top of page

הרוזן סן ז'רמן - האיש שלא מת לעולם

הרוזן סן ז'רמן היה הרפתקן, ממציא, אלכימאי, פסנתרן, כנר ומלחין חובב. סן ז'רמן בלט בחברה הגבוהה האירופית של אמצע המאה ה-18, היה מקושר למיסטיקה, תורת נסתר, אגודות חשאיות, ותאוריות קונספירציה שונות.


איש לא יודע מהיכן הגיע הרוזן סן ז'רמן או מתי הוא נולד. לאמיתו של דבר, רק רמזים דלים מתארים את מהותו וזהותו של מי שמכונה רוזן. ובכל זאת, הוא הותיר רושם רב ומתמשך על כל מי שפגש. ועבור מישהו שכונה "אלמותי", לרשימת האנשים שהתרשמו ממנו יש פוטנציאל להיות ארוכה מאד.


אנשי האליטה האירופית של המאה ה-18 כינו אותו "האיש שלא מת". בעיניהם הוא היה אדם עם כישרונות ואינטליגנציה עצומים. רבים בקשו את דעתו על הזדקנות, כמו את כישרונותיו באלכימיה. עם זאת, הדבר החשוב ביותר שאנשי אליטה רבים חיפשו היה שיקוי האנטי-אייג'ינג שאותו הלל... והדגים לעיני כולם.


לפי כל הדיווחים, הוא היה סלברטאי בזמנו. עם זאת, מעבר לטענותיו הרבות, איש לא הכיר אותו באמת. האם הוא היה אלמותי? קוסם? מתחזה? האם הוא הגיע ממקום אגדי כפי שטוענים כמה תאורטיקנים? תהא האמת אשר תהא, לרוזן סן ז'רמן היו מאמינים רבים שהאמינו שהוא אלמותי, גם אם טענותיו סתרו כל היגיון.

הרוזן סן ז'רמן

"אדם היודע הכל..."

למען האמת, סלוגן זה המזוהה עם סן ז'רמן היה רק חלק מסלוגן ארוך יותר. הסופר והפילוסוף הצרפתי המפורסם, וולטר, טבע את המונח בשלמותו. זה היה כל הסלוגן שהוקדש לסן ז'רמן: "אדם היודע הכל ושלא מת לעולם". לא היתה שום אינדיקציה לכך שוולטר האמין בכך ברצינות. וולטר היה ידוע בכתיבתו הסאטירית ואולי לעג לו ולאו דווקא כיבד אותו. והיה הרבה בהופעתו המסתורית והפתאומית של סן ז'רמן בחברה הגבוהה באירופה כדי לעודד ספקולציות על כוונתו של וולטר.


אפילו לאדם המכונה "האיש שלעולם לא מת" יש התחלה. ההשערות היו שהאיש המכונה סן ז'רמן נולד בשנת 1710. היכן הוא נולד זה רק ניחוש מושכל, במקרה הטוב. אפילו זהותו כ"רוזן" של חצר מלוכה היא מפוקפקת. חוקרים רבים שחקרו את האיש האמינו כי ייתכן שהוא הגיע מממלכת טרנסילבניה והיה בנו מאשתו הראשונה של פרנסיס השני נסיך טרנסילבניה. אחרים טענו שהיה בנו הלא חוקי של קרלוס השני, מלך ספרד. יש אף שטענו כי הוא היה היהודי הנודד. יש שהאמינו, בתיאוריה המוזרה ביותר עד כה, ששנת 1710 היא בסך הכל הפעם הראשונה בה הוא הופיע באירופה וכי הוא היה מבוגר בהרבה (כי הוא היה הניצול הידוע האחרון מאטלנטיס). עם זאת, נכון לכתיבת שורות אלה, אין אימות של תאריך הולדתו.


ובכל זאת, 1710 אינה השנה החשובה ביותר באגדת סן ז'רמן. זו מגיעה בשנת 1742 - העדות המתועדת הראשונה לקיומו של הרוזן האלמותי. באותה שנה הוא הופיע בלונדון, וזאת לאחר שבילה חמש שנים בחצר השאה בפרס, שם למד את מלאכת התכשיטנות. שנתיים לאחר מכן יש תיעוד של הופעה פומבית נוספת שלו באדינבורו, סקוטלנד. הוא הרשים את בני המלוכה ואנשי האליטה בידע הרב שלו במדע ובהיסטוריה, ביכולתו המוסיקלית, בקסמו ובשנינותו. הוא דיבר שפות רבות באופן שוטף, כולל צרפתית, גרמנית, הולנדית, ספרדית, פורטוגזית, רוסית ואנגלית, והכיר גם סינית, לטינית, ערבית - אפילו יוונית עתיקה וסנסקריט.


עם זאת, לתיעודים יש קשר מועט לכישרונותיו האמורים. התיעודים הצביעו על האשמות ומעצרים בגין היותו מרגל. מראיות מועטות שיש, ניתן לשער שההאשמה נבעה מכך שהוא היה זר ואולי נצפה במקומות חשודים. אבל, זו רק השערה עם מעט או ללא כל הוכחות לגיבוי. התיעודים גם חשפו כיצד הוא חמק מהאשמות אלה. הוא הפגין את כישרונו כמאסטר של נגינה בכינור. לא היו ראיות שהצביעו על כך שכשרונו המוזיקלי לבדו חסך ממנו משפט או מאסר. ובכל זאת, עם שחרורו הוא עזב את האי הבריטי ולא שמעו ממנו יותר מעשור.

הרוזן סן ז'רמן

סן ז'רמן בצרפת

מקום הימצאו של סן ז'רמן לא היה ידוע מאז שיצא מהכלא (ובכך המחיש את כישרונו להיעלם ללא עקבות). זה השתנה בשנת 1758 כשהופיע שוב בצרפת. לא נמסרה כל סיבה מובהקת לנוכחותו הפתאומית במדינה. ובכל זאת, הוא כבש במהרה את משפחת המלוכה בעזרת כישרונותיו הרבים. כתוצאה מכך הוא הפך לבן בית בארמון ורסאי.


תקופתו בצרפת הפכה אותו לסלבריטאי. ויתכן כי הדרך בה הוא עשה זאת הייתה בטענה שיש לו שיקוי קסמים והוא מוכן לתת את הנוסחה למשפחת המלוכה. בתהליך הוא הפגין את כישרונותיו הרבים, שכללו: יכולות מוזיקליות מופלאות בכלים שונים, כישורי יצירת תכשיטים (ליטוש יהלומים וחיתוך אבני חן), דיבור שוטף במספר שפות ושליטה באמנות האלכימיה העתיקה.


איזכורים רבים טענו שהוא גם ידע לכבוש נשים. זה בלט במיוחד כאשר הוא הפך להיות בן בית בוורסאי. אזכור אחד טען כי המוניטין המיני שלו היה כה עצום, עד שקזנובה - האיש שכונה המאהב הגדול בעולם - בער מקנאה כששמע את שמו של סן ז'רמן. בשלב מסויים הוא אמר עליו "האיש יוצא הדופן הזה... סיפר בקלילות ובבטחון שהוא בן 300, שהוא יודע את סוד הרפואה האוניברסלית, שהוא בעל שליטה בטבע, שהוא יכול להמיס יהלומים... כל זה, הוא אמר, היה רק זוטות בעיניו."


מכל ההתפארויות שלו - שלהן האמינו - אחת בלטה יותר מכולן. אנשי אליטה רבים בחברה הצרפתית והאירופית הבחינו בהופעתו החיצונית. לכאורה, גילו לא שינה אותה. המלוכה ואנשי האליטה של אירופה תיארו את סן ז'רמן כ"נראה כמו בן 40, אך גילו הוא מעל 100 אולי". הרוזן עשה מעט כדי להניא אנשים מלחשוב כך. למעשה, הוא השתמש בזה לטובתו. דווח כי הוא החזיק בקבוקון של נוזל. רבים שהכירו את הרוזן (או את מה שהרוזן רצה שיידעו עליו) האמינו שהנוזל היה שיקוי ששומר עליו בחיים וחסר גיל. שוב, תיעוד גרוע ותמימותו של הציבור אולי שיחקו לידיו של סן ז'רמן. מעולם לא נקבע באופן מלא כיצד אנשים באותה תקופה קבעו שהוא בעצם בן 100 או יותר.