top of page

כתובת נדירה הנושאת את השם "ירובעל" נחשפה בחפירה ליד קרית גת

מקור: רשות העתיקות


וַיִּשְׁלַח יְהוָה אֶת-יְרֻבַּעַל וְאֶת-בְּדָן, וְאֶת-יִפְתָּח וְאֶת-שְׁמוּאֵל; וַיַּצֵּל אֶתְכֶם מִיַּד אֹיְבֵיכֶם, מִסָּבִיב, וַתֵּשְׁבוּ, בֶּטַח.

(שמואל א', י"ב, י"א)


במהלך חפירות ארכיאולוגיות שמתקיימות בחורבת אל־ראעי ליד קריית־גת, נמצא לאחרונה כלי חרס ועליו כתובת נדירה הנושאת את השם "ירובעל" בכתב האלף־בית, כך הודיעה הבוקר (12/07/21) רשות העתיקות. הכיתוב מתוארך לשנת 1,100 לפנה"ס לערך, היא תקופת השופטים. הכלי אותר בתוך ממגורה לאחסון שנחפרה אל תוך האדמה.


הכתובת בת 3,100 השנה מימי השופטים מתקשרת לספר שופטים. הכתובת נכתבה בדיו על פך – כלי אישי קטן עשוי חרס, בנפח של כ-1 ליטר, שיכול היה להכיל מוצר יקר כמו שמן, בושם או תרופה. נראה כי, בדומה להיום, בעלי הכלי כתב את שמו על הכלי, על מנת שידעו כי הוא שייך לו. כינויו של השופט גדעון בן יואש בתנ"ך היה ירובעל, אך אין לדעת אם הכלי שעליו נכתבה הכתובת בדיו, היה שייך לו.

'כלי החרס ועליו הכתובתנ "ירובעל" / (צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות)

ח'ירבת א-ראעי היא אתר ארכאולוגי הנמצא בשפלת יהודה, כ-3 קילומטרים מצפון מערב לתל לכיש, על גבעה המשקיפה על נחל לכיש. האתר נחפר מאז 2015 מטעם המכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית ורשות העתיקות, בניהולם של יוסי גרפינקל וסער גנור. באתר נמצאו שתי שכבות יישוב משמעותיות, הקדומה מהמאה ה-12 לפנה"ס, ולה מאפיינים פלשתים. השכבה המאוחרת יותר מתוארכת למאה ה-10 לפנה"ס, התקופה המקבילה למלכות דוד במקרא, וממצאיה מקבילים לממצאים מחורבת קייאפה, אתר אחר בשפלה המתוארך למאה ה-10 לפנה"ס ומזוהה כמצודה ישראלית מימי דוד. גרפינקל וגנור זיהו את האתר עם צקלג המקראית הנזכרת בעלילות דוד המלך. חוקרים אחרים דוחים את הזיהוי הזה.

אתר ח'ירבת א-ראעי / (צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)

הכתובת פוענחה על ידי פרופ' כריסטופר רולסטון, אפיגרף מאוניברסיטת ג'ורג וושינגטון בארה"ב. בכתובת רואים בבירור את האותיות יו"ד (ששבורה בחלקה העליון), רי"ש, בי"ת, עי"ן, למ"ד, ושרידי אותיות נוספות, המעידות שהכתובת הייתה ארוכה יותר. כתובות מתקופת השופטים הן נדירות ביותר, וכמעט שלא מוצאים כמותן בארכיאולוגיה של ארץ ישראל. כתובות ספורות שנחשפו בעבר נשאו מספר אותיות, שלא ניתן היה לקשר ביניהן. זו הפעם הראשונה שהשם ירובעל נמצא כממצא ארכיאולוגי מחוץ למקרא - בשכבה ארכיאולוגית, המתוארכת לסביבות 1100 לפנה"ס, ימי השופטים.


פרופ' יוסף גרפינקל וסער גנור מסבירים: "השם ירובעל מוכר במסורת המקראית בספר שופטים, כשמו השני של השופט גדעון בן יואש. תחילה, גדעון מוזכר כמי שנלחם בעבודת אלילים וכמי ששבר את מזבח הבעל וכרת את האשרה. לאחר מכן, הוא נזכר במסורת המקראית כמי שנלחם במדיינים שהגיעו מעבר הירדן, ונהגו לבזוז את יבול האיכרים. לפי הכתוב, גדעון התארגן עם צבא מצומצם של 300 איש והתקיף את המדיינים בשעות הלילה באזור מעיין חרוד. לאור המרחק הגיאוגרפי בין השפלה ועמק יזרעאל, יתכן שבכתובת מוזכר ירובעל אחר, ולא גדעון של המסורת המקראית, איך אין לשלול את האפשרות כי הכלי היה שייך לגדעון השופט. על כל פנים, מסתמן כי השם ירובעל משקף מציאות מימי השופטים, בה היה שם זה מקובל".

הממגורה בה נמצאה כתובת ירובעל / (צילום: יוסי גרפינקל, האוניברסיטה העברית בירושלים)

הכתובת כתובה הכתב העברי הקדום, המכונה גם כתב דַעַץ, הוא נוסח מקומי של האלפבית הפיניקי שהיה נהוג בקרב תושבי ממלכת יהודה וממלכת ישראל במחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה, ואף הייתה לו השפעה על הכתב של מספר ממלכות שכנות (מואב, פלשת וארם). באלפבית זה, כמו באלפבית הפיניקי, היו 22 אותיות המייצגות עיצורים בלבד ולא תנועות (רק מאוחר יותר החל השימוש באמות קריאה), ומשום כך הוא מסווג כ"אבג'ד". כיוון הכתיבה באלפבית העברי העתיק, כמו באלפבית הפיניקי, הוא מימין לשמאל, וצורתה של זווית האותיות נוטה להיות יציבה וקבועה.


הכתובת ירובעל גם תורמת להבנת התפשטות כתב האלף-בית במעבר מהתקופה הכנענית לתקופה הישראלית. כתב האלף-בית התפתח על ידי הכנענים בהשפעה מצרית בסביבות שנת 1,800 לפנה"ס, בתקופת הברונזה התיכונה. בתקופת הברונזה המאוחרת, בשנים 1,550-1,150 מוכרות בארץ ישראל רק כתובות בודדות, שרובן נתגלו בתל לכיש, הסמוך למושב לכיש של ימינו. נראה כי העיר הכנענית לכיש הייתה המרכז שבו התקיימה והשתמרה מסורת הכתיבה של כתב האלף-בית.