלמה גורן כי קביעת המועד בצמוד ליום העצמאות נעשתה במקרה. לטענתו, במשך כל השנה השנייה למדינה נדחה מועד קביעת היום שוב ושוב, וכאשר יום העצמאות התקרב, הבחין הרב כי לא נקבע ליום הזיכרון מועד, ומכיוון שלא נשארו ימים, הוצמד יום הזיכרון ליום העצמאות. לדבריו, רק מאוחר יותר ניתנה לדבר הפרשנות המקובלת, שעצמאות המדינה קשורה קשר הדוק לדם הנופלים.


ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון הקים בתחילת 1951 מועצה ציבורית להנצחת הנופלים, וזו המליצה, בהתאם למה שהונהג על ידי צה"ל בשנה הקודמת, לקיים את יום הזיכרון בצמוד ליום העצמאות. המלצת המועצה אף העמיקה את הצמידות, וקבעה שכאשר יום העצמאות יוצא בשבת, ידחה יום העצמאות ליום שני, ויום הזיכרון יהיה בצמידות אליו ביום ראשון, בניגוד למה שהונהג בשנת 1950, אז יום העצמאות הוחג ביום ראשון ויום הזיכרון הוקדם ליום חמישי ולא היה צמוד ליום העצמאות. במהלך השנים הוזז מועד יום העצמאות, אולם הכלל שיום הזיכרון תמיד יהיה יום לפני יום העצמאות נשמר, ואף היווה עילה להזזת יום העצמאות מיום שני ליום שלישי כדי שערב יום הזיכרון לא יחול במוצאי שבת.

הלוויה של חללי גוש עציון, ירושלים 1949

בעוד שחגיגות יום העצמאות של ישראל הוגדרו בחוק כחג ממלכתי בשנת 1949, יום הזיכרון נחקק כחוק רק שנים רבות לאחר מכן. "עד 1963 ציון יום הזיכרון רגע לפני יום העצמאות היה מנהג ולא חוק", מסביר נאור. "ככל שחלפו השנים, הקשר בין הימים הלך והתחזק ואנשים התחילו לומר שאי אפשר לחגוג את [עצמאותה] של ישראל מבלי לזכור גם את המחיר הכבד שהיא שילמה".


בשנת 1963 חוקקה הכנסת החמישית את "חוק יום הזיכרון לחללי מלחמת הקוממיות וצבא-הגנה לישראל", והוסדרו בו מנהגיו ומועדו. הסיבה הנפוצה שנחקקה בתודעה הלאומית בקביעת תאריך יום הזיכרון לפני יום העצמאות היא לתזכורת גבורת הנופלים שנתנו את נפשם למען הארץ, ועקב סיבה זו שחלחלה עמוק לתוך התודעה הישראלית, נקבע הדבר על ידי הכנסת בחוק, שבתחילתו נאמר:

ד' באייר הוא יום זיכרון גבורה ללוחמי צבא-הגנה לישראל שנתנו נפשם על הבטחת קיומה של מדינת ישראל וללוחמי מערכות ישראל שנפלו למען תקומת ישראל, להתייחדות עם זכרם ולהעלאת מעשי גבורתם.

סעיף 3 לחוק קובע את אופיו של יום הזיכרון:

ביום הזיכרון תהא בכל רחבי המדינה דומיה של שתי דקות בהן תשבות כל עבודה ותיפסק כל תנועה בדרכים; הדגלים על הבניינים הציבוריים יורדו לחצי התורן; יקוימו אזכרות ועצרות-עם; ייערכו טקסי התייחדות במחנות צבא-הגנה לישראל ובמוסדות חינוך; תכניות השידורים יביעו את ייחודו של היום.

טקס המשואות שנערך בסוף יום הזכרון מציין את סיומו של יום הזיכרון ואת תחילתו הרשמית של יום העצמאות. מנהג הדלקת המשואות הוא בהשראת מנהגים יהודיים עתיקים, אומר נאור. "אי אפשר היה לומר מתי החלו החגים [בתקופות קדומות], אז בירושלים הוחלט שראשי ערים ידליקו לפידים שיראו מהר למשנהו", אמר. "ההר הבא ימשיך ולפיד נוסף יודלק וכן הלאה וכן הלאה, ונאמר שהדלקת הלפיד הזו הגיעה בסופו של דבר לבבל, או עיראק של ימינו".

כרזה של עיריית תל אביב המזמינה את הקהל למצעד צה"ל ביום העצמאות הראשון. מתוך אוסף הכרזות, הספרייה הלאומית.

נאור, 89, היה בן 13 עם הקמתה של ישראל וזוכר את השתתפותו במצעדי יום העצמאות בילדותו. במשך 20 השנים הראשונות של החגיגות, תהלוכות צבאיות גדולות שלטו ביום הזה, אך המנהג הוגבל מאוחר יותר לתצוגות של חיל האוויר והים. הסיבה לשינוי זה היא מעשית בלבד, אמר. המצעדים הופסקו, אמר נאור, "מכיוון שצבא ההגנה לישראל היה נגד זה ואמר שזה שיבש לחלוטין את הפעילות הצבאית שלו. אלפי חיילים היו לוקחים בהם חלק והיו צריכים להתכונן חודשיים מראש".


ד"ר חזי עמיאור, אוצר אוסף ישראל בספרייה הלאומית, אומר כי רוב המנהגים המצויים בטקסים של ימינו התפתחו כבר בימיה הראשונים של מדינת ישראל. "מייסדי המדינה, כלומר דוד בן-גוריון ודורו, היו מודעים מאוד לחשיבות הטקסים", הסביר עמיאור. "הם ידעו שהם יוצרים את התרבות של המדינה החדשה שמה שהם עושים יגדיר את אופייה עוד שנים רבות".


הפתאומי מאבל לחגיגה לא היה מכוון, לפחות בהתחלה. "עצמאותה של ישראל הוכרזה ב-14 במאי 1948, ויום אחד קודם לכן נפל גוש עציון", אמר עמיאור. "זו הייתה אחת המכות הגדולות לישראל במלחמת העצמאות". שרידי ההרוגים בטבח נקברו בהר הרצל בנובמבר 1949 יחד עם עוד מאות חיילים ישראלים שנפלו במלחמת העצמאות. הם היו הראשונים להיקבר במה שיהפוך לימים לבית הקברות הצבאי הלאומי של ישראל.


“חלפה שנה ומשפחות ההרוגים ערכו טקס אזכרה בהר הרצל יום אחד לפני יום העצמאות; היו להם שם קברים", אמר עמיאור. "מכיוון שהפצע של הטבח בכפר עציון היה כל כך עמוק, בסופו של דבר זה הפך ליום הזיכרון הרשמי לחללי מערכות ישראל".


יִזְכֹּר עַם יִשְׂרָאֵל אֶת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו הַנֶּאֱמָנִים וְהָאַמִּיצִים, חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגָנָה לְיִשְׂרָאֵל, וְכָל לוֹחֲמֵי הַמַּחְתָּרוֹת וַחֲטִיבוֹת הַלּוֹחֲמִים בְּמַעַרְכוֹת הָעָם, וְאַנְשֵׁי קְהִלּוֹת הַמּוֹדִיעִין, הַבִּטָּחוֹן, הַמִּשְׁטָרָה וְשֵׁרוּת בָּתֵּי הַסֹּהַר, אֲשֶׁר חֵרְפוּ נַפְשָׁם בַּמִּלְחָמָה עַל תְּקוּמַת יִשְׂרָאֵל, וְכָל מִי שֶׁנִּרְצְחוּ בָּאָרֶץ וּמִחוּצָה לָהּ בִּידֵי מְרַצְּחִים מֵאִרְגּוּנֵי הַטֵּרוֹר. יִזְכֹּר יִשְׂרָאֵל וְיִתְבָּרַךְ בְּזַרְעוֹ וְיֶאֱבַל עַל זִיו הָעֲלוּמִים וְחֶמְדַּת הַגְּבוּרָה וּקְדֻשַּׁת הָרָצוֹן וּמְסִירוּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁל הַנִּסְפִּים בַּמַּעֲרָכָה הַכְּבֵדָה. יִהְיוּ חַלְלֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל עֲטוּרֵי הַנִּצָּחוֹן חֲתוּמִים בְּלֵב יִשְֹרָאֵל לְדוֹר דּוֹר.
177 צפיות0 תגובות

Comments


בקרו בחנות שלנו

הגמל המעופף מביא לכם פריטים יוצאי דופן ומותרות של ימי קדם אל מפתן דלתכם, כמו גם כלים ועזרים למסעות מחקר והרפתקה.

Site banner copy_edited.png
bottom of page