טיול לאורנוס - ענק הקרח ובו אוקינוס יהלומים

עודכן ב: 7 אוק 2020

- מתחת לסרטון תמצאו את הוידאו כמאמר -

בימי קדם חקר האדם את שמי הלילה וגילה את חמה, נוגה, מאדים, צדק ושבתאי. אך מעבר לכוכבי הלכת האלה שנראו בשמים, הסתתר עולם אחר, עולם מוזר ותכול שרק חיכה להתגלות. זהו אורנוס, ענק הקרח והיהלומים שמשייט לו הרחק מהשמש שלנו.

אורנוס הוא כוכב הלכת השביעי מהשמש, הוא מקיף אותה ממרחק של כעשרים יחידות אסטרונומיות, או פי 20 מהמרחק בין כדור הארץ לשמש. הוא מקיף את השמש אחת ל-84 שנות כדור הארץ. מסלול זה גורם לכל עונה של אורנוס להימשך זמן רב. תיאורטית, אדם שחי באורנוס היה חווה את ארבע העונות רק פעם אחת בחייו, כל אחת מהן כ-21 שנה.

אורנוס נצפה פעמים רבות לפני שהוכרז רשמית ככוכב לכת, לרוב הוא הוגדר בטעות כשמש, ב-1781 האסטרונום וויליאם הרשל הפנה את הטלסקופ אל המקום הנכון ברקיע וזיהה את האובייקט השמימי שבתחילה סיווג ככוכב שביט, רק שנתיים לאחר מכן הבין שגילה עולם חדש במערכת השמש ואורנוס הפך לכוכב הלכת הראשון שהתגלה בעקבות המצאת הטלסקופ.

אורנוס הוא כוכב הלכת היחיד שלא קרוי בשם של אל רומי, הוא קרוי על שמו של האל היווני אורנוס שעל פי המיתולוגיה היוונית, היה השליט הראשון של היקום שסימל את היצירה והבריאה. בשנת 2009 הכריזה האקדמיה ללשון העברית על שמו העברי של אורנוס - אוֹרוֹן. משמעות השם הוא 'אור קטן' והוא מרמז על האור החיוור של כוכב הלכת כפי שהוא נראה מכדור הארץ.

כאשר אורנוס נצפה לראשונה, אסטרונומים חזו את מסלולו. אולם לאחר זמן מה הם הבינו שתחזיותיהם לא התממשו והגיעו למסקנה שהסיבה היא שיש כוכב לכת אחר שמשפיע עליו. הם חזו היכן צריך להיות כוכב לכת זה וכתוצאה מכך התגלה נפטון.

תיאוריה דומה מדברת על כוכב הלכת X. חלק מהאובייקטים הרחוקים במערכת השמש אינם היכן שהם אמורים להיות על פי החישובים, התיאוריה הזו טוענת שזה בגלל כוכב לכת אחר המשפיע עליהם ובמשך שנים מנסים למצוא את הכוכב הזה.

בגלל מרחקו של אורנוס מהשמש והרכבו טמפרטורת פני השטח שלו היא הקרה ביותר במערכת השמש ומגיעה עד למינוס 214 מעלות צלזיוס. לאורנוס אטמוספירה צפופה של מימן,הליום ומתאן, רוחבו של אורנוס הוא בערך ארבע פעמים רוחבו של כדור הארץ וליבתו העשויה מברזל, סיליקט ומגנזיום והיא בגודלו של כדור הארץ. השאר, בערך 80% מאורנוס, מעטפת הכוכב, היא אוקיינוס ​​שמורכב ממים, אמוניה ומתאן, שהוא המרכיב הכימי שבגללו נראה אורנוס בצבע כחול. ענניו העליונים מורכבים בין היתר ממימן גופרתי, מה שמעניק לכוכב הלכת ריח כשל ביצים סרוחות.

עובדה מעניינת היא, שקיימים מודלים המראים כי הלחץ בבסיס המעטפת של אורנוס גבוה מספיק בכדי לפרק את מולקולות המתאן, ואז לדחוס את אטומי הפחמן ליהלומים. יהלומים אלה צונחים בתוך המעטפת של אורנוס כמו ברד. יתכן שבסיס המעטפת היא שכבה של יהלום נוזלי כשגושי יהלום מוצק צפים על פניה.

בנוסף לטמפרטורות הקיצוניות שלו ולמסלולו, לאורנוס אוריינטציה דרמטית. בעוד שבעת כוכבי הלכת האחרים מסתובבים על ציריהם המקבילים לציר השמש, נטיית ציר סיבוב אורנוס סביב עצמו היא בזווית של 98 מעלות יחסית למישור הקפתו את השמש. נטייה זו מביאה לכך שתנועתו סביב צירו היא כמעט מאונכת לתנועתו סביב השמש, לכן כל קוטב מואר ברציפות במשך חצי שנת אורנוס שהיא 42 שנות ארץ וחשוך במשך 42 השנים הבאות. אורנוס, כמו נוגה, סובב סביב צירו בכיוון ההפוך לכיוון שבו סובבים יתר כוכבי הלכת סביב צירם. הוא משלים סיבוב סביב צירו אחת ל 17 שעות ו 14 דקות. מכיוון שפני השטח אינם מוצקים, חלקים מהאטמוספירה מסתובבים מהר יותר מאחרים ובשל הרוחות במהירות של עד 500 קלומטרים בשעה, חלקים מסוימים יכולים לבצע סיבוב מלא בתוך 14 שעות בלבד.

ההטיה של אורנוס, לדעת המדענים, התרחשה כתוצאה מהתנגשות של אורנוס עם גוף שמימי אחד לפחות. ההתנגשות גם השפיעה גם על האוריינטציה של 13 הטבעות ו-27 הירחים הידועים שלו. שלא כמו הטבעות והירחים בעולמות אחרים, המקיפים את כוכבי הלכת הביתיים שלהם בצורה אופקית, אלה של אורנוס סובבים בכיוון אנכי לאורך קו המשווה הנטוי של הכוכב, בדומה לגלגל ענק.

13 הטבעות הדקות המקיפות את אורנוס הן כהות מאוד ומורכבות מסלעים שגודלם נע בין 10 מטרים לגודל של חלקיק אבק, רוחב רובן אינו גדול מכמה קילומטרים והן צעירות מאוד. מעריכים שהן רק בנות 600 מיליון שנה, צעירות בהרבה מאורנוס. מדענים מעריכים כי הטבעות נוצרו כתוצאה מהתנגשויות של ירחים נוספים שסבבו את אורנוס בעבר הרחוק.

הטבעות של אורנוס כפי שצולמו ב-1986 מוויאג'ר 2

הירחים של אורנוס מחולקים לשלוש קטגוריות, 13 ירחים פנימיים, 5 ירחים בעלי מסה גדולה ו-9 ירחים לא שיגרתיים, כלומר ירחים במסלול נטוי, אליפטי ובסיבוב המנוגד למסלול כוכב הלכת. הירחים הפנימיים, הקרובים לטבעות של אורנוס, מפריעים זה לזה והמערכת נראית מאוד לא יציבה, קיים סיכוי סביר שחלקם עשויים להתנגש בעתיד. חמשת הירחים הגדולים ביותר הם מירנדה, אריאל, אומבריאל, טיטניה ואוברון.

הירחים של אורנוס