תעלומת ה-"Wow!": נתונים אבודים מ-1977 נחשפו ומשנים את כל הסיפור! או... לא?

גור זיו
לפני 4 דקות
זמן קריאה 5 דקות

זוכרים את "אות ה-Wow!"? אותו שידור רדיו מסתורי מהחלל שנקלט ב-1977 והצית את הדמיון של העולם כולו? במשך 48 שנים חשבנו שרוב הנתונים אבדו, אבל עכשיו, חוקרים מצאו את הארכיון האבוד ופענחו מחדש את התעלומה. אז מה זה אומר? האם זה סוף סוף אישור לקיומם של חייזרים? התשובה הרבה יותר מורכבת ומפתיעה ממה שאתם חושבים. צללנו למחקר החדש שמשכתב את ההיסטוריה.

בלילה שקט של ה-15 באוגוסט 1977, במצפה הרדיו "האוזן הגדולה" (The Big Ear) של אוניברסיטת אוהיו, מחשב ישן מסוג IBM 1130 החל להדפיס שורה אחר שורה של תווים על גבי נייר רציף. במשך שנים, טלסקופ הרדיו העצום סרק את השמיים במסגרת פרויקט סט"י (SETI - החיפוש אחר אינטליגנציה חוצנית), מאזין בדממה לקולות היקום בתקווה לקלוט לחישה חריגה, אות מלאכותי שיסגיר קיומה של ציוויליזציה רחוקה. רוב הזמן, מה שהתקבל היה רעש קוסמי סטטי, המיית הרקע של הגלקסיה. אבל באותו לילה, למשך 72 שניות בדיוק, קרה משהו יוצא דופן. מבין מיליארדי התדרים האפשריים, בערוץ מספר 2, המחשב קלט אות רדיו צר-סרט (Narrowband) ועוצמתי, חזק פי 30 מהרעש הקוסמי הממוצע. כמה ימים לאחר מכן, כשסרק את תדפיסי הנייר, האסטרונום המתנדב ג'רי אהמן (Jerry Ehman) נתקל ברצף התווים "6EQUJ5". הוא הקיף אותם בעיגול אדום וכתב בשולי הדף מילה אחת שהפכה לאגדה: "!Wow".

כך נולד "אות ה-!Wow", התעלומה הגדולה והמתמשכת ביותר בתולדות פרויקט סט"י. האות היה כל מה שהחוקרים קיוו למצוא: הוא היה חזק, צר-סרט (תכונה שאינה אופיינית לתופעות טבע רבות), והופיע בתדר של כ-1420 מגה-הרץ - "בור המים" הקוסמי, תדר פליטת המימן הניטרלי, שבו האמינו מדענים כי ציוויליזציה מתקדמת תבחר לשדר. אך כפי שהופיע במפתיע, כך הוא נעלם. למרות עשרות ניסיונות חוזרים ונשנים במשך קרוב לחמישים שנה, עם טלסקופים חזקים ורגישים לאין שיעור, האות מעולם לא חזר. הוא נותר אירוע יחיד, מסתורי ומתגרה, שהזין אינספור ספקולציות: האם זו הייתה קריאה חייזרית שחלפה על פנינו? האם הייתה זו תופעת טבע נדירה שטרם הבנו? או אולי סתם הפרעת רדיו ארצית שהטעתה את כולם?

במשך עשורים, התשובות נותרו חמקמקות, בין היתר כי הנתונים המקוריים היו מוגבלים. רוב מה שהיה ידוע על האות התבסס על אותו תדפיס נייר מפורסם ועל ניתוחים שנעשו בשנות ה-90. הסברה הרווחת הייתה שחלק גדול מהרישומים של "האוזן הגדולה", בעיקר מהימים והשבועות שסביב האירוע, אבדו לנצח. מצפה הכוכבים, שהופעל ברובו על ידי מתנדבים, נסגר סופית ב-1998, ורבים חששו שהסודות שהיו טמונים בארכיון הנייר שלו נקברו יחד איתו. אך כעת, כמעט חצי מאה לאחר שהדהד ברחבי היקום, אות ה-"!Wow" זוכה לחיים חדשים, וכל זאת בזכות עבודת נמלים של צוות חוקרים, שחשף אוצר בלום של נתונים אבודים. במחקר חדש ומקיף, שטרם עבר ביקורת עמיתים והועלה למאגר המאמרים המדעיים arXiv, צוות בראשותו של פרופ' אבל מנדז (Abel Méndez) מאוניברסיטת פוארטו ריקו בארסיבו, מציג ניתוח מחודש של האות, שמצייר תמונה שונה לחלוטין - ומפתיעה - של מה שבאמת קרה באותו לילה באוהיו.

הסיפור מתחיל בגילוי כמעט מקרי. צוותו של מנדז, שעבד על פרויקט בשם "!Arecibo Wow", שמטרתו לחפש אותות דומים בארכיון של טלסקופ ארסיבו המנוח, האמין כמו כולם שהנתונים המקוריים של "האוזן הגדולה" אבדו. אך למרבה המזל, התברר שהם טעו. מתנדבים מסורים של הפרויקט המקורי, ביניהם מארק וו. אייבל (Marc W. Abel) וראס צ'יילדרס (Russ Childers), שמרו בקנאות על עשרות אלפי דפים של תדפיסי מחשב. בין השנים 2006 ל-2017, אייבל צילם למעלה מ-75,000 עמודים והפיץ אותם על גבי תקליטורים. האוצר הארכיוני הזה, ששקל 1.24 טרה-בייט, הכיל לא רק את הנתונים הגולמיים, אלא גם את קוד המחשב המקורי ב-FORTRAN IV ובאסמבלר ששימש לעיבודם. חמוש במידע ההיסטורי הזה, צוותו של מנדז יצא למשימה שאפתנית: להחיות את הנתונים הישנים, לתרגם אותם לפורמטים מודרניים, ולנתח מחדש את אות ה-"!Wow" בכלים של המאה ה-21.

התגלית הראשונה והמשמעותית ביותר נגעה למיקום המדויק של האות. טלסקופ "האוזן הגדולה" השתמש בשתי אנטנות דמויות קרן, מזרחית (חיובית) ומערבית (שלילית), שהיו מכוונות לאותה נקודה בשמיים בהפרש של כשלוש דקות זו מזו. האות נקלט רק באחת מהן, אך לא היה ידוע באיזו. הניתוח המקורי הותיר שני אזורים חשודים רחבים למדי בשמיים. הניתוח החדש של מנדז וצוותו, שהשתמש במקורות רדיו ידועים כנקודות כיול וביצע התאמה גאוסיאנית מדויקת יותר לחתך האות, הצליח לצמצם את אי-הוודאות באופן דרמטי. המיקום הפוטנציאלי של האות עודכן לשני אזורים חדשים, שניהם קטנים וצרים יותר מבעבר, ומוזזים מעט מההערכות הישנות. על פניו, זה אולי נשמע כמו תיקון טכני קטן, אך יש לו השלכות מרחיקות לכת. ייתכן שרבים ממאמצי החיפוש הקודמים פשוט כוונו למקום הלא נכון. המיקום החדש והמצומצם יותר מספק "מפת אוצר" מדויקת הרבה יותר עבור אסטרונומים עתידיים שינסו למצוא את המקור החמקמק.

הממצא המפתיע השני היה עוצמתו של האות. ההערכות הקודמות דיברו על עוצמה של 54 או 212 יחידות יאנסקי (Jansky), יחידת המידה לעוצמת אותות רדיו. הניתוח החדש, שהתבסס על כיול מדויק יותר באמצעות אותות ידועים ורעש הרקע שנמדד בזמן אמת, העלה תוצאה גבוהה בהרבה: עוצמת האות בשיאו הגיעה ללפחות 256 יאנסקי, ואולי אף יותר. זוהי עוצמה אדירה עבור אות רדיו צר-סרט. מעט מאד תופעות אסטרופיזיקליות טבעיות מסוגלות לייצר אות כה חזק. העובדה שהאות היה כה בהיר פותחת אפשרות מסקרנת: ייתכן שטלסקופים אחרים ברחבי העולם, שהיו פעילים באותו זמן ובאותו תדר, קלטו אותו גם כן, אולי באונות הצדדיות שלהם, מבלי שידעו לחפש אותו. ניתוח מחודש של ארכיונים ישנים ממצפים אחרים עשוי יום אחד לחשוף הד נוסף של ה-"!Wow".

אך התגלית הדרמטית מכולן התחבאה בחישוב התדר של האות. כאן, החוקרים חשפו טעות היסטורית, מעין "באג" באופן שבו המערכת המקורית רשמה את 50 ערוצי התדר שלה. הם גילו שבניגוד להנחה המקובלת, סדר הערוצים היה הפוך - התדר ירד עם מספר הערוץ במקום לעלות. לאחר שתיקנו את ההיפוך הזה, הם הצליחו לחשב מחדש את תדר האות, והגיעו לערך חדש: 1420.726±0.005 מגה-הרץ. השינוי, שנראה זעיר, הוא בעל משמעות אדירה. התדר הזה גבוה יותר מהתדר המדויק של קו המימן הניטרלי (1420.4056 מגה-הרץ). אם מניחים שהמקור אכן שידר בתדר המימן, הסטה זו (הסחת דופלר) מלמדת על המהירות שבה המקור נע ביחס אלינו. החישוב החדש מראה שהמקור התקרב אלינו במהירות רדיאלית גבוהה מאד של כ-84 קילומטרים בשנייה (כ-300,000 קמ"ש). זוהי מהירות שאינה אופיינית לכוכבים הנעים במסלול רגיל סביב מרכז הגלקסיה.

אז מה כל זה אומר על השאלה הגדולה - מאיפה הגיע האות? האם עדיין יש סיכוי שהוא נשלח על ידי ציוויליזציה חייזרית? הממצאים החדשים, באופן אירוני, מחלישים את ההשערה הזו, אך במקביל מחזקים את מעמדו של האות כתופעה אסטרופיזיקלית אמיתית ומרתקת. החוקרים שללו באופן שיטתי כמעט כל הסבר ארצי אפשרי. הם בדקו ופסלו הפרעות ממקורות צבאיים או אזרחיים, החזרים מהירח, לוויינים במסלולים שונים (גיאוסטציונריים או מולניה), ואפילו פעילות שמשית חריגה. העובדה שהאות תאם באופן מושלם לתבנית הצפויה ממקור נקודתי ורחוק בשמיים, ושהוא נמשך בדיוק 72 שניות (הזמן שלקח לשמיים "לסחוב" את המקור דרך שדה הראייה הצר של הטלסקופ), הופכת הסבר של הפרעת רדיו ארצית (RFI) לבלתי סביר ביותר.

במקום זאת, הנתונים החדשים מצביעים בעוצמה על מקור טבעי. המהירות הרדיאלית הגבוהה, למשל, מתאימה היטב לתופעה המכונה "ענני מימן במהירות בינונית" (Intermediate-Velocity Clouds), ריכוזים של גז הנעים במהירויות גבוהות מהרגיל ברחבי הגלקסיה. החוקרים גם זיהו בארכיון אותות נוספים, חלשים יותר, שהם כינו "Wow2" ו-"Wow3", ואימתו כי מקורם בעננים קטנים וקרים של מימן ניטרלי. תופעות אלו מוכיחות שמקורות טבעיים מסוגלים לייצר אותות צרי-סרט הדומים במאפייניהם לאות ה-"!Wow". אחת ההשערות המרכזיות כיום, שהועלתה במחקר קודם על ידי אותו צוות, היא שהאות נגרם מהתפרצות של מייזר (maser) או מפרץ של קרינת-על (superradiance) מענן מימן קטן וקר. תופעות קוונטיות אלו יכולות, בתנאים מסוימים, להגביר באופן דרמטי את עוצמת הפליטה של הגז וליצור אות חזק וקצר-מועד, בדיוק כמו זה שנקלט.

לסיכום, המחקר החדש אינו פותר סופית את תעלומת אות ה-"!Wow", אך הוא מצייד אותנו בכלים חדשים וטובים מאי פעם כדי לגשת אליה. הוא מזיז את המיקוד מהשאלה "האם זה חייזרים?" לשאלה "איזו תופעת טבע מדהימה ונדירה הצלחנו לקלוט במקרה?". הסיכוי שמדובר באות מלאכותי עדיין קיים, כמובן, אך הוא נראה כעת קלוש יותר. סביר יותר להניח שב-1977, טלסקופ "האוזן הגדולה" היה במקום הנכון ובזמן הנכון כדי לתעד אירוע אסטרופיזיקלי חולף, חזק ואלים, שאולי לא יחזור על עצמו באלפי השנים הקרובות. עבודת הבילוש הארכיונית המדהימה של מנדז וצוותו לא רק שכתבה מחדש את ההיסטוריה של האות המפורסם ביותר בסט"י, אלא גם הזכירה לנו שהיקום מלא ב"!Wow" טבעיים, תופעות מרהיבות ובלתי צפויות שרק מחכות להתגלות, לפעמים אפילו על גבי תדפיסי נייר ישנים שחיכו בסבלנות בארון מאובק.