חלום צלול

עודכן ב: 22 דצמ 2020

חלום צלול הוא תופעה המתרחשת כאשר אדם מודע לכך שהוא נמצא בחלום כאשר הוא ישן. תודעה זו מאפשרת לאותו אדם לשלוט על פעולותיו במרחב החלום בו האפשרויות הינן למעשה בלתי מוגבלות.

אדם הנמצא במצב של חלימה מודעת ולו שליטה מלאה יכול להפוך את מרחב החלום לכל מציאות מדומה שבה יחפוץ. שליטה בחלום צלול פירושה להיות מסוגל להגשים את הפנטזיות האולטימטיביות שלך, לעתים קרובות בדיוק בבהירות ובמוחשיות של חיי הערות. בעת החלום ניתן להשתמש בכל חמשת החושים בדיוק כמו בעולם האמיתי וכל החוויות הינן אמיתיות לחלוטין פרט לעובדה כי החוקים הפיזיקליים והחברתיים לא קיימים במרחב החלום. ניתן להשתמש בחלומות צלולים על מנת לתרגל, ללמוד ולהתנסות בחוויות שהמציאות לא מאפשרת ומשם להעביר אל המציאות את הידע והנסיון אותם צברנו בחלום.


חלום צלול בהסטוריה

למרות שהקהילה המדעית לא הכירה בחלימה צלולה עד שנת 1978 ,חווית חלימה ייחודית זו מתוארת אלפי שנים קודם, יתכן שמהתקופה הפליאוליתית. התיאור הכתוב הראשון של "חלום צלול" מתוארך לסביבות שנת 1000 לפנה"ס ומופיע בספרות האופנישד (Upanishad), התורה ההינדית שבעל פה הכוללת שיעורים רוחניים, פילוסופיה ופתגמים. ויגאן ביארב טנטרה (Vigyan Bhairav Tantra) הוא מקור הינדי עתיק נוסף המתאר את הדרך לכוון מודעות בתוך מרחב החלום ובמצבי השינה השונים. באזור ההררי של טיבט, במסורת האנימיסטית של בונובו (Bonopo) נטען כי תירגול חלימה צלולה במדיטציות מתקיים כבר 12,000 שנה.


יוון הקלאסית

במערב, הרעיון של "חלום צלול" עתיק כמעט כמו האותיות עצמן. באופן כללי, לחלומות הייתה חשיבות רבה ביסודות הפילוסופיה היוונית; סוקרטס, אפלטון ואריסטו, כולם קישרו את המציאות אל המסעות הליליים שלנו. חלומות צלולים תוארו לראשונה באופן ברור על ידי אריסטו (350BC), בחיבורו על חלומות. אריסטו כותב: "כאשר אדם ישן, יש משהו בתודעה אשר אומר לנו כי מה שמציג עצמו אינו אלא חלום." כעבור כמה מאות שנים, בשנת 415 לספירה, דו"ח החלום הצלול הראשון נכתב, ע"י אחד החולים של סנט אוגוסטין.


יהדות

מתוך עיון בדברי חז"ל, עולה כי ישנם 3 סוגי חלומות.

  1. חלום דימיון - הגמרא (ברכות נה,ב) אומרת: "אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו". בשפה חופשית נאמר: מה שהאדם חושב ביום, על זה הוא חולם בלילה. הם נחשבים "חלומות שווא" ומלשון הגמרא מתבאר, שסוג החלומות הזה מהווה את רוב חלומותיו של האדם.

  2. חלום על ידי שד - הגמרא אומרת כי ישנם חלומות שווא הבאים על ידי שד ותחביבם של השדים - לצחוק על בני האדם ולשטות בהם, ולכן הם מראים חלומות ביעותים לבני האדם כדי שיפחדו. אין לאדם להתייחס ברצינות יתירה לחלומות מפחידים מסוג זה.

  3. חלומות אמיתיים - הגמרא מתייחסת לסוג זה של חלומות הבאים משמיים לבשר לאדם בשורה טובה שתגיע אליו בעתיד, או להזהירו מגזירה רעה שעתידה לבוא עליו, ושעליו לפשפש במעשיו לביטול הגזירה.

היהדות ברובה מתייחסת אל "חלום צלול" כחטא בשל האפשרות של האדם לחטוא מרצון בחלומו כרצון השדים המובילים אותו.


איסלם

חלימה צלולה כנראה שחקה חלק בלתי נפרד מההיסטוריה של האיסלאם. ליילת אל מיראז' (Laylat Al-Miraj) של מוחמד מתאר חזון לילי שסיפק לו חניכה רוחנית. במאה ה-12 הספרדי הסופי איב אל-ערבי (Ib El-Arabi) טען כי שליטה על מחשבה בחלום היא יכולת חיונית למיסטיקנים. שלוש מאות שנה מאוחר יותר, המיסטיקן הסופי שמסודין להז'י (Shamsoddin Lahiji) תיעד חזון לילי מלא השראה של הרקיעים, שיכול להתפרש כחווית חלום צלול. בשל הבדלים תרבותיים והסטוריים בין ההבחנה של חזיונות וחלומות אי אפשר לדעת בודאות אם תיעוד זה, כמו גם של מוחמד, התרחש במהלך מצב שינה או חזון במצב ערות, אך שניהם ללא ספק צלולים.


ימי הביניים

למרות ההסטוריה העצמתית של "חלום צלול" המחקר של חלימה צלולה דוכא על ידי האווירה הדתית הדומיננטית לאחר עליית רומא הקיסרית. תרבות זו חשדה בחלומות, תיאולוגים סברו שחלק מהחלומות היוו גישה לאמיתות גבוהות, אך רובם היו כוזבים. בימי הביניים, תומאס אקווינאס (Thomas Acquinas) חיזק דעה זו, בטענה כי חלומות רבים מגיעים משדים. לאחר אזהרה חמורה זו, החשש של העולם הנוצרי מהנושא גרם לכך שהוא נותר רדום במשך מאות שנים, וחלימה צלולה ירדה למחתרת. תפיסה מוטעת זו של עולם החלום היא כנראה הסיבה הגדולה ביותר לכך שהתרבות המערבית ברובה עדיין מתעלמת מחלומות ומחזיקה באמונות תפלות רבות בנושא. עד היום, תרבויות נוצריות רבות מקשרות חלימה צלולה לשטן ולכשפים.


עידן הנאורות

במאה ה-17, חלומות צלולים החלו לצוץ שוב, הפעם דרך התפיסה הראציונלית של התרבות האירופאית. חולמים רבים הניחו בצד את האמונות התפלות הישנות והחלו להסתכל שוב פנימה )או לפחות לדבר על כך בגלוי(. פיר גיסנדי (Pierre Gassendi) ותומאס ריד (Thomas Reid) הם שני פילוסופים של עידן הנאורות שדנו ברמות השונות של מצבי הערות וההכרה בתוך עולם החלום. באופן מפתיע, רנה דקארט (Rene Descartes), הדמות המזוהה ביותר עם ביטול המציאות הסובייקטיבית, כתב בלהט על החלומות הצלולים שלו ביומנו האישי הידוע כיום בשם אולימפיקה (Olympica). חוקרי חלומות, כקלי באקלי (Kelly Balkeley) והארי האנט (Harry Hunt) , טענו כי חלומות צלולים עזרו לדקארט לתת מסגרת לשיטה המדעית המתבססת על האימרה "אני חושב משמע אני קיים" (Cogito ergo sum). דקארט הסתיר את חקר החלומות שלו עד יום מותו, אולי בגלל הלחץ החברתי האינטנסיבי של הכנסייה כמו גם של המעגל המדעי שלו.


חלום צלול בעידן הנוכחי

התיעוש, עליית הלאומיות, הלוחמה המודרנית, וההתפשטות העצומה של הקולוניאליזם יצרה עניין מחודש בשבטי הילידים ובחברות המסורתיות והרבה בזכות יכולת הצילום. עם המבול הזה של מחקרים אנתרופולוגיים הגיעו סיפורים ותמונות ביזאריות של מצבי טראנס, כישוף וטקסים מיסתוריים. בעולם המערבי, המונח "חלום צלול" זוהה לראשונה על ידי המרקיז דהרווי דה סנט-דניס (Marquis d'Hervey de Saint-Danys) בשנת 1867 בספרו "חלומות והדרכים לכוון אותם: תוכן מעשי" (Les Reves et les Moyens de les Diriger: Observations Partiques).

קרלוס קסטנדה

המחקר והספרים של קרלוס קסטנדה חשפו בפני דור שלם אפשרויות תודעתיות חדשות. בחוגים העוסקים בחלימה צלולה קסטנדה ידוע כהוגה בדיקת המציאות "הסתכל על ידך וכך תוכל להבין שאתה חולם". אך ההשפעה שלו הייתה רחבה בהרבה. הוא בעצם שבר את החומה בין עובדה לבדיה, פנימי וחיצוני, מדעי ושאמני וזאת באמצעות סדרת רבי המכר שלו. אנתרופולוגים ואנשי אקדמיה קיימו ויכוחים קולניים לגבי האם קסטנדה דובר "אמת" בעודנו משתמש בסמים פסיכדליים בחברת חברות הילידים אותם חקר. בארצות הברית ובאירופה, תנועת האקדמיה המחתרית הגיעה לשיאה בשנות השישים הפסיכדליות. הומינזם ופסיכולוגיות טרנספרסונלית (רוחנית-מעבר לאדם) גם הם הופיעו בעידן זה, תוך התמקדות בפסיכולוגיה חיובית, פוטנציאל אנושי ומצבי תודעה משתנים. פילוסופיות המזרח - זן בודהיזם, הינדואיזם, ויוגה הוסיפו עוד לתערובת העשירה וחוצת התרבויות.



זיגמונד פרויד

בשנת 1900 פרסם הפסיכואנליטיקאי זיגמונד פרויד (1856-1939) את ספרו "פשר החלומות", שבו קבע כי לא זו בלבד שהחלומות אינם נפתולים אקראיים, שמקורם נעוץ אולי בגירויים מבחוץ, אלא היפוכו של דבר, החלומות הם גילויים חשובים ביותר של חיינו הפנימיים - למעשה, הם הגשמות מוסוות של משאלות החולם, לעתים המשאלות הסמויות ביותר, אפילו כאלה שהכרתו דוחה אותן בהקיץ. יש כמובן גם הצטברות של תמונות מבולבלות אולי חסרות פשר (שפרויד קרא להן התוכן הגלוי של החלום), אבל הצטברות זו מיועדת לתמוך ב"מחשבות החלום", התוכן הכמוס, שהן הגיוניות לחלוטין ושאפשר לפרשן באמצעות פסיכואנאליזה. החלומות, כך טען פרויד, מצרפים יחדיו שתי פונקציות: הם מאפשרים למשאלות אסורות להתבטא בצורה מסותרת, ובעצם ההודאה במהות המשאלות הללו הם מתירים לישן או לחולם להמשיך לישון בלא הפרעה. החלום, טען פרויד, שומר על רצף השינה.


קארל גוסטאב יונג

הפסיכואנליטיקאי החשוב השני שעבודתו בחקר החלומות נמצאת עדיין בדרגת חשיבות גבוהה ביותר הוא קארל גוסטאב יונג (1875-1961). יונג שהשקפתו על החלומות היתה מיסטית יותר מזו של פרויד, הגיע כנראה לראשית התיאוריה שלו בעקבות החלום שחלם ב-1909, ושבו מצא את עצמו בתוך בית לא מוכר ואף על פי כן הוא ידע שהבית שייך לו. הוא בדק שתי קומות של הבית ומצא דלת שהסתירה כבש מדרגות היורד למרתף יפה וככל הנראה גם עתיק מאוד; אבל בחלום הופיע עוד כבש מדרגות, וזה האחרון ירד למערה שהחזיקה עצמות וכלי חרס, וגם שתי גולגולות אנושיות. יונג פירש את החלום הזה בכך שמתחת לרמה הרגילה של התודעה האנושית (הבית שבו מתגוררים כולנו), או בתוך הרמה הזאת, מצוי רובד נוסף, זה של ה"לא-מודע" שלנו; ומתחת ללא-מודע זה מצויה רמה עמוקה יותר המייצגת את "עולמו של האדם הפרימיטיבי שבתוך עצמי". הרמה העמוקה ביותר של התודעה משותפת לכל הגברים ולכל הנשים, בלי שום תלות בגזע, באמונה או ברקע התרבותי - זה המושג של "הלא-מודע הקולקטיבי" שמילא תפקיד כה נכבד בתיאוריה הפסיכולוגית של יונג.


זרעים של חלימה צלולה במאה ה-20

באקלים התרבותי העשיר במאה ה-20 ,יצאו לאור שני ספרים שהכשירו את הקרקע עבור חלימה צלולה. המחקר הפנומנולוגי (התהליכים החלים על האובייקטים, חלים למעשה ברוחנו) של סיליה גרין (Celia Green) פורסם בשנת 1968 "חלימה צלולה: הפרדוקס של התודעה בזמן השינה" ("Lucid Dreaming: the Paradox of Consciousness During Sleep") שנה לאחר מכן, הפסיכולוג צ'ארלס טארט (Charles Tart) העצים את העניין הציבורי בחלימה צלולה כשפרסם את "מצבים משתנים של תודעה" ("Alerted States of Consciousness") רב ההשפעה, אשר פרסם מחדש מאמר מאת הפסיכולוג ההולנדי פרדריק ואן אידן (Frederick Van Eeden) משנת 1911, אשר ייתכן כי הוא זה שטבע את הביטוי "חלום צלול" ("Lucid Dream"). כמו כן, טארט פרסם מחדש מאמר מ 1951 של האנתרופולוג סטיוארט קילטון (Kilton Stewart), אשר מתאר כיצד סנוי (Senoi), תת-קבוצה של התרבות המלזית אורנג אסלי (Orang Asli), מתרגלת חלימה צלולה.


הכרה בחלום צלול כמצב תודעתי

כמו קסטנדה, דמותו של סטיוארט הייתה דמות כריזמטית שהשפיעה על דור של אנתרופולוגים ופסיכולוגים, למרות שעבודתו נחשבת כיום בדיונית במקצת, או לפחות מאד דימיונית ביחס לעבודת השטח שלו. ביחד עם קסטנדה, הם הטילו צל רחב על מחקרי החלימה הצלולה המודרניים. שני סופרים אלה גרמו להתעוררות בעניין המנהג העתיק של חלימה צלולה, וב-1970 חלום צלול הוכר כמצב תודעתי, כנתיב לאקסטזה רוחנית וכדרך להתעלות ללא שימוש בסמים.


חלום צלול פוגש את המדע

ההיסטוריה של שינה וחלימה השתנו לנצח כאשר, בשנת 1900 ,הפסיכואנליטיקאי זיגמונד פרויד הוציא לאור את ספרו השנוי במחלוקת "פשר החלומות". פרויד גרם למהפכה בדרך שבה אנו חושבים על עצמנו. חלק גדול ממהפכה זו ניתן לייחס לעבודה שלו, אשר התוותה את התאוריה של כוחות לא מודעים בהקשר של ניתוח חלומות. בעקבות פרויד, חיינו הפנימיים הפכו עשירים ומסתוריים יותר. הוא גילה כי מוחנו מלא בזכרונות ושאיפות נסתרים. הוא גם האמין כי יש משמעות מאחורי החלומות - אך במקום לחזות את העתיד, הם טומנים בחובם תובנות פסיכולוגיות. זמן קצר לאחר מכן, התקדמות הטכנולוגיה התחילה מהפכה בחקר השינה. ההיסטוריה של מחקר השינה עוצבה מחדש. מדענים בכל רחבי אירופה החלו לתעד את הפיזיולוגיה של שינה, תוך מדידת גלי מוח עם מכשירי EEG וקישרו תבניות של תנועות עיניים מהירות (REM) לשלבים בחלימה.


הוכחות מדעיות

חלום צלול סווג מדעית ב-1960 על ידי סליה גרין (Celia Green). היא זיהתה שזהו מצב תודעה נפרד וזיהתה את הפוטנציאל המדעי הטמון בכך. גרין היתה גם הראשונה שיצרה את החיבור עם שנת REM ואת חלום בתוך חלום. אך רק ב-1975 חלימה צלולה הוכחה מדעית במעבדה. החולם אלן וורסלי (Alan Worsley), באוניברסיטת האל באנגליה, הצליח לאותת לחוקר קית הירן (Keith Hearne) בעולם שמחוץ לחלום. כשהגיע לצלילות, הוא אותת על תודעתו ורצונו החופשי בתוך מצב החלום בעזרת סט קבוע מראש של תנועות עיניים. עם זאת, המחקר של הירן חלף מתחת לרדאר של כתבי העת המדעיים המרכזיים. היה זה סטיבן לאברג' (Stephen Labrge) בשנת 1978 אשר פירסם ניסוי שביצע ובו נתונים של האות הראשון שאומת מדעית, ממוחו של חולם אל העולם החיצון. לאברג' ממשיך להיות גורם מוביל במחקר החלימה הצלולה כמייסד "מכון הצלילות" ("The Lucidity Institute") וכמחבר "היכרות עם עולם החלימה הצלולה" ("Exploring the World of Lucid Dreaming").


מחקרים אחרונים

מדענים ממשיכים ללמוד עוד על חלימה צלולה, בין אם ע"י מדידת פעילות אלקטרונית במוח או גילוי יישומים פסיכולוגיים פוטנציאליים חדשים. בשנת 2009 ,במחקר שנערך במעבדה הנוירולוגיות בפרנקפורט שבגרמניה, נחשפה פעילות מוחית מוגברת באופן משמעותי במהלך חלומות צלולים. תדרים שרשם מכשיר EEG היו בטווח ה-40 הרץ (Gamma) בחלומות צלולים כשה REM בקצב המודעות. טווח זה גבוה בהרבה מאשר טווח המדידה בחלימה רגילה (טווח תטא, או 7-4 הרץ). החוקרים גם ראו פעילות מוגברת באזור הפרונטלי של המוח (Frontolateral) אשר שם ממוקמת המחשבה הלשונית, כמו גם פונקציות נפשיות גבוהות המקושרות למודעות עצמית. נתון זה תומך בתאוריה לפיה חלימה צלולה היא מצב ייחודי של תודעה הנפרדת מכל מצב נפשי אחר.

מחקרים שנערכו לאחרונה על ידי חוקרי חלום מצביעים על כך שאנשים חווים חלומות צלולים יותר מאי פעם. הגידול עשוי להיות בין 10 ל -40 אחוזים מאז 1980 ,ע"פ דו"ח שחיבר מארק בלגרוב (Mark Blagrove), חוקר פסיכולוג וחוקר חלומות באוניברסיטת סוונסי (University of Swansea) המושג "חלום צלול" הפך שגור בעשר השנים האחרונות, על כך עלינו להודות לפרוייקט חיים של חוקרים כמו סטיבן לאברג' (Stephen Labrge) וג'יין גאקנבך (Jayne Gackenbach) ולעבודה הבלתי נלאית של מנהלי פורום החלימה הצלולה כמו פסקואלה (PasQuale) מ LD4All.com יתר על כן, אנו חבים לחולמים, לפסיכולוגים ולאנשי החזון אשר חקרו את מצב ההכרה הזה במשך שלושים השנים האחרונות, כגון כמו סקוט ספארו (Scott Sparrow), פאריבה בוגזרן (Fariba Bogzaran), רוברט מוס (Robert Moss) ורוברט ואגונר (Robert Waggoner).


זיהוי חלום צלול

אנשים רבים מדווחים על חלומות צלולים במהלך חייהם, לעתים קרובות בזמן ילדותם. בכל אופן, גם באמצעות אימון, קשה להשיג חלומות צלולים על בסיס קבוע. למרות קושי זה, פותחו מספר שיטות להשגת חלומות צלולים מתוך כוונה לכך. מספר אוניברסיטאות, ביניהן אוניברסיטת סטנפורד, מקיימות מחקר ממושך אודות השפעות החלימה המודעת ועל השיטות להשגתה.

השיטה הנפוצה ביותר לחוויה של חלום צלול היא ביצוע בדיקות מציאות שבהן בודק האדם אם הוא חולם בכל פעם שהוא מתעורר. כאשר מתעוררים תוך כדי חלום )התעוררות שווא( ומבצעים בדיקת מציאות, מגלים כי זהו חלום ולא מציאות. הדרך מגילוי כזה ועד לחלימה מודעת היא קצרה. ככל שאדם מבצע בדיקות מציאות בתדירות גבוהה יותר במהלך היום, כך גובר הסיכוי שהוא יבצע אותן במהלך חלום (ולאו דווקא בהתעוררות שווא). ישנן גם שיטות אחרות, כמו חלום צלול מעירנות (Wild) או חלום צלול מזיכרון (Mild).


יומן חלימה

כתיבת יומן חלומות, יומן שבו אדם רושם את חלומותיו, מהווה שיטה יעילה למי שרוצה לחלום חלום צלול. בעזרת יומן החלומות, האדם מכיר מוטיבים שחוזרים בחלומותיו כגון חפץ מסוים או סיטואציה, ובכך מתאפשר לו לזהות שהוא חולם כשהוא נמצא בחלום. יומן החלומות גם משפר את זיכרון החלומות של האדם, וניתן באמצעותו לזכור חלומות רבים בלילה אחד. כאשר כותבים את יומן החלומות, רצוי ברגע ההתעוררות לשחזר את החלום בראש ולאחר מכן לכתוב אותם במחברת שמוכנה מראש ליד המיטה, כך הפרטים ייזכרו טוב יותר.


בדיקות מציאות

סדרה של בדיקות שנועדו לוודא האם האדם המבצע את הבדיקה ער או ישן. במהלך החלום, כל מה שכביכול נתפס על ידי חושי הראייה אינו אלא תמונה שנוצרת על ידי המוח בכל רגע נתון. מפני שמדובר בעומס רב שנדרש להתקיים מיד, המוח אינו מסוגל ליצור כל תמונה בצורה מדויקת, ונוטה לפספס. בדיקות המציאות שמות דגש על אותם הפספוסים, בניסיון "לתפוס את המוח על חם" יוצר את תמונת החלום. למשל, ניתן לעשות בדיקת טקסט, אשר בה צריך לקרוא טקסט כלשהו, להביט לכיוון אחר, ולשוב לקרוא את אותו הטקסט. בעוד שבזמן בדיקות המציאות בזמן עֵ רות הטקסט יישאר ללא שינוי, בחלום תוכן הטקסט ישתנה. ניתן גם לבצע בדיקת מציאות על ידי קריאת השעה משעון היד, קפיצה באוויר, השענות על קיר והסתכלות על כפות הידיים. השימוש הקבוע בבדיקות מציאות שונות במהלך היום הופך אותן עם הזמן לטבע שני, ואז, החולם זוכר לבצע אותן במהלך החלום, בכוונה או בטעות.


שלבים להשגה של חלום צלול

  1. הקשיבו למוזיקה בזמן ההירדמות על מנת לשמור על ערנות של החלק ההכרתי במוח.

  2. השתמשו בריחות על מנת לשמור על ערנות של החלק ההכרתי במוח.

  3. צרו סדר פעולות לפני השינה על מנת לזהות מתי אתה חולמים.

  4. צרו מטרות מדוייקות לחלום על מנת לעודד את המוח התת הכרתי.

  5. החזיקו יומן חלימה בכדי לתעד את החלומות על מנת שיעזור בהבנה מתי אתם חולמים.

  6. כוונו שעון מעורר עדין שיעיר אתכם בזמן שינה עמוקה והרדמו שוב.

  7. הרדמו בבגדי שינה קבועים שיעזרו לכם להבין שאתה חולמים.

  8. הכינו רשימה של בדיקות מציאות ועשו בדיקות גם בזמן ערות.



צור קשר

ישראל-Q

info@q-israel.com

  • YouTube
  • Facebook